ליקויי שמיעה ותביעות משפטיות

אנשים רבים סובלים מפגיעה במערכת השמיעה עקב גורמים שונים. ליקויי השמיעה עלולים לגרום לנכויות בדרגות שונות, זאת בהתאם לחומרת הליקוי ולתופעות הנלוות, כגון רעשים תמידיים באוזניים המכונים טנטון ואף תחושת סחרחורת וחוסר יציבות. כל אלה יכולים לזכות את הסובל מהם בפיצוי כספי על ידי חברות ביטוח, המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) ומשרד הביטחון (משהב"ט).בכתבה זו נדון באספקטים הרפואיים שבהגשת תביעה לביטוח לאומי ולמשרד הביטחון לצורך קביעת נכות עקב ליקוי שמיעה וטנטון.

מהן הסיבות העיקריות לנזקי שמיעה המזכים בפיצוי?

1. נזקי שמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק ממושך במסגרת תעסוקתית (NIHL).

2. חבלה אקוסטית עקב חשיפה לרעש פתאומי וחזק במיוחד (ACOUSTIC TRAUMA) או חבלות הדף הנגרמות עקב פיצוצים חזקים במיוחד . 

3. נזקי שמיעה וטנטון תמידי עקב חבלות, כולל נזקים עקב תאונות דרכים, בהם חבלה מסוג צליפת שוט (WHIPLASH INJURY) בצוואר.

4. פגיעות בשמיעה במסגרת רשלנות רפואית, כגון ניתוחים, שימוש בתרופות וכו'. 

בעיה שנגרמה עקב מחלת אוזן, שאינה קשורה לנושא התביעה (סעיפים 1-4 לעיל), מוגדרת כפגיעה "תחלואית", למשל דלקות אוזניים מילדות או ליקוי שמיעה גנטי. סיבה כזו אמנם אינה מזכה את התובע בפיצוי, אך ניתן לצרפה לתביעת נכות כללית של המל"ל ולמס הכנסה בבקשת פטור.  במקרים מסוימים מתקיימת אצל אותו אדם פגיעה תחלואית ופגיעה הקשורה לנושא התביעה.צירוף כזה מצריך להפריד בין השנים כדי לזכות בפיצוי עבור החלק היחסי של כל מרכיב. למשל, אדם שאוזניו נפגעו מדלקת אוזן בילדות, אך הליקוי החמיר עקב חשיפה לרעש בעבודתו.

דרגת החומרה של ליקוי השמיעה נקבעת בהתאם לחומרת הליקוי ולתופעות הנלוות 

מה הקריטריונים לנכות?

חשוב לדעת כי הקריטריונים לנכות במסגרת המל"ל ובמסגרת משהב"ט דומים אך הם אינם זהים.

• בתביעה עקב NIHL

התובע צריך לעמוד בקריטריונים של הוכחת חשיפה לרעש מזיק וגם להראות בבדיקת השמיעה ממצא המוגדר כ"עקומה אופיינית" (עקומה המתאפיינת כנזק באוזן הפנימית בצורת "שקע" בצלילים הגבוהים). בהקשר זה חשיפה לרעש חזק עוצמתי במיוחד, כגון פיצוץ מסוג כלשהו, גורם לחבלה אקוסטית או לחבלת הדף ועל כן משתייך לסעיף חבלות ובמקרים אלה אין "עקומה אופיינית".

• בנזקי חבלה (חבלה לראש, לפנים, לאוזניים או לצוואר) 

רוב המקרים נחלקים בין תאונות דרכים לתאונות עבודה (שחלקן הן גם תאונות דרכים). אין קושי באיתור נזק כאשר מדובר בחבלה חמורה עם שברים בעצמות האוזן או בדימומים וכו', אך רוב המקרים הם מסוג צליפת שוט צווארי. צליפת שוט (WHIPLASH INJURY ) היא חבלה אשר נגרמת בדרך כלל כשרכב נפגע מאחור והראש מטולטל קדימה/אחורה בעוצמה. במקרים אלה שכיחות מאוד פגיעות בחוליות הצוואר, אך רבים מהנפגעים מתלוננים גם על טנטון תמידי. הנזק בשמיעה במקרה זה אינו דומה כלל וכלל לנזק עקב חשיפה לרעש. במקרים רבים נבדקים הנפגעים במסגרת קופת החולים או מכונים פרטיים שונים ונאמר להם ששמיעתם תקינה.פגיעות חבלתיות יכולות תגם לגרום לסחרחורת וחוסר יציבות אשר יכולות לזכות בפיצוי משמעותי לאחר בדיקה על ידי אוטונוירולוג וביצוע בדיקות איבחון כמו VNG.

• תביעות רשלנות רפואית 

 מאחר שמקרים אלה מורכבים מאוד, יש לבחון כל מקרה לגופו.

