הילד סובל מכאבי בטן חוזרים? כל הסיבות – והפתרונות לתופעה

כאבי בטן חוזרים  אצל ילדים היא תופעה שכיחה בעיקר בין גילאי 4-14. בכ- 90% מהמקרים כאבי הבטן לא נובעים מבעיה אורגנית של דלקת או מבנה מערכת העיכול, אלא מבעיה רגשית. לכן, אופן הטיפול יותאם בהתאם לבדיקה הרפואית שתקבע האם הבעיה נובעת ממקור אורגני  או ממקור רגשי או תפקודי .

איך יודעים אם הכאב נובע מסיבה תפקודית או אורגנית ? 

1. מיקום הכאב: כאב בטן תפקודי לרוב ממוקד במרכז הבטן ואילו כאב בטן אורגני לרוב מרוחק מהטבור. 

2.  זמן הופעת הכאב: אם הכאב מופיע ללא קשר לאוכל או ליציאה כנראה שזהו כאב תפקודי, שכן כאבים אורגניים לרוב מתרחשים סביב זמני הארוחה או היציאות. 

3.  תסמינים נלווים: במצבים בהם הכאב מלווה בהקאות, בשלשולים , בחום  או בירידה במשקל -- יש סיכוי גבוהה שזהו כאב ממקור אורגני. 

קראו עוד: מדריך: כך תסייעו לילדכם להתגבר על הפחד מבדיקות דם 

4. בדיקה גופנית: אם הבדיקה הגופנית מעלה ממצאים חריגים, כגון רגישות ניכרת באזור מסוים, טחול מוגדל או סטייה מעקומת הגדילה יש לחשוד בבעיה אורגנית. 

5.  סיפור משפחתי: אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות מעיים כרוניות (צליאק , דלקות כרוניות ) כאבי הבטן יכולים להיות קשורים למחלות אלו. 

6.  בדיקות מעבדה: במידה והילד סובל מכאבי בטן חוזרים ונשנים ייתכן שיש צורך לערוך בדיקות מעבדה, לרבות בדיקת דם לגילוי אנמיה, מדדי דלקת גבוהים וכן בדיקה סרולוגית לצליאק. 

7. בדיקות דימות : בדיקת אולטרה סאונד היא בדיקה זמינה וללא קרינה , אך ברוב המקרים היא מוגבלת בעזרה שיכולה לתת בחיפוש אחר הגורם לכאבי הבטן בילדים . במידת הצורך ניתן לפנות לבדיקות CT או MRI אך הן מתבצעות רק במקרים בהם יש חשד ממשי לבעיה אורגנית. יש לקחת בחשבון שבדיקת CT בטן כרוכה בקרינה , ובדיקת MRI היא בדיקה ארוכה שדורשת שיתוף פעולה מצד הילד.

כ-90% מכאבי הבטן החוזרים בילדים נובעים מבעיה תפקודית - רגשית, ומיעוטם מבעיה אורגנית. על כן אבחון מקיף הוא הכרחי

מהן הסיבות העיקריות לכאבי בטן אורגניים?

אי סבילות ללקטוז

הטיפול באי סבילות ללקטוז נעשה על ידי הקטנת הצריכה של מאכלים בעלי לקטוז. עם זאת, מכיוון שילדים צריכים לצרוך מוצרי חלב בצורה קבועה לשם שמירה על הבריאות וחיזוק העצמות, מומלץ לא לוותר לגמרי על מוצרי החלב אלא להסתפק בצריכת מוצרים דלי לקטוז. אפשרות טיפול נוספת היא מתן תרופה פומית אשר מחליפה את התפקוד של האנזים ומסייעת לגוף בפירוק הלקטוז. 

צליאק 

קראו עוד: "ילדים אלרגיים חווים קושי בלתי רגיל באופן יומיומי"

האבחנה הראשונה על נוכחות המחלה נעשית על ידי בדיקת דם סרולוגית. במידה ובדיקת הדם מצביעה באופן חיובי על חשד לצליאק , מתבצעת אבחנה סופית באמצעות ביופסיה מהמעי הדק המאפשרת לקבל תמונה מדויקת יותר בנוגע לקיומה של המחלה. 

הטיפול בצליאק נעשה באמצעות דיאטה נטולת גלוטן ולמרות שקיימים מחקרים שמנסים לפתח תרופה שתאפשר לחולי הצליאק לאכול מוצרים המכילים גלוטן, עד כה הם לא הוכחו כישימים. חשוב לציין שהצליאק היא מחלה בעלת סימפטומים רבים שאינם קשורים למערכת העיכול, כגון נשירת שיער מוגברת, חוסר גדילה, וכן אנמיה שאינה מגיבה לטיפול בתוספי ברזל.

עצירות

לעיתים קרובות ההורים לא עוקבים אחר תדירות היציאות של הילד. בילד הסובל מיציאות לא סדירות התלונות יהיו לרוב על כאבי בטן או על קושי להתפנות עקב המרקם הקשה של הצואה. 

תדירות היציאה היא אינדיבידואלית ומשתנה בהתאם לגיל ולתזונה. לדוגמה, בתזונה צמחונית תדירות היציאה גבוהה מאשר בתזונה רגילה הכוללת בשר . כמו כן תדירות היציאה של תינוק הניזון מבקבוק שונה מתדירות היציאה של תינוק יונק. 

אבחנת העצירות כגורם לכאבי הבטן נעשית קודם כל על ידי תשאול הילד בנוגע ליציאות . לאחר התשאול מתבצעת בדיקה גופנית או רקטלית שיכולה לחשוף גושי צואה במצבים בהם יש בעיה אורגנית הגורמת לעצירות יש צורך לשלול בעיות כגון ליקוי בתפקוד בלוטת התריס וצליאק. חשוב לציין כי רוב מקרי העצירות לא נגרמים מבעיה אורגנית, ונובעים ממצבים התנהגותיים או רגשיים, הילד חווה בעברו כאבים בזמן היציאות וחוויה זו גורמת לכך  שיתאפק לאורך זמן מבלי להתפנות בשירותים. 

דרכי הטיפול בעצירות כוללים שימוש בתכשירים מרככי צואה לאורך מספר  חודשים. מעבר לכך, חשוב לנקוט בחיזוקים חיוביים כדי להרגיל את הילדים ללכת לשירותים ולהתפנות בצורה סדירה בהתאם לצרכי הגוף. בנוסף, מומלץ לערוך שינויים בתזונה בהתאם לצורך, דבר העשוי לשפר את מצב העצירות.