סכיזופרניה: מהם הגורמים לה ואילו אפשרויות טיפול קיימות?
סכיזופרניה, מחלה פסיכיאטרית המתאפיינת במצבים פסיכוטיים שכוללים מחשבות שווא והזיות, המשליכה באופן ניכר על איכות חייהם של הסובלים ממנה ובמקרים מסוימים אף עשויה למנוע מהם לקיים אורח חיים עצמאי. כיום, קיימים מגוון פתרונות, המשלבים טיפול פסיכיאטרי, שיקומי ותעסוקתי – המסייעים לחולים בסכיזופרניה לקים חיים תקינים: כל הפרטים
כ- 1% מהאוכלוסייה סובלים מסכיזופרניה, מחלה פסיכיאטרית המהווה חלק מקבוצת המחלות המתאפיינות במצבים פסיכוטיים. מצבים פסיכוטיים מתארים סיטואציות שבהן יש פגיעה בבוחן המציאות המתבטאת במחשבות שווא והזיות. למרות שהזיות יכולות להתלוות למצבים פסיכיאטריים רבים, הפסיכוזה מהווה את ליבת ההפרעה הסכיזופרנית, כשמתלווה אליה התדרדרות תפקודית לאורך זמן. היארעות המחלה די דומה בקרב נשים וגברים כאחד, אם כי בקרב גברים קיימת נטייה קלה ללקות בה. מהם הגורמים לסכיזופרניה, כיצד מאבחנים ואיך ניתן לטפל במחלה? כל המידע החיוני.
מהם הגורמים לסכיזופרניה?
המרכיב הדומיננטי ביותר בהתפתחות הסכיזופרניה הוא המרכיב הגנטי, אך לא מדובר בגורם היחידי למחלה, והיא יכולה להתפרץ עקב שימוש בסמים או בשל מצבי לחץ קיצוניים. למעשה, התפרצות הסכיזופרניה נטועה בשילוב של ההשפעות הגנטיות והסביבתיות. ברוב המקרים, המחלה מופיעה בשנות העשרים המוקדמות.
קראו עוד: דיכאון קליני או עצב חולף? כך תדעו
מהם שלבי המחלה?
סכיזופרניה מאופיינת לרוב בשלב מקדים הכולל שינוי התנהגותי, כמו לדוגמה תפקוד לקוי, נסיגה בהישגים לימודיים, התכנסות חברתית, בעיות קשב ועוד. בשלב זה קשה מאוד לאבחן את המחלה ולהבדיל אותה מהפרעות התנהגותיות ונפשיות אחרות. השלב הבא הוא השלב בו מתרחשת ההתפרצות הפסיכוטית: מאפייני ההתקף הפסיכוטי הם אינדיבידואלים והוא משתנה בעוצמתו ובצורת הופעתו ממטופל למטופל. באופן פרדוקסלי, ככל שההפרעה מתפתחת בצורה זוחלנית כך, המהלך שלה יהיה מורכב יותר עם פגיעה קשה יותר.
לאחר שלב ההתפרצות הפסיכוטית מתרחש שלב ההתייצבות, הכולל נסיגה בסימנים הפסיכוטיים הגלויים (הנקראים גם סימנים חיוביים) ועלייה בכמות סימני הדיכוי. במצבי קיצון של המחלה, האדם החולה יסבול מליקוי תפקודי קיצוני שאינו מאפשר לו לעבוד, לקיים זוגיות, או לתפקד באופן עצמאי. מנגד, חשוב לציין כי מחלת הסכיזופרניה כוללת מנעד רחב מאוד של חולים, הנבדלים זה מזה במידת החומרה של המחלה והפגיעה שלה בתפקודם. חולים רבים בסכיזופרניה מסוגלים לקיים אורח חיים עצמאי, לעבוד ולנהל מערכות יחסים.
