צניחת כף רגל כתוצאה מירידה מופרזת במשקל

צניחת כף רגל (Drop Foot), המכונה גם רגל שמוטה, היא תופעה בה קיים ליקוי עצבי כלשהו ברגל אשר גורם לגרירת כף הרגל בזמן הליכה. 

לצניחת כף רגל יש השלכות רבות ופעמים רבות הופעת הבעיה כרוכה בשינוי אורח החיים: בהליכה איטית, בניידות מוגבלת, בסיכון גבוה יותר למעידות, בחוסר יציבות, בצריכת אנרגיה גבוהה וביותר משאבים.

קיימים גורמים רבים לצניחת כף הרגל, אחד מהם הוא פגיעות בעצב פרונאלי משותף (COMMON PERONEAL NERVE). פגיעות בעצב הן מהפגיעות הנפוצות ביותר בעצבים ההיקפיים של הגפיים התחתונות, והן נובעות מסיבות רבות, בהן טראומה, גידולים, ניתוחים, הפרעות מטבוליות ועוד. פגיעה בעצב הפרונאלי עלולה להוביל לצניחת כף רגל.

הסיבות הנפוצות לפגיעה בעצב פרונאלי

• פציעה טראומטית - לרוב פגיעה ישירה באזור ראש הפיבולה (האזור החיצוני של הברך), נקע בקרסול בשילוב עם שברים של פיבולה או שברים ופריקות סביב הברך. 

• סיבוכים כירורגיים – סיבוכים במהלך ניתוחים באזור הברך, כגון ניתוחי אוסטאוטומיות לתיקן ציר או הארכת הגפה, ניתוחי החלפת ברך, ניתוחים ארטרוסקופיות זעיר פולשניים לטיפול בבעיות שונות בברך ועוד. גבס או תומך אחר שאינו מותאם כראוי יכול גם הוא לגרום ללחץ חיצוני על העצב הפרונאלי. 

• גידולים וציסטות - גידולים שונים וציסטות עלולים לגרום לשיתוק עצב היקפי בגלל לחץ חיצוני או בתוך העצב.

• אנומליות וסקולרית  - מבנה לא תקין של כלי הדם עלול ליצור לחץ על העצב הפרונאלי ולגרום לשיתוקו.

• שימוש יתר - תנוחה מסוימת, אופי העבודה או פעילות גופנית מוגזמת יכולים לגרום לפגיעה בעצב הפרונאלי, כגון תסמונת לחץ מדורי, הגורמת לעלייה בלחץ במדורים, בקבוצת שרירים. 

• מחלות אנדוקרינולוגיות ו/או מטבוליות – מחלות כגון פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת, אנורקסיה נרבוזה ועוד, עלולות בין היתר לפגוע בעצב הפרונאלי. 

פעמים רבות הסיבה לפגיעה בעצב נשארת לא ידועה ומוגדרת כאידיופטית (ממקור לא ידוע).

קראו עוד: כל המידע על הזרקות חומצה היאלורונית לטיפול בבעיות מפרקים

איבוד משקל – סיבה נוספת לפגיעה בעצב פרונאלי

אנשים רבים סובלים מעודף משקל הגוף, מצב אשר עלול לגרום להפרעות שונות, הן אסתטיות ונפשיות, והן למחלות גופניות שונות. רבים מנסים להוריד משקל בדרכים שונות כגון דיאטה, פעילות גופנית, ואף ניתוחים בריאטרים, הנחשבים לנפוצים יותר היום.

אלא שאובדן משקל מופרז ו/או מהיר עלול להיות גורם תורם בהתפתחות צניחת כף הרגל. אובדן משקל קיצוני, שאינו נעשה בצורה מאוזנת, עלול לגרום לאובדן של ריפוד השומן סביב העצב באזור ראש הפיבולה (האזור החיצוני של הברך), ולחשיפה של העצב ללחץ חיצוני באתר זה. 

זאת ועוד, ירידה מהירה ודרמטית במשקל עלולה להוביל גם לפולינוירופתיה – פגיעה עצבית הנובעת מהפרעות תזונתיות ומטבוליות (הפרעות בחילוף חומרים ובתזונה, וחוסר בוויטמינים, בעיקר מחסור בקבוצת ויטמינים B  או מינרלים ואלקטרוליטים). 

מצב זה של שיתוק עצב פרונאלי כתוצאה מירידה במשקל מכונה "שיתוק של רזה" (slimmer's paralysis), ובעבר היה נפוץ יותר בקרב אסירים, שבויי מלחמה ואנשים לא פעילים שסבלו מתת-תזונה. אלא שהתופעה מתקיימת כיום גם בקרב אנשים פעילים ובריאים בדרך כלל, אשר עושים דיאטה קיצונית.

שיתוק עצב פרונאלי כתוצאה מירידה במשקל מכונה "שיתוק של רזה"

מניעה של צניחת כף רגל כתוצאה מאיבוד משקל 

חשוב לדעת שאנשים הסובלים מעודף משקל ומנסים להוריד במשקל בדרכים שונות, יכולים להיות חשופים לבעיה של צניחת כף הרגל כאשר הירידה נעשית בצורה מופרזת ו/או מהירה. 

פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (נוירופתיה פריפרית) עלולה להצביע על כך שאובדן משקל מתרחש במהירות רבה מדי ובכמות לא פרופורציונלית. ועל כן, אחת הדרכים שעשויות למנוע זאת היא באמצעות מעקב צמוד של רופא אחר אנשים שעברו ירידה מהירה ו/או מופרזת במשקל. 

הסימנים לנוירופתיה היקפית, ובפרט לפגיעה בעצב פרונאלי, הם לרוב כאבים המלווים בהפרעות תחושה וחולשה של כף הרגל. במקרים אלו יש לפנות לרופא, שלרוב ימליץ על בירור מקיף, כולל בירור מטבולי ונוירולוגי, בדיקות מעבדה לצורך בירור רמות ויטמינים ומינרלים, וכן על בדיקת הולכה עצבית- EMG.

הטיפול בעצב פרונאלי

במקרים רבים, טיפול שמרני שנעשה בזמן יכול להיות יעיל ולשפר את המצב. במידה ולא חל שיפור בעקבות הטיפול השמרני, הרופא ישקול טיפול ניתוחי לשחרור העצב. לפני ההחלטה על טיפול ניתוחי יש צורך בבדיקות הדמיה שונות כדי לשלול סיבה מכאנית אחרת הגורמת ללחץ על העצב.

בטיפול הניתוחי יעשה ניסיון לשחרור העצב הפרונאלי. הניתוח בדרך כלל יומלץ במקרים מתמשכים ועמידים לטיפול השמרני. הסיכוי להצלחת הניתוח תלוי בין היתר גם בזמן הביצוע שלו - כשהניתוח מבוצע בזמן הראוי, בד"כ תוך מספר חודשים עד חצי שנה לאחר הופעת התסמינים, גדל הסיכוי להצלחתו.