נפחת הריאות: כיצד מאבחנים ואיך מטפלים במחלת המעשנים?
מחלת נפחת הריאות היא גורם התמותה השלישי בעולם, על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן והיא גובה יותר קורבנות מאשר שבץ מוחי, אלצהיימר או איידס. מהם הגורמים לה, כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול? מומחה מסביר
תארו לכם מצב: אתם שואפים אוויר מלוא הריאות אבל פשוט לא מצליחים לנשוף, מציאות בה כל פעולה פשוטה, כמו צחצוח שיניים או הוצאת משפט קצר מהפה, גורמת לכם לקוצר נשימה ולמאבק מבלבל ומסחרר על האוויר. הקשיים האלה אינם חלום בלהות, אלא מנת חלקם היומיומית של חולי נפחת הריאות הנאבקים על כל נשימה ונשימה. על פי נתוני משרד הבריאות כ- 3000 ישראלים מתים מהמחלה הנפוצה בכל שנה: מהם התסמינים לה ומדוע גילוי מוקדם שלה עשוי לעשות את ההבדל? כל התשובות.
מחלות ה-COPD הן למעשה מונח הכולל תחתיו מספר מחלות ריאה כרוניות הנובעות מחסימת הסימפונות, כגון ברוניכיטיס כרונית ואסטמה. הקשה ביותר מבין קבוצת מחלות אלה היא מחלת נפחת הריאות, הנגרמת בעיקר מעישון כבד לאורך זמן. המחלה מתבטאת בהרס מבני ותפקודי של נאדיות הריאה, ובפגיעה קשה ביכולת לשאוף ולנשוף. האוויר נכלא בדרכי הנשימה בעת הנשיפה, בית החזה מתנפח ואינו מצליח להתרוקן ומכאן שמה של המחלה נפחת הריאות. כתוצאה מכך, כמות החמצן בגוף יורדת באופן משמעותי, דבר המשפיע באופן ניכר על תפקודו של כל איבר בגוף ועל כל פעולה אותו הוא מבצע.
מהם התסמינים שעלולים להעיד על נפחת הריאות?
שיעוף תכוף, עודף ליחה, צפצופים וחרחורים בנשימה, הם הסימנים הבולטים ביותר למחלה. בנוסף, ההגבלות הרבות שמביאה עמה עשויה לגרום להתפתחות דיכאון, ירידה בתיאבון, עייפות כרונית ואובדן הכושר הגופני. , בעייפות, ובאובדן הכושר הגופני ועד נכות.
החורף המתקרב הוא תקופה מסכנת חיים לחולי נפחת הריאות, זאת בעקבות מערכת הנשימה פגועה. החולים מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלות חורף כגון: דלקת ריאות ושפעת ומתקשים להחלים מהן. שיעורי התמותה ממחלות אלה גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
חוסר היכולת לנשום עלול להוביל לקושי ניכר בביצוע פעולות שגרתיות יומיומיות ,לריתוק למיטה ולתלות כמעט מוחלטת באספקת חמצן ממקור חיצוני. החולים נמצאים גם בסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאות. במחקרים נמצא, כי שיעור גבוה של חולים לוקים גם במחלות לב בגלל ניסיונו של הלב להגביר את אספקת הדם לריאות ובכך לשפר את תפקודן.
כיצד מאבחנים?
רבים מהמעשנים טועים לחשוב שקושי בנשימה ושיעול הם תהליך נורמלי של השמנה או של הזדקנות. יתרה מזאת, על פי רוב, המעשנים מתעלמים ומכחישים את נזקי העישון. לכאורה הם אינם מעלים בדעתם שעישון, פעולה הגורמת להם לתחושה כל כך טובה, עלול לגרום לנזק כלשהו בטווח הארוך או הקצר. הבעיה היא שמחלת נפחת הריאות, לכאורה, "משתפת פעולה" עם המחזיקים בדעה זו. זוהי מחלה שקטה: בשלבים המוקדמים של המחלה, לרוב אין סימפטומים המעידים על נזק לבריאות. המחלה עלולה להתפתח במשך שנים ללא שום סימנים של מחסור באוויר והסימפטומים מתחילים להופיע כשהמחלה בשלב חמור ביותר ובלתי הפיך.זו הסיבה לחשיבות האבחון המוקדם לכל מי שעשוי להיות בקבוצת הסיכון, הכוללת מעשנים כבדים (לפחות חפיסה ביום), אנשים שחשופים ביומיום לעישון פאסיבי, לזיהום אוויר ולרעלנים שונים. קבוצת סיכון נוספת כוללת אנשים עם חסר חלקי או מלא באנזים α-1 anti tripsin שתפקידו להפחית ולמנוע פעילות של אנזימים דלקתיים שונים בגוף. כאשר הוא חסר, או מצוי בגוף ברמה נמוכה, עולה הסיכוי להתפתחות דלקות מקומיות בריאות, התורמות באופן ישיר להתפתחות הנפחת. באוכלוסייה זו צריכת ניקוטין גורמת להתכלות מהירה יותר של מאגרי האנזים, וכתוצאה מכך הסיכון להתפתחות מחלת נפחת הריאות גובר.
נפחת הריאות מאובחנת על ידי בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה), שבה מודדים את נפח האוויר שהנבדק מסוגל לשאוף ולנשוף. במידה וערכי הנשימה נמוכים מהממוצע, הנבדק נשלח לביצוע בדיקות נוספות.
חוסר היכולת לנשום עלול להביא לקושי ניכר בביצוע פעולות יומיומיות, ריתוק למיטה ותלות כמעט מוחלטת באספקת חמצן חיצונית
מהן דרכי הטיפול בנפחת הריאות?
הטיפול במחלת נפחת הריאות נעשה בשלבים הראשונים בתרופות ובמשאפים. עם התקדמות המחלה, יידרשו ניתוחים להסרת רקמות הריאות הפגועות, או השתלת ריאות. טיפולים אלה העניקו תחזית קודרת לחולים, ללא איכות חיים, כשהם מוגבלים ומתקשים בביצוע פעולות בסיסיות. לדאבונם הרב של החולים, השתלת ריאות סימנה את תקוותם היחידה.
טיפול חדש ופשוט יחסית עשוי לשנות את מהלך המחלה עבור חולי נפחת הריאות. בטיפול, המתבצע באופן זעיר פולשני על ידי ברונכוסקופ, מחדירים לריאות החולה סלילים טיפוליים, שמתכווצים ומכווצים את נפח הריאות. באמצעות שיטה זו חל שיפור משמעותי בחיי החולים, ולעיתים אף נמנע הצורך בהשתלת ריאות.
גילוי מוקדם של מחלת הריאות מסכנת החיים, עשוי ליצור שינוי משמעותי בהתמודדות עמה. מעשנים מעל גיל 35 צריכים לבצע בדיקת תפקוד ריאות לצורך גילוי מוקדם וטיפול מתאים.