לחשוב מחוץ לקופסה: כיצד מעודדים יצירתיות אצל ילדים?
"בתוכו של כל ילד קיים אמן, הבעיה היא לדעת כיצד להישאר כזה כשהוא גדל" משפטו של פיקאסו עשוי לעורר הזדהות אצל כל הורה לילדים המגבשים את זהותם. אך האם ניתן לגרום לילדכם "לחשוב מחוץ לקופסה" גם במסגרות הפורמליות וכיצד יצירתיות מסייעת בפיתוח האישיות? מומחית מסבירה
תינוק נולד עם פוטנציאל אדיר שלפעמים מתגלה ולפעמים לא. הוא מתחיל לחקור את העולם באמצעות חמשת חושיו, ובהדרגה נתקל בהכוונה מצד הסביבה ובשיטות שונות שעלולות להשפיע וגם לפגוע בחופש היצירה. הנחיות כמו, לצייר רק בתוך הקווים, לשנן מידע ולא להתמקד בחקירתו, הערכה באמצעות מבחנים שגורמת להאחדה, וחוסר יכולתם של בתי ספר אחדים, להעניק לתלמידים שיעורים נוספים ללימודי הליבה באמצעותם יחוו הראשונים תחומי עניין נוספים, הם רק חלק מהדוגמאות למצב זה. כיצד אם כן נוכל לשמור על הייחודיות שאנו מזהים בילד שלנו ועל חדוות היצירה בתחום בו הוא מתעניין, מוכשר, ובוחר? המדריך המלא לפיתוח היצירתיות בילדכם.
מהי יצירתיות וכיצד מסייעת בפיתוח אישיותו של הילד?
"יצירתיות היא תכונה, מולדת ואוניברסלית, אך גם משהו שניתן לפתח ולעודד. כאדם וכהורה, חשוב שנאפשר לעצמנו להיות גם במקום שפותח ושואל שאלות. האפשרות להיות במקום אשר בודק, מנחש ומשער עשויה להשפיע לטובה על פיתוח היצירתיות" מסבירה נעמה שמש פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית לילדים ומבוגרים ומרחיבה: "קיימת נטייה לקשר בין יצירתיות לתחומי האומנות השונים, כאשר בפועל היא רלוונטית לכלל התחומים כולל מדע וחשבון. היצירתיות מאפשרת למידה עם תשוקה וסקרנות אינטלקטואלית המבקשת לחקור ולבטא, יכולת לחשוב 'מחוץ לקופסה', להמציא ולפתח רעיונות מקוריים. חשוב להבין כי מדובר על 'מסע' שסופו לא בהכרח ידוע, אבל משהו קורה ומתרחש בדרך. היצירתיות גם מאפשרת מגע וקשר בין העולם הפנימי והעולם החיצוני, ובין עצמי לאחר. כך לדוגמה, ויניקוט, פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי, שפיתח את הטיפול הפסיכולוגי בילדים באמצעות שימוש במשחק, ראה ביצירתיות דרך ביטוי, דרך לתקשר עם עצמך ועם האחר תחושות, רגשות ומשאלות. הוא האמין כי באמצעות היצירתיות, ניתן להעביר לרובד החיצוני בחוץ את העולם הפנימי של הילד"
לצד המרכיב התקשורתי שביצירה, ישנו מרכיב של גילוי. בתהליך עצמו יש משהו שנולד, מתהווה ושיש בו חידוש. תחושת הגילוי עצמה, מובילה פעמים רבות להנאה ולחדווה. כך, ניתן לראות את ההנאה כשהתינוק מגלה את היכולת שלו להזיז את גופו וליצור תנועה, או כשהילד מגלה את היכולת שלו ליצור ולהפיק צלילים (כשהוא מוחא כפיים, או מקיש על סירים עם כף).
