מפתיע: מדוע לא כדאי להניק מעבר לגיל שנה?

בואו נתחיל בעובדות: הנקה זה בריא. ועל כך לא ניתן לחלוק. מי שבוחרת באמצעי הזנה זה, תורמת לבריאותו של התינוק ולאספקת המזון הטוב ביותר עבורו וגם לבריאותה האישית. בנוסף, מחקרים הוכיחו שהיא תורמת באופן משמעותי גם לקשר האינטימי שנוצר עם התינוק.

האם באמת כדאי להניק כמה שיותר?

"הנקה היא הכלכלה הבריאה ביותר והמתאימה ביותר לילודים. ההרכב הקלורי והמרכיבים החיסוניים שבחלב האם מסייעים להגן על היילוד מפני מחלות חיידקיות, מקטינים את הסיכון למחלות מעי ותורמים להתפתחות בריאה. בנוסף, הנקה היא אחד מהגורמים שמפחיתים את שכיחות תופעת ה"מוות בעריסה", אם כי לא ברור בדיוק מדוע. גם מבחינה רגשית, מדובר בצורת ההאכלה המומלצת ביותר ליצירת קשר חיובי וחזק עם התינוק. אימהות שנהנות מאקט ההנקה ועושות זאת מתוך בחירה, מגדלות ילדים נינוחים", מסביר ד"ר שמואל צור, מומחה ברפואת ילדים בקופת חולים "מאוחדת".

קראו עוד:  מוות בעריסה - בעיקר אצל המטפלים: כיצד מונעים את התופעה 

"מומלץ להניק עד גיל שנה ולא מעבר לזה"

הודות ליתרונות שצוינו, נשים רבות בוחרות בהנקה. מי שבוחרת להניק באופן מלא ללא השלמות תמ"ל (תחליף חלב), מעניקה לתינוק את ההגנה האופטימלית. אך כאשר התינוק מתחיל לאכול מזונות מוצקים בסביבות גיל חצי שנה, יורדת מעט גם האפקטיביות של ההגנה החיסונית, אם כי עדיין קיימת חשיבות רבה להנקה גם בגיל זה.

הבעיה נוצרת כאשר הבחירה היא להמשיך בהנקה גם כשהתינוק מבוגר דיו כדי לגשת בעצמו אל השד ולדרוש לינוק", מסביר ד"ר צור ומפרט את כל הסיבות שבעטין הוא אינו ממליץ על כך: "התרומה הקלורית אינה מספיקה, לרוב נדרשת האכלה לילית שפוגעת במהלך השינה ואף צפויה התנגדות למזונות מוצקים" – כל הסיבות להניק עד גיל שנה ולא מעבר. "נתחיל מהעובדה הפיזיולוגית: כשהתינוק עבר את גיל שנה, התרומה הקלוריות שמתקבלת על ידי הנקה אינה מספיקה להתפתחות תקינה של התינוק.  בנוסף, באופן כללי, לעיתים הנקה מובילה להאכלות ליליות, הפוגעת באיכות השינה ומשבשות סדר יום תקין. כמו כן, במקרים מסוימים תינוק בוגר שניזון מהנקה מעדיף את אמצעי ההזנה המוכר והמנחם הזה על פני מאכלים מוצקים, הדרושים להתפתחותו. מכל הסיבות הללו, אני ממליץ להניק עד גיל חצי שנה ובכל מקרה לא לעבור את גיל שנה. ניתן לומר שלצד העובדה שיש לא מעט חסרונות, גם אין כמעט יתרונות בהנקה מעבר לגיל שנה. כאשר תינוק יונק והוא מעל גיל שנתיים, נעלם כל יתרון שהיה קיים באקט ההנקה. הוא אינו תורם עוד להתפתחות הילד או לקשר הבן אישי עם האם".

ההמלצה: הנקה עד לגיל חצי שנה

"גם מבחינה תזונתית אין יתרון להנקה מעבר לגיל שנה"

מיכל קאירי דיאטנית קלינית, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשניידר, תומכת בדברי ד"ר צור ומסבירה מדוע גם מבחינה תזונתית אין הצדקה להנקה בגיל מאוחר: "לפי הנחיות 'ארגון הבריאות העולמי', מומלץ להניק באופן מלא עד גיל 6 חודשים. לאחר מכן, יש להוסיף בהדרגה ארוחות מוצקות ולצמצם בהדרגה את ההנקה עד גיל שנתיים. יש לציין שהנחיות אלה מיועדות לכלל המדינות, ביניהן גם כאלה שאינן מפותחות, או שיש בהן מצוקת זמינות של מזון ואין להשיג בהן תחליפי חלב. 

