אסתמה, או גנחת הסמפונות היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה המאופיינת בתקופות שקטות ובתקופות החמרה בהן מופיע ההתקף האסתמטי. במהלך ההתקף מתכווצים השרירים המקיפים את דרכי הנשימה, דבר המוביל לירידה בכמות האוויר הזורם לריאות וכתוצאה מכך לתחושת של קושי בנשימה. בנוסף, הדלקת המתפתחת מובילה לנפיחות של צינורות הנשימה ולהפרשת ריר, תופעות אשר גורמות גם הן להיצרות של דרכי הנשימה ולסימפטומים האופייניים למחלה, בהם קשיים בנשימה, צפצופים ושיעול.
אסתמה של הילדות היא אינה מחלת האסתמה הקיימת במבוגרים. אסתמה בילדים ותינוקות היא אמנם תופעה מתמשכת ומטרידה, אך היא אינה חמורה כמו המחלה המוכרת לנו בבגרות. קיימים טיפולים תרופתיים שונים לאסתמה בגילאי הילדות המאפשרים להביא את הילד למצב של בריאות שלמה, ואף מאפשרים להשתלט על השיעול, במידה ומתפתח, תוך ימים ספורים.
למעשה, לא כל שיעול עלול להעיד על אסתמה בתינוקות או ילדים: במקרים בהם התינוק או הילד סובל משיעול לאורך זמן (שלושה שבועות או יותר), חווה מספר אירועי שיעול בעבר (יותר משלושה אירועים), או סובל מצפצופים בריאות, יש לו, קרוב לוודאי, אסתמה של ילדים.
השיעול המתפתח בזמן התקף האסתמה לא נגרם בגלל נזלת ש"יורדת לתוך הריאות". למעשה, ילדים רבים סובלים מנזלת שאינה מלווה בשיעול. ילדים הסובלים משיעול לאחר כל תקופה של הצטננות ונזלת, ככל הנראה סובלים מרגישות יתר של דרכי הנשימה - הנקראת גם אסתמה של הילדות.
כמעט כל התקפי האסתמה בילדים מתפתחים בעקבות הצטננות, והנזלת היא הסימן הראשון המעיד על כך שווירוס חדר לדרכי הנשימה . הווירוס עובר דרך האף, גורם לנזלת ובמקביל מגיע אל הריאות ומוביל להתפתחות התקף האסתמה הכולל שיעול חרחורים, צפצופים וקושי בנשימה.
מאחר והגדרת המחלה מורכבת, לא קיימת סטטיסטיקה בדוקה בכל הנוגע לשכיחותה. בדיקות של אוכלוסיות ילדים בארץ מעריכות כי כ-38% מהילדים הקטנים סובלים מדרגה כזו או אחרת של אסתמה של ילדים.
להסבר מפורט יותר על מחלת האסתמה, התפתחות התופעה בריאות והאופן בו מתפתח השיעול לחצו כאן
כמעט כל התקפי האסתמה בילדים קטנים מתפתחים בעקבות הצטננות
למחלת האסתמה יש גורם תורשתי אך היא אינה נחשבת למחלה גנטית קלאסית, זאת מאחר ולא מדובר בגן אחד העובר בתורשה אלא בגנים רבים שקשורים במחלה. כפועל יוצא, ילד יכול לסבול מאסתמה גם אם הוריו לא סבלו מהמחלה ומנגד, ילדים להורים אסתמטיים אינם חייבים לסבול מהתקפי אסתמה.
האסתמה מתפתחת אצל ילד בעל נטייה גנטית להתפתחות המחלה רק לאחר שהוא נחשף לראשונה לגירוי שעורר אותה. ברוב המקרים ילדים מתחילים לסבול מהתקפי אסתמה לאחר הדבקה בווירוס של דרכי הנשימה על ידי ילדים מצוננים בגן הראשון שאליו הם הולכים.
גורם נוסף שאינו שלא קשור בגנטיקה אשר מגביר את הסיכוי של הילד לפתח אסתמה הוא עישון על ידי האם בהריון. בנוסף, ילדים בעלי נטייה גנטית לאסתמה, הבאים במגע עם אבקנים של עצים או צמחים בגיל צעיר יכולים לפתח בגיל מבוגר יותר (לרוב לאחר גיל חמש) רגישות לאותם אבקנים.