היצירתיות הנה תכונה גנטית ולעתים גם נרכשת. במטרה לאפשר לילד לפתח את היצירתיות מומלץ שההורה או הצוות החינוכי ,יהיו גם במקום שמאזין ומתבונן. במידה והילד מצייר שמש אדומה אפשרו לו ואל תתקנו אותו לגבי צבעה "האמתי" של השמש, כך גם לגבי יציאה מהקווים השאירו מקום לדמיון ולמשחקי תפקידים, להתנסות בחומרים שונים ומגוונים, לבחירת החוג כדרך לביטוי אישי של הילד וכל פעילות המאפשרת מרחב פעולה ללא עמדה שיפוטית או סדר התנהלות מובנה. הקפידו שלא להוביל אותו באופן שיטתי לקיים את הפעילות שאתם מעוניינים לעשות ושימו לב מה הוא רוצה לעשות כדי לבטא את עולמו הפנימי. התיווך חשוב אבל לא בכל גיל ובכל מקרה.
היצירתיות מאפשרת חשיבה לא שגרתית ומקורית ומהווה צורת ביטוי לצורך קישור בין עולמו הפנימי של הילד לעולם החיצוני
האם מסגרות החינוך עשויות להיות קרקע פורייה לפיתוח היצירתיות?
"החיים בעולם המערבי טומנים בחובם התמודדות עם יעדים, צורך ב"יעילות" ושילוב בחברה תחרותית המעריכה דברים מדידים ולא תמיד מפנה מקום ליצירתיות וחשיבה ייחודית. כבר במהלך הלימודים בבית הספר, גם בלי להתכוון, קיימת התנהלות שיטתית של העברת ידע מכיוון המורה לתלמיד, ומדידה באמצעות ציונים, יעדים מוגדרים ותוצאות. קיים אתגר בתוך השיטתיות, לשמור על מקום של התאמה אישית, חשיפה של תחומי עניין ועידוד הסקרנות והחקירה" טוענת שמש ומוסיפה: "למרות היותם של גן הילדים ובית הספר מסגרות חינוכיות המשתייכות למערכת עם יעדים מוגדרים, גם הם יכולים להפוך למרחב יצירתי בו כל אחד מהילדים יכול להביא לידי ביטוי את אופיו, יכולותיו ותחומי ההתעניינות שלו. פעילות בפינת החי, גינה לימודית, , עבודה בקבוצות קטנות בתחומי ספורט, מלאכת יד, סדנאות ושפה, ושילוב מקצועות מיוחדים, כמו טניס, קפוארה, אוריגאמי, תיאטרון, מדעים, מסייעים בפיתוח הייחודיות. פינת הבובות, הקוביות, המטבח, הספרייה וארגז החול הממוקמים בגן מאפשרים גם הם יכולת בחירה ומשחק תפקידים המעודדים את הסקרנות, הדמיון והיצירתיות. למרבה הפלא, גם מריבות בין אחים הן קרקע פורייה ליצירתיות ומציאת פתרונות".
קראו עוד: כך תעשו זאת נכון: המדריך המלא לשילוב הילדים במטלות הבית
שמש מסבירה כי גם במסגרת הלימודים הדידקטיים ניתן לאפשר לתלמידים ביטוי אישי. דוגמה לכך היא הפעילות המתקיימת בשיעור מלאכה או אמנות. גישת הוראה אחת טוענת כי חשוב שכל הילדים יעבדו לפי הוראות מדויקות ובלתי גמישות ואילו אחרות, יאפשרו לילדים לפעול במסגרת הקיימת תוך בחירת השימוש בחומרים, הצעות קריאטיביות ליצירת מוצר מסוים, אופן העבודה וכדומה. חשוב למצוא את האיזון בין הובלה לבין מרחב המאפשר חשיבה, חקירה, יצירה ועידוד הסקרנות. בתחום החשיבה מתמטית והפיזיקלית ניתן לאפשר גם כן כיוונים שונים של חקירה. כאשר ישנה גמישות מחשבתית, חשיבה עצמאית וסקרנית, ויכולת להסתגל למצבים חדשים, ניתן למצוא פתח ליצירתיות. היצירה מאפשרת תקשורת, הנאה, פיתוח עמדה גמישה פעילה ויוזמת, אפשרות למנוחה ותחושת רצף. פרמטרים אילו משמעותיים לפיתוח ובניית העצמי עם כוחות ויכולת התמודדות, לכן חשוב לראות היכן אנחנו יכולים לאפשר יצירתיות. לעתים חשוב למנוע משוב מהיר על התוצאה ולהתעכב על הדרך, במטרה לאפשר לילד ליהנות מהתהליך עצמו.
