ED Smartline: האלגוריתם שישנה את הטיפול בחדרי המיון

לא מעט נכתב ונאמר בחודשים האחרונים על הבעיות והמצוקות בהן נתקלים הפונים לחדרי המיון בישראל, כמו גם אנשי הצוות הרפואי. העומס, המתח, זמני ההמתנה, כל אלה ידועים ואולם מה שפחות ברור הוא, כיצד ניתן להקל על המצוקה, משני עברי המתרס. 

כ-2.5 מיליון איש, מתינוקות ועד קשישים, עוברים מדי שנה בחדרי המיון, שנקראים גם מחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד). מדי שנה מדווח משרד הבריאות על עלייה במספר הפונים ולמרות זאת, לא ניכר שינוי בנהלי הקבלה והמיון או בהיקף כוח האדם שמטפל בפונים. במקביל, ישנו גידול בשיעור הפספוסים והטעויות הרפואיות במלר"ד, וכתוצאה מכך אחוז התמותה עלה. 

"כיום זמן ההמתנה למיון הראשוני (טריאז') פועל על פי חוקיות פשוטה – מי שמגיע ראשון, מתקבל ראשון. זו שיטת מיון שאיננה סבירה, ועלולה אף לסכן חיים במציאות הקיימת בחדרי המיון בישראל", אומרת מור סבאן, אחות בחדר מיון במרכז הרפואי רמב"ם, שבמקביל לעבודתה עוסקת במחקר על איכות הטיפול בחדר המיון ושביעות רצון המטופלים, משלימה תואר שלישי בתחום קבלת החלטות בחדר המיון, מורה באקדמיה ומפתחת סימולציות קליניות.

סבאן מפתחת את התכנה ביחד עם איילה בן ארי, מהנדסת משירותי בריאות כללית, וחוה ברניב, אף היא אחות, העוסקת בבקרה של מערכת האשפוז מטעם משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית. המטרה: לסייע לאחיות חדר המיון בפרט ולצוות הרפואי בכלל, לקבל החלטות שקולות המבוססות על מידע שיתקבל על אודות הפונים לחדר המיון, מהמטופלים עצמם וכן מנתונים המופיעים בתיקיהם הרפואיים במרפאות הקהילה. 

נדמה שהקשיים בחדרי המיון נובעים בעיקר מעומס, צפיפות ומחסור בכוח אדם. כלומר, שזו בעיה של תקצוב. 
"זה נכון, אבל גם כוח אדם רב ככל שיהיה, עדיין בזמן אמת יש הטיות שנגרמות מחוסר של מידע רפואי על המטופלים וישנן טעויות אנוש. מטרת התוכנה שלנו אינה להחליף את המגע האנושי שמעניק הצוות הרפואיים לפונים, אלא לשתף את המטופלים בקבלת ההחלטות, להעצים אותם, לאסוף מידע רב יותר ולייעל את התהליכים השונים של קבלת ההחלטות הרפואיות המתבססות על תשאול החולים, בדיקתן וקבלת תוצאות מעבדה בזמן אמת", מסבירה סבאן. 

בתמונה: זוכות המקום השלישי יחד עם אייל בן-יעקב  צילום: פורום Reboot

כך זה עובד

"האלגוריתם הממוחשב יאפשר לראשונה שיקוף מצב קליני קיים בכל רגע נתון, ובכל שלב של המיון יתאפשר למטופל ולצוות המטופל לקבל מידע מעודכן ומהימן. לי, כאחות חדר מיון שפוגשת את המטופל עם הגעתו, אין כל מידע עליו, על מחלות מצבי בריאות מהם הוא סובל ושטופלו במסגרת המרפאה הקהילתית. קבלת מידע כזה תסייע לי לקבל החלטות שקולות ומהירות כמו גם לציין לגבי המשך הטיפול את מידת חומרת התלונה, הכאב או המצוקה מהם המטופל סובל. 

"מעבר להשפעה החשובה על חקר תהליך קבלת החלטות, התוכנה שלנו תאפשר בקרה על תוצאות חריגות בזמן אמת. כיום, כשיש במיון עומס, אנחנו לעתים מאבדים או לא מתעדכנים בזמן בתוצאות מעבדה או דימות שחיוניים להמשך הטיפול, האשפוז או השחרור של המטפלים. התוכנה תתריע לנו בזמן כך שנדע מידית אם למשל התקבלו תוצאות חמורות, או לחילופין – שאין טעם להמשיך להחזיק את המטופלים במיון. זה מה שיאפשר לנו לקבל החלטות לפי שיכלול ציון מדד של חומרת מצב המטופל, לקבוע מי צריכים אשפוז דחוף למשל, לפי מדדים רפואיים ולא לפי זמן השהייה במיון. 

היכן עומדת היוזמה הזו כיום, מבחינת פיתוח?

סבאן: "אנחנו עומדות לפני יישום של החלק הראשוני של היוזמה, שמטרתה  להוכיח את הקונספט, ובמקביל  מחפשות חדר מיון שישמש כפיילוט, ובמקביל, מחפשות משקיעים. אנחנו מקוות שכל בתי החולים, בארץ  כמו גם בתי חולים ברחבי העולם, יעבדו לפי המודל החדשני שלנו, שלא קיים בשום מקום בעולם. כי כפי שכולנו יודעים, העומסים עולים ובחדרי המיון קורסים". 

ברניב: "אנחנו מקוות לשיתוף פעולה מקופות החולים, שהן גורם חשוב בהצלחת המודל. זה שיתוף פעולה חשוב שגורם לנו להבין שאסור למטופל להופיע בחדר מיון ללא רקע שקיים בתיקים הרפואיים שלו בקופות החולים. המידע הזה והחיבור לקופות החולים חסר מאוד כיום, וגורם לנו לפספס מצבים והחלטות. על פי המודל שלנו, נוכל להתחבר לכל מי שיגיע לחדר המיון ולמידע הקיים על אודותיו במרפאות הקהילה, כך שנוכל להעניק טיפול משמעותי וטוב יותר, ופחות מטופלים יפוספסו. בנוסף, חשוב להגיד שאין פה פיתוח טכנולוגי, אלא שימוש והתחברות למערכות קיימות לצורך התחברות טובה יותר לנתונים של מטופלים". 

היוזמה זכתה במקום השלישי בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה לשנת 2018" של פורום Reboot ועיתון גלובס, והגיעה ראשונה במסלול המגזר הציבורי - לארגונים ועובדי מערכת הבריאות הציבורית. היא קיבלה חבילת התנעה הכוללת מענק כספי, שרותי ייעוץ, הדרכה ומנטורינג אישי, חבילת שרותי מחשוב טכנולוגיים וכן חשיפה ציבורית ומקצועית רחבה.