ישראל, לעומת זאת,  היא מדינה מפותחת, שבה ניתן להשיג אוכל מזין וזמין, כך שנראה שהעניין פחות קריטי לגבי פעוטות שגדלים כאן. ההמלצה בישראל להניק עד גיל שישה חודשים הנקה מלאה ועד גיל שנה להשלים עם חלב אם או פורמולה למזונות המשלימים. ( מגיל חצי שנה התינוק אינו זקוק להאכלה לילית, בהנחה שהוא בריא ובמשקל תקין, אבל ניתן לספק האכלה לילית אחת עד גיל שנה).

כמו כן, להנקה בגיל מאוחר יש מספר חסרונות: ראשית, פעמים רבות ומכורח ההרגל, התינוק מתעורר בלילה על מנת לינוק, עניין שפוגע לו בשינה הרצופה לה הוא זקוק. שנית, בהנחה שמדובר בילד שניזון בעיקר מהנקה בגיל מאוחר, יש סבירות גבוהה שיסבול מחוסרים שונים כגון כמות קטנה מידי של ברזל שנדרש לבריאותו התקינה". 

"גם לשיניים עלול להיגרם נזק כתוצאה מהנקה מאוחרת"

ד"ר רולי ברקוביץ, מומחית לרופאת שיניים לילדים ואחראית על תחום הילדים ברשת כללית סמייל, מסבירה: "הנקה בגיל מאוחר מאוד נפוצה בימינו, הייתי קוראת לתופעה אפילו סוג של טרנד. ואולם, מי שבוחרת בכך לא תמיד מודעת להשלכות השליליות בנושא. מחקרים שנעשו בשטח מראים תוצאות שנויות במחלוקת, אך רבים מתוכם מוכיחים שהנקה בגיל מאוחר מעלה את הסבירות להופעת עששת הגיל הרך ונזקים חמורים לשיניים, ולעיתים עלולים להידרש  טיפולים מורכבים שלרוב בגילים הצעירים מבוצעים תחת טשטוש או הרדמה מלאה. אי לכך, עומדות ההמלצות של האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים, לא לאפשר הנקה במשך הלילה או לפי רצון, וכמו כן, מומלץ להניק עד גיל 12 חודשים בלבד.

אגב, נזק משמעותי יותר עלול להיגרם כאשר ההנקה משמשת לצרכי הרגעה והשדיים הופכים למעין מוצץ. הנקה כזאת, שנעשית בתדירות גבוהה או במהלך שעות הלילה בגילים המאוחרים, פוגעת ישירות בשיניים -  חלב האם מורכב מפחמימה, וכשזו מתפרקת, היא הופכת לסוכר, ואין צורך להכביר במילים אודות הנזקים שרכיב זה עלול לגרום לשיניים. מאידך, האכלה לילית מבקבוק עלולה לגרום לנזק חמור עוד יותר. בנוסף לכך, מחקרים מצביעים על כך שמרכיבים מסוימים בחלב האם והנקה בגיל מאוחר, עלולים לגרום גם לפגמים בשיניים הקבועות.

קראו עוד: כיצד מטפלים בדלקת בשד? כך תפתרי 5 בעיות הנקה נפוצות 

לסיכום, כרופאת שיניים אוכל בהחלט להמליץ על הנקה, אך לא במשך הלילה מעל גיל חצי שנה ולא כתחליף למוצץ. בנוסף, לא הייתי ממליצה על המשך הנקה  מעבר לגיל 12 חודשים". "הנקה בגיל מאוחר למעשה מעבירה מסר סותר לילד: מצד אחד אומרים לו שהוא בוגר ומצד שני משדרים לו את התחושה שהוא תלוי ונזקק. כאן אמור להיכנס תפקיד ההורה".

