האם ההכנסה שלנו משפיעה על תוחלת החיים?
נהוג לחשוב היום שככל שאנשים עשירים יותר, כך קל להם להשיג טיפול בריאותי הולם יותר. עם זאת, מחקר חדש טוען שהפער בתוחלת החיים תלוי גם בשינויים החלים בהכנסה לאורך החיים
מחקר משנת 2016, שפורסם בכתב העת JAMA Network, מצא הבדל משמעותי בתוחלת החיים של אנשים החיים באזורים שונים ברחבי ארה"ב. השוני, כך טענו החוקרים, היה קשור לרמת ההכנסה של האוכלוסייה, כאשר גברים בגיל 40 ומעלה בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, צפויים לחיות 14.6 שנים פחות מגברים עם הכנסה הגבוהה ביותר. כך גם במקרה של נשים, שהיו צפויות לחיות 10.1 שנים פחות מנשים עם ההכנסה הגבוהה ביותר.
עם זאת, כעת חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן, דנמרק, טוענים כי מחקר זה לא לקח בחשבון גורם חשוב – מוביליות (ניידות) בהכנסה. במילים אחרות, המחקר האמריקאי התייחס לרמות הכנסה קבועות לאורך חייו של אדם. אך לא כך הם הדברים במציאות, טוענים הדנים, שכן אנשים בעלי הכנסה נמוכה בשלב מסוים בחיים יכולים לעבור להכנסה גבוהה יותר, בעוד שאנשים בעלי הכנסה גבוהה יכולים לעבור להכנסה נמוכה יותר במהלך חייהם.
במחקרם החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת PNAS, פיתחו החוקרים הדנים שיטה שלוקחת נתונים אלה בחשבון בעת חישוב ההבדלים בתוחלת החיים.
מחקר משנת 2016 מצא הבדל משמעותי בתוחלת החיים של אנשים שהיה קשור לרמת ההכנסה
שינויים בהכנסה - הפער מצטמצם
החוקרים הדנים מצאו שבמהלך תקופה של 10 שנים, כמחצית מהאנשים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר נטו לטפס בסולם הכלכלי, בעוד שכמחצית מהאנשים בעלי מצב כלכלי ראשוני טוב מאוד, עברו להכנסות נמוכות יותר.
החוקרים ניסו להבין כיצד ניידות כלכלית זו, הן כלפי למעלה והן כלפי למטה, משפיעה על הפער בתוחלת החיים. כאמור, החוקרים השתמשו בשיטה מיוחדת המבוססת על מודל חברתי-סוציולוגי, כדי לבחון אנשים מדנמרק בגילאי 40, עם נתוני הכנסה ורישומי תמותה מהשנים 1980-2013.
מניתוח הנתונים עלה כי הפערים בתוחלת החיים בין אנשים שעברו לרמות הכנסה שונות במהלך חייהם, מובהקים לעומת אלו ששמרו על רמות קבועות של הכנסה. בקרב בעלי מוביליות כלכלית נמצא כי גבר כבן 40 בעל הכנסה גבוהה הוא בעל תוחלת חיים של 77.6 שנים; גבר באותו גיל עם הכנסה נמוכה הוא בעל תוחלת חיים של 75.2 שנים.במילים אחרות, בקרב גברים עם רמות הכנסה שונות, הפער בתוחלת החיים היה 2.4 שנים בלבד, אצל נשים 2.2 שנים.
הכנסה קבועה - הפער גדל
המחקר בעצם חושף את האפשרות שאי השוויון בתוחלת החיים ניכר באופן חריג כאשר לא לוקחים את נתון המוביליות בחשבון.
תוצאה זו היא מהותית מאחר שהיא לא רק עוזרת להבין את אחד המדדים החשובים ביותר באי שוויון חברתי, אלא גם את תוחלת החיים של קבוצות שונות בחברה. כמו כן, מדידה שגויה של אי שוויון מובילה למסקנות שגויות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של תוכניות בבריאות הציבור, כגון ביטוח בריאות וביטוח לאומי.
לצד זה, ממצא נוסף וחשוב שהצוות הדני מתריע מפניו הוא שהפער בתוחלת החיים התרחב ב-30 שנה האחרונות. החוקרים לא בדקו מה הסיבות שגרמו לכך, אך הם מאמינים שאי שוויון חינוכי וסוציו-אקונומי עומד מאחורי הפער ההולך וגדל, שכן אנשים בעלי השכלה והכנסה גבוהה יכולים לנצל את טכנולוגיות חדשות המאפשרות לשמור על הבריאות והרווחה שלהם.