אפשרו להם להטיל ספק וליהנות מהדרך: 3 טיפים לפיתוח היצירתיות
1. אפשרו לילדים להטיל ספק
ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה ומרצה רב השראה של המאה העשרים, האמין כי אחת מהסכנות הגדולות המאיימות על החברה המודרנית היא "אפשרות הפיקוח על המחשבה", כלומר צמצום היכולת לחשוב באופן אישי וביקורתי. לדבריו, שאלת הספק והאי ודאות, היא המקום שממנו צריך להתחיל.עזרו לילדכם לקבל בהבנה ולהיות מסוגל להכיל אפשרויות נוספות להתמודדות עם מצב מסוים וכך להתמודד עם קיבעון מחשבתי. למעשה, לא מדובר רק על חברי המשפחה הצעירים. תנו גם לעצמכם לא תמיד לדעת מה "נכון" ומה הכי טוב עבור הילד, נסו לשלב בתהליך קבלת ההחלטות גם הקשבה והתנסות.
כך לדוגמה, במצב בו ילד מעוניין לפרוש מחוג בו הוא לוקח חלק, ההורה יכול להחליט עבורו האם להמשיך או לא. במטרה לעודד את החשיבה העצמאית והיצירתיות, חשוב לתת לילד לבחון את הגורמים להחלטה, האלטרנטיבות והפתרונות היצירתיים כבסיס לקבלת ההחלטה הסופית.
2. כבדו שאלות לא שגרתיות של ילדכם
בררו עם הילדים מה כוונתם כשאומרים משפט מסוים, ואל תמהרו לחשוב כי אתם מבינים. לעיתים תהיו מופתעים ששימוש במונח מסוים, כוונתו שונה לגמרי ממה שאתם חשבתם.3. סייעו לילדכם ליהנות גם מהדרך ולא לחשוש מכישלון
כל שהוא ייהנה מהדרך, כך הוא יאפשר לעצמו להיחשף לאתגרים חדשים ויקבל הזדמנויות להיות סקרן ולחקור, ללא קשר לתוצאה. לעיתים ההבדל הוא באופן הצגת הדברים: כאשר מבקשים מהילד לבנות מגדל קוביות הכי גבוה שאפשר, מציבים לו אתגר קבוע מראש. החלופה היא להציע לילד לבנות מקוביות כל דבר שהוא רואה בדמיונו וכך לאפשר לו מרחב חקירה ויצירה. כך גם לגבי מגוון פעילויות אחרות, כמו זריעה והנבטה של שתיל, התוצאה של ערבוב צבעים, בחירה של סוג הלבוש, סידור וארגון החדר, בחירת התחפושת לפורים, שימוש בדמיון מודרך, קיום הצגות משותפות משפחתיות, יצירת סיפור בהמשכים, קריאת ספרים וניהול שיחה על הסיפור, ניסויים, אפייה ובישול, טיפוח תחביבים וכתיבת יומן.
שמש מסכמת ואומרת כי חשוב לזכור כי לצד עולם הדמיון והיצירה ישנה מסגרת של כללים וחוקים. האתגר הוא לתת מקום לשני העולמות, ולדאוג לאיזון ולאזור ביניים שמאפשר קשר ביניהם.