"כאשר התינוק רוכש מיומנויות אכילה עצמאיות, הוא אינו זקוק יותר להנקה"

גם דגנית בן ניסן, פסיכולוגית קלינית רפואית והתפתחותית, המכון להתפתחות הילד שניידר, חושבת שהנקה בגיל מאוחר אינה רצויה: "התפתחות הילד מושתתת על כל מיני צירי התפתחות: רפואי, מוטורי וגם רגשי – חברתי. אחד הדברים הכי חשובים בחיים זה תהליך הנפרדות והאינדיבידואליזם שכל ילד צריך לעבור. כשתינוק נולד הוא צמוד לאמו ואינו יכול להתקיים בלעדיה. לאט לאט לאורך שנות גדילתו הוא הופך לאדם נפרד עם זהות ורצונות משלו. אחת המשימות החשובות ביותר שלנו כהורים,  היא לעזור לו להיות עצמאי ובלתי תלוי. תפקיד ההנקה העיקרי הוא הזנת הילד, בשלבים שאין לו יכולת לאכול מזון מוצק. רבות נכתב גם על תפקיד ההנקה בחיזוק הקשר הראשוני והאינטימי עם האם.

מבחינה פסיכולוגית,  כאשר התינוק רוכש מיומנויות אכילה עצמאיות ומגוונות, הוא אינו זקוק יותר להנקה. ההיפרדות הזאת תורמת גם להעצמת תחושת המסוגלות של הילד – הנה הוא יכול להתקיים בעצמו ואפילו לאכול בעצמו. האינטימיות שלה זכה התינוק על ידי פעולת ההנקה עד כה, יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות בשלב זה. חיבוק ומגע הן בהחלט דרכים לעשות זאת.

היבט נוסף הוא המסר המבלבל. שהתינוק מקבל בעת הנקה בשלב מאוחר: מצד אחד אומרים לו שהוא כבר גדול ויכול, ומאידך – משהו עדיין קושר אותו לאם ויוצר בה תלות. אין לי ספק, שההחלטה על סיום ההנקה עלולה לעורר קשי גם בקרב האם, שצריכה לעבור את התהליך ביחד עם התינוק. גם היא חווה סוג של פרדה. עבור התינוק מדובר בגמילה לכל דבר, וזה דורש מאמץ, התמדה ובעיקר הבנה שתהליך כזה לרוב מבוצע באופן הדרגתי. במקרה שהאם חווה קשי, יש מקום לפנות לקבל עזרה. יש הרבה גורמים שיכולים להיות כתובת לעניין: טיפת חלב, פסיכולוג או אפילו אם אחרת שעברה את התהליך".

מה דעתך על נשים שמחכות שהילד פשוט לא יהיה מעוניין לינוק?
"לעיתים ההורה מחכה שאקט הפסקת ההנקה יגיע מתוך רצון של הילד וזו טעות לדעתי, הילד קטן מידי כדי לשאת על כתפיו החלטה כל כך כבדת משקל. בנוסף, גם לנו ההורים מותר להחליט מה טוב עבור התינוק, ולא צריך לפחד לקחת אחריות ולסמוך על האינטואיציות שלנו. אחרי הכל, חלק מהורות זה גם להיות סמכותיים". 

משרד הבריאות: "הנקה מומלצת עד גיל שנה וכל עוד זה מתאים לאם ולתינוק".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: 

"המלצות המשרד הן להנקה עד גיל שנה וכל עוד זה מתאים לאם ולתינוק. המלצות אלה תואמות המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים וכן ארגון הבריאות העולמי".

לגבי הסוגיות המגוונות המועלות בכתבה:

א. גם כאשר התינוק אוכל מאכלים נוספים, חלב אם ממשיך לתרום ערך תזונתי וגם חיסוני לתינוק.

ב. בנושא השינה: התעוררות לילה מוכרות בקרב תינוקות יונקים. יש לזכור שיכול להיות גם מצב דומה בקרב תינוקות הניזונים מבקבוק. התערבויות טיפוליות להפחתת התעוררות לילה ניתנות ליישום בתינוק יונק בדיוק כמו בתינוק הניזון מתרכובת מזון לתינוקות.  

ג. עששת: הזנה בלילה ללא הגבלה אכן עלולה לגרום לעששת בתינוק, בין אם זה מהנקה ובין אם מתרכובת מזון לתינוקות. ההמלצה הן להתמודד עם הגבלה של הנקה או להגביל הזנה מבקבוק בלילה. 

ד. לגבי הטענות הפסיכולוגיות: לא מוכרות הוכחות לטענות אלו. פעוט זקוק הן לפיתוח עצמאות והן לקרבה אימהית.  

ה. להמשך ההנקה ישנם גם יתרונות בריאותיות עבור האם, כגון הפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד".