זיהום בדרכי השתן: כל המקרים שיחייבו טיפול מיידי

זיהומים בדרכי השתן הם תופעה שכיחה מאוד, שמקורה לרוב הוא בחיידקי מערכת העיכול שחודרים למערכת השתן. גורמי הסיכון לדלקת הנפוצה רבים, והיא עשויה להוביל לכאב בזמן הטלת השתן, לצורך במתן שתן לעיתים דחופות, בפתאומיות ובלחץ, ואף להביא לכאבים באזור הבטן התחתונה. ברוב המקרים, הטיפול בזיהום בדרכי השתן יכלול טיפול אנטיביוטי, שיילקח במשך 3-7 ימים ולמעשה לאחר יממה מתחילת הטיפול תורגש הקלה בתסמינים השונים. במקרים מסוימים, ההתמודדות עם הזיהום בדרכי השתן מורכבת יותר, ומשכך מצריכה אמצעי טיפול שונים. כיצד מתמודדים עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן, וכיצד מטפלים בזיהום בדרכי השתן בזמן ההריון? כתבה שנייה בסדרה. 

זיהומים חוזרים בדרכי השתן

כאשר ישנם זיהומים חוזרים בדרכי השתן, אשר אובחנו על ידי רופא, יש צורך בבירור מקיף, כי להבין האם המקור להם נעוץ בגורם מסוים, כמו לדוגמה מבנה אנטומי יוצא דופן או הימצאות אבנים באזור הכליות. במקרים אלה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בהמשך בירור ושיטת ההדמייה המתאימה.

קראו עוד: דלקת בדרכי השתן: כל הגורמים - ודרכי הטיפול 

קיימות מספר המלצות, להפחתת שיעור הזיהומים באזור. הן אמנם לא הוכחו מחקרית, אך האמונה הרווחת היא הן עוזרות בהפחתת שיעור הזיהומים: 

1.מתן שתן מיד לאחר קיום יחסי מין

2.הקפדה על שתייה מרובה

3.צריכת מוצרי חמוציות

במקרים מסויימים הרופא ימליץ על נטילת אנטיביוטיקה מניעתית באופן קבוע, יומיומי או לאחר קיום יחסי מין. אנטיביוטיקה מניעתית יעילה מאוד במניעת זיהומים חוזרים,  אך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי ולגדילת חיידקים עמידים. "מומלץ פעם בכמה חודשים לבצע הערכה חוזרת של הצורך באנטיביוטיקה מניעתית", מדגיש ד"ר גיא רופא, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, מנהל מרכז בריאות האישה בבית חולים ליס ליולדות ונשים, מרכז רפואי תל אביב ע״ש סוראסקי (איכילוב) ומוסיף: "רוב המקרים הקשורים לדלקות לאחר קיום יחסים מתרחשים סביב זמן התחלת קיום יחסים לראשונה ויחלפו תוך תקופה קצרה".

במקרים מסוימים ימליץ הרופא המטפל על נטילת אנטיביוטיקה מניעתית, באופן קבוע או לאחר קיום יחסי מין 

זיהומים בדרכי השתן בנשים בתקופת גיל המעבר

בתקופת גיל המעבר ישנה ירידה ברמת הורמוני המין הנקביים, בדגש על אסטרוגן. ברירית הנרתיק אסטרוגן אחראי על שמירת הרירית פעילה, גמישה ולחה. בהיעדרו הרירית נעשית דקה, אטרופית ויבשה. מיעוט כלי הדם מקטין את התנגודת החיסונית בנרתיק, אשר בדרך כלל מקנה הגנה מסויימת מפני כניסת מזהמים לשופכה ולשלפוחית השתן. זו הסיבה שנשים בגיל המנופאוזה חשופות יותר לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.

כיצד מטפלים?

נשים בגיל המעבר הסובלות מזיהומים חוזרים לעיתים חוות ירידה בתדירות הזיהומים באמצעות שימוש באסטרוגן וגינלי. "האסטרוגן הוגינאלי פועל על רירית הנרתיק ובכך עוזר במניעת דלקות בדרכי השתן", מסביר ד"ר רופא ומבהיר, "טיפול מקומי זה אינו מקושר לתופעות הלוואי האפשריות של טיפול הורמונאלי חליפי הניתן דרך הפה".

זיהומים בדרכי השתן בנשים הרות

שכיחות הימצאות חיידקים בשתן זהה בנשים הרות ושאינן הרות, אך זיהום דרכי השתן בהריון עלול להתפתח במהירות יחסית לזיהום בכליות ולסכן את חיי האם והעובר. "צריך להבין כי זיהום המערב את הכליות בפני עצמו הוא מצב חמור יותר מבחינה זיהומית מאשר זיהום שלפוחית השתן בלבד. בנוסף לכך, בשל הפעילות הירודה של מערכת החיסון בהריון, כל זיהום הוא בעל פוטנציאל להתפתחות זיהום משמעותי יותר. זיהום המערב את הכליות בהריון עלול להוביל למחלה ריאתית חמורה עד כדי צורך בהנשמה או להמוליזה (מצב של שבירת כדוריות הדם האדומות),שני מצבים העלולים לסכן את חיי האם והעובר" מסביר ד"ר רופא.

כיצד מטפלים?

בשל כך, נשים בהריון עוברות בדיקות שתן באופן שיגרתי, הכוללת גם תרבית לגילוי חיידקים בשתן. נוכחות חיידקים בבדיקת שתן באישה הרה, גם אם היא ללא תסמינים כלל, מחייבת טיפול אנטיביוטי. "זהו אחד המצבים הבודדים ברפואה בו מטפלים בזיהום דרכי שתן א-תסמיני (Asymptomatic bacteruria)", מדגיש ד"ר רופא, "זאת בשל הסיבוכים המשמעותיים האפשריים לאם ולעובר". כשבוע או שבועיים לאחר הטיפול האנטיביוטי, הנשים מתבקשת לעשות תרבית שתן חוזרת על מנת לוודא כי הזיהום חלף. "נשים בהריון החוות דלקות שתן חוזרות יטופלו באנטיביוטיקה קבועה מניעתית עד הלידה כדי למנוע סיבוכים", מוסיף ד"ר רופא.

זיהומים בדרכי השתן בילדים

מחקרים גדולים הראו כי בקרב כ-7% מהילדים המקור לחום  היא זיהום בדרכי השתן. בנות, בנים שאינם נימולים, ילדים עם שינויים מבניים בדרכי השתן, ילדים הסובלים מהפרעה תפקודית במתן שתן או מרפלוקס שתן - כולם מצויים בסיכון מוגבר לזיהום בדרכי השתן. חשוב לדעת כי אמנם ילדים עם שינויים מבניים בדרכי השתן הם בסיכון מוגבר לזיהומים, אך לא מדובר במצב שכיח, ורובם המוחלט של הילדים עם זיהום בדרכי השתן אינם סובלים משינויים מבניים אלו.

מהם התסמינים שעשויים להעיד על זיהום בדרכי השתן בילדים?

הסימנים והתסמינים בילדים שונים ותלויים בגיל וביכולת הילד להתבטא. בילדים, חום הקאות ושלשולים יכולים להיות הביטוי לזיהום בדרכי השתן, גם זיהום שאינו מערב את הכליות. חום אף יכול להיות הסימן הבודד למחלה.  אצל ילד שאינו מדבר נוכל לראות אי שקט ומיעוט באכילה וילד שמדבר יתלונן על כאב במתן שתן או כאב בטן.

כיצד מטפלים?

רוב הילדים יוכלו לקבל את הטיפול בבית, ללא צורך באשפוז. עם זאת, יש להגיע לרופא על מנת שיוכל להתרשם ממצב הילד בבדיקה ולהתחשב ברקע הרפואי על מנת לאשר כי אינו זקוק לטיפול באשפוז. משך הטיפול האנטיביוטי תלוי בגיל הילד ובנוכחות או בהעדר חום. נזכיר כי בכל מקרה, כל חום (מעל 38 מעלות צלזיוס) בתינוק עד גיל 3 חודשים מצריך בדיקת רופא בהקדם. הרופא המטפל יחליט על הצורך בביצוע הדמיית על-שמע (Ultrasound) או בדיקת VCUG בהתאם לגיל הילד, הרקע המיילדותי, מצבו הכללי ואופן ביטוי הזיהום בדרכי השתן ותדירותו.