ילדים שבאים במגע עם כלב או חתול בחודשיי החיים הראשונים שלהם יסבלו פחות מאסתמה כיוון שהם יפתחו סבילות לאלרגנים של הכלב או החתול . עם זאת , חשוב לציין כי לאחר שהילד כבר החל לסבול מאסתמה מגע מממושך וקרוב עם כלב או חתול יכול לפתח אצלו רגישות כנגדם שעלולה להיות קשה וממושכת.
קראו עוד: אסתמה בילדים: האם המחלה הנפוצה עשויה לחלוף ומתי?
גורמים רבים יכולים לעורר התקף אסתמה בילדים, אך הגורם העיקרי וכמעט היחידי שגורם להתקפי אסתמה בתינוקות וילדים עד לגיל חמש הוא הצטננות . תינוק או ילד שסובל מאסתמה של הילדות, יפתח התקף אסתמה בכל פעם שידבק בווירוס של דרכי הנשימה (יצטנן). לכן חשוב מאד להקטין, ככל האפשר, את המגע עם ילדים מצוננים.
המקום העיקרי שבו נדבקים הילדים הוא הגן ועל כן לילדים האסתמטיים מומלץ לבחור בגן עם כמה שפחות ילדים. גורם נוסף שיכול לעורר התקף של אסתמה הוא חשיפה לקור. הקור מוריד את יכולת ההגנה של הגוף לווירוסים באופן זמני ובשל כך ילד שנמצא זמן רב במקום קר ידבק יותר בקלות בווירוס של דרכי הנשימה.
ישנם גורמים נוספים שיכולים לעורר התקף של אסתמה בילדים, אך הם מובילים להתקפי אסתמה בקרב ילדים גדולים יותר (מעל גיל חמש). גורמים אלה כוללים: מאמץ גופני, חשיפה לאבק ולחומרים אלרגניים, לקרדית אבק הבית, ומצבים נפשיים.
אין בדיקה מיוחדת המשמשת לאבחון אסתמה של תינוקות וילדים. בשל כך, אבחנת המחלה מתבססת על שני מרכיבים: הסיפור הקליני והתגובה לטיפול. ילד שמשתעל פעמים רבות, סובל מצפצופים בנשימה או מהתקפים של קושי בנשימה, מאובחן כסובל מאסתמה בילדות . אם תהיה תגובה טובה לטיפול בתרופות אנטי אסתמטיות ( כמו ונטולין) האבחה של אסתמה תאושר.
כיום קיימים טיפולים תרופתיים יעילים, שאינם גורמים לתופעות לוואי ומאפשרים לילד עם אסתמה של ילדים לחיות חיים רגילים מבלי לסבול משיעול או קושי בנשימה ומסייעים להורים להתגבר על כל התקף של שיעול תוך כמה ימים.
הטיפול בהתקף החריף של אסתמה כולל שימוש בתרופות מרחיבות דרכי נשימה ( ונטולין, בריקלין/טרבולין) יחד עם תרופות השומרות את דרכי הנשימה פתוחות (בודיקורט/פליקסוטייד/קיוואר). הרופא המומחה צריך לתת להורים הנחיות בכתב מתי ואיך להתחיל לתת לילד את הטיפול ולפי איזה פרוטוקול. יש להתחיל בטיפול בהתקף האסתמטי עם הופעת הסימנים הראשונים של התקף השיעול ואז ההתקף צפוי לעבור תוך מספר ימים. אם הטיפול ניתן באיחור, ההתקף נהיה קשה יותר, ממושך יותר, ומוביל לטיפול ממושך ומורכב יותר.
אם הילד חווה סדרה של התקפי שיעול עם מרווחי זמן קצרים בין התקף להתקף (הנמשכים פחות משלושה שבועות), עליו לקבל טיפול מונע. הטיפול המונע מבוסס על מתן סטרואידים נשאפים (פליקסוטייד או קיוואר). בניגוד לכדורי הבטנזול שגורמים לילד תופעות לוואי קשות, לסטרואידים הניתנים בשאיפה באמצעות ספייסר אין תופעות לוואי, ולכן אפשר לקחת אותם חודשים רבים מבלי שהדבר יפגע בילד. למעשה, ההפך הוא הנכון וילד שלא מקבל טיפול מונע וחולה תקופות ארוכות עלול לסבול מעיכוב בגדילה.
במצבים בהם הילד משתעל תקופות ארוכות ובמקרים שההורים לא מצליחים להשתלט מהר על התקפי שיעול, מומלץ לפנות לרופא ילדים מומחה למחלות ריאה בילדים לשם ביצוע אבחון מקיף והצעת דרכי טיפול שיאפשר להורים להשתלט על המחלה .