החולים בסכיזופרניה, אינם סובלים רק מהשלכות המחלה, אלא גם חשופים יותר להתפתחות חרדה ודיכאון. בנוסף, בקרב חולי הסכיזופרניה שיעור התמותה גבוה יותר מזה הקיים בקרב האוכלוסייה הכללית. הסיבה לכך מגוונות וכוללות בין היתר, הרגלי חיים פגומים, כמו תזונה לקויה, עישון רב ומיעוט בפעילות גופנית. בנוסף, הטיפול התרופתי במחלה, עשוי גם הוא לפגוע בבריאות הכללית של חולי הסכיזופרניה: חלק מהתרופות נוגדות הפסיכוזה עלולות לגרום להתפתחות סוכרת או השמנת יתר, הידועות כמקצרות את תוחלת החיים של האדם. כמו כן, שיעור ההתאבדויות בקרב חולי הסכיזופרניה גבוה יחסית ועומד על כ-10%.
החולים בסכיזופרניה, אינם סובלים רק מהשלכות המחלה, והם גם חשופים יותר להתפתחות דיכאון וחרדה
כיצד מאבחנים סכיזופרניה?
לרוב, ניתן לאבחן את הסכיזופרניה רק בהתפרצות הפסיכוזה. מכיוון שקיימת לעיתים פגיעה בתובנה, הגורם שיוזם את הפניה לטיפול יהיה אדם קרוב או קרובי משפחה. האבחון מתבסס על תשאול קליני ותצפית, המתבצעים על ידי פסיכיאטר מומחה. פעמים רבות יתשאל הפסיכיאטר את בני המשפחה, בנוגע לתסמינים המופיעים אצל המטופל, זאת בשל העובדה ששיתוף הפעולה של החולה אינו מלא לעיתים והוא עשוי להיות מבולבל מאוד.
חשוב לציין, כי במצבים קיצוניים, בהם קיימת סכנה לפגיעה עצמית או באחרים במקביל לקיומן של התסמינים הפסיכוטיים וסרובו של האדם להבדק ניתן לבצע את האבחון בכפייה, זאת על פי החוק לטיפול בחולי נפש. במצב זה ניתן אף לכפות טיפול בהוראת אישפוז מטעם הפסיכיאטר המחוזי.
מהן דרכי הטיפול?
המרכיב העיקרי בטיפול בסכיזופרניה הוא טיפול בעזרת תרופות נוגדות פסיכוזה, הניתנות בכדורים או בהזרקה לשריר. התרופות מסייעות לשליטה בסימנים הפסיכוטיים, אך המענה לסימנים שליליים נוספים הנלווים להפרעה, כמו התפקוד הלקוי, הפגיעה בביטוי הרגשי, הפרעות בחשיבה ובקוגניציה אינו מושג באמצעות הטיפול התרופתי באופן יעיל. לצורך כך, קיים מערך טיפולי משלים, הכולל טיפול פסיכולוגי והרכיב השיקומי. הטיפול בסכיזופרניה צריך להיות רב מקצועי, ולכלול מספר אנשי מקצוע, לרבות איש שיקום, עובד סוציאלי ופסיכיאטר, כדי לאפשר לחולים במחלה למצות את זכאויותיהם ואת אפשרויות הטיפול המגוונות, במטרה להביא חולים אלה לתפקוד מירבי.
לחולים הסובלים מתחלואת נפש יש זכאות לסל שירותים שלם, במידה והם מוגדרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כסובלים מנכות נפשית של מעל ל-40%. אלה הנופלים תחת הגדרה זו זכאים לסיוע תעסוקתי, דיורי, חברתי, לעזרה בדיור, סיוע בשכר לימוד, סיוע במימון טיפולי שיניים ועוד. בנוסף, קיימות חלופות אשפוז שונות לסובלים מסכיזופרניה, המחליפות את האשפוז הפסיכיאטרי ונותנות מענה למשברים נפשיים שלא מטופלים במסגרתו. הטיפולים הקיימים כיום, מסייעים לאלה הסובלים מסכיזופרניה להגיע למצב אופטימלי, בכל הנוגע למחלה ולהשלכותיה.