הסעיף שהחמיר את הקריטריונים

עקב ריבוי תביעות, בעיקר בנושא טנטון, החמיר המל"ל את הקריטריונים על ידי הוספת סעיף נוסף לתקנות במסגרת חוק ההסדרים - סעיף 84א' (חוזר נפגעי עבודה 2013 / 44 חוזר מעודכן מיום 14.11.2017), אשר מופיע באתר המל"ל. כל מי שתובע נכות עקב חשיפה לרעש מזיק חייב לעמוד בקריטריונים של סעיף זה. 

לעומת זאת, במקרי חבלה, ובעיקר בתאונות דרכים, לא חל על התובע סעיף 84א', וזאת על פי החוזר לעיל, שכן כתוב בו במפורש ,כי סעיף זה "מתייחס ספציפית לבחינת ליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה מחשיפה לרעש מזיק ממושך בעבודה". כלומר, אין הוא מתייחס לסיבות האחרות המופיעות בפתיח למסמך זה כגון מחלות אוזניים, תופעת לוואי מנטילת תרופות, הדף שנגרם עקב פיצוץ, חבלת ראש, פנים, אוזניים או צוואר.

המכשול העיקרי לתביעות בסעיף 84א' הוא הפסילה האוטומטית של כל תביעה לליקוי שמיעה ואף טנטון כאשר ממוצע תדרי השמיעה 500,1000 ו-2000 הרץ אינו עולה על ערך של 20 דציבל. ערך זה נחשב לגבול השמיעה התקינה. סעיף זה מפלה לרעה אנשים בעלי נזקים חמורים בצלילים הגבוהים מ-3000 הרץ, אשר נכותם משמעותית והם מתקשים בהבנת דיבור בתנאי רעש סביבתי, אך אינם זכאים לפיצוי עקב נכותם והזכות לפיצוי עקב טנטון תמידי נשללת מהם.

סעיף זה אינו קיים בתקנות משהב"ט ולפיכך ניתן לקבל נכות עקב טנטון תמידי גם כאשר ליקוי השמיעה הוא רק בתדרים הגבוהים מ-3000 ו-4000 הרץ, ללא פגיעה בתדרי הדיבור ואף אם חומרתו קלה (מ-25 דציבל ומעלה).ליקוי קל בתדרים אלה מהווה בסיס לקיום נזק רעש הגורם לטנטון קבוע, גם אם אין בו הפרעה משמעותית בתפקוד השמיעה היום יומי.

אמרו לכם ש"הכל בסדר"? לא הכל אבוד

ישנם מקרים בהם לא הוכח נזק לאוזן והליך התביעה נעצר. אולם, במקרים רבים הקביעה ש"הכל בסדר" אינה מדויקת כלל וכלל.

הנזק בחבלות נמצא בדרך כלל בתדרים הגבוהים ואף בתדרים גבוהים מאוד (EHF =EXTENDED HIGH FREQUENCIES). במילים אחרות, בדיקות השמיעה ה"סטנדרטיות", כפי שמקובל לבצע במסגרת קופות החולים, כוללות את התדרים 250 עד 8000 הרץ. אלא שהשמיעה האמתית היא לפחות עד 20,000 הרץ, שם "חבויים" ליקויי שמיעה עקב חבלות.ההסבר לכך פשוט מאחר והתדרים הגבוהים נמצאים ממש בכניסה לאוזן הפנימית וסופגים את רוב הנזק.

יתר על כן, גם כאשר בדיקת השמיעה הסטנדרטית מראה ש"הכל תקין" ניתן לאתר באופן אובייקטיבי נזקים באוזן הפנימית בעזרת בדיקה המכונה DPOAE (הדים קוכלארים או פלט שבלולי אקוסטי), אשר כוללת תדרים עד 10,000 הרץ. זו בדיקה רגישה מאוד ומדויקת, ובעיקר אובייקטיבית לחלוטין.

בדיקה נוספת היא בדיקת מאפייני הטנטון, שיכולה אף היא להשלים את התמונה הודות לגילוי קיומו ותכונותיו של הטנטון. בדיקה זו יכולה לתמוך בתלונת הטנטון.

לסיכום, אבחון שמיעה לצרכים משפטיים רצוי לבצע תוך שימוש בפרוטוקול בדיקות רחב ומקיף,אשר נקרא TEST BATTERY APPROACH. פרוטוקול זה כולל מגוון בדיקות בחלקן אובייקטיביות ומאפשר לאתר נזקים ולקבוע את מיקומם במערכת השמע. פרוטוקול זה,אשר אינו מבוצע במסגרת קופות החולים, מאפשר גילוי נזקי שמיעה שלא אותרו בבדיקות קודמות, לצורך הגשת תביעה מבוססת. לממצאים שנתגלו מומלץ לצרף מסמך רפואי אשר מסכם ומסביר את הממצאים על ידי רופא מיומן בתחום.