חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
תת פעילות ויתר פעילות של בלוטת התריס: סימנים, אבחון וטיפול
בלוטת התריס היא אחת מהבלוטות החיוניות ביותר בגוף כולו. באמצעות הפרשת הורמון התירוקסין והנגזרת הפעילה שלו - הטריודותירונין, לוקחת הבלוטה חלק מרכזי בתהליכים שונים בגוף. תת פעילות ויתר פעילות של הבלוטה הם מצבים בהם קיימת הפרעה בהפרשת התירוקסין. חוסר האיזון ההורמונלי מוביל להתפתחות תסמינים שונים ואף עלול לגרום לפגיעה חמורה בתפקודם של איברים רבים. מה הם הגורמים לתת פעילות של בלוטת התריס, אילו תסמינים יעידו על יתר פעילות של הבלוטה וכיצד ניתן לטפל בכל אחת מההפרעות? התשובות בכתבה הבאה
בלוטת התריס היא הבלוטה הגדולה ביותר בצוואר ואחת מהבלוטות החיוניות ביותר בגוף .הבלוטה האנדוקרינית מרוכבת משתי אונות המעניקות לה צורה של כנפי פרפר. הבלוטה פועלת ע"י יצור והפרשה לדם של הורמון התירוקסין (T4) ) שהופך בכבד לנגזרת היותר פעילה שלו – הטריודותירונין (T3) להם תפקידים חיוניים בגוף. הם מסייעים לתפקוד קוגניטיבי תקין, אמונים על יכולת הריכוז והזיכרון, על מצב הרוח, מסייעים לתפקוד תקין של הלב, הריאות, למערכת העיכול, למערכת הרביה, לחילוף חומרים תקין, לצמיחת שיער ועוד. הורמונים אלה מאפשרים לגוף לנצל אנרגיה ושומרים על טמפרטורה תקינה שלו. תת פעילות של בלוטת התריס הוא מצב בו הבלוטה אינה מפרישה כמות מספקת של הורמון התירוקסין. מנגד יתר פעילות של הבלוטה, מתארת מצב בו הבלוטה מפרישה כמות גדולה של ההורמון מן הנדרש. בשני המקרים, חוסר האיזון ההורמונלי מוביל להתפתחות תסמינים שונים ואף עלול לגרום לפגיעות חמורות בכל מערכות הגוף.
חוסר האיזון ההורמונלי, הנובע מתת או יתר פעילות של בלוטת התריס מוביל להתפתחות תופעות לוואי שונות
תת פעילות של בלוטת התריס
תת פעילות של בלוטת התריס היא מחלה נפוצה מאוד, אשר מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בנשים. תת פעילות של בלוטת התריס מתבטאת בהפרשת כמות מעטה מהנדרש של הורמון התירוקסין.
מהם הגורמים להתפתחות תת פעילות של בלוטת התריס?
תת תריסיות יכולה להיות מולדת או נרכשת. כשהיא מולדת, ללא טיפול, המחלה מביאה לפיגור שכלי ולעיכוב ניכר בגדילה והתפתחות. כשהיא נרכשת, ברוב המקרים, מדובר במחלה אוטואימונית המתפתחת לרוב על רקע נטייה גנטית. מעבר לכך, קיימים גורמים נוספים שעלולים להוביל לתת פעילות של בלוטת התריס, בהם חוסר יוד במים ובתזונה, מחלות ויראליות שונות או דלקות בבלוטת התריס, תרופות כגון אמיודרון וליתיום, טיפול ביוד רדיואקטיבי, או מחלות הגורמות לאגירה של חומרים שונים בתוך הבלוטה, כגון עמילואידוזיס או המוכרמטוזיס .אילו תסמינים יכולים להעיד על תת פעילות של בלוטת התריס?
כאמור, חוסר תפקוד של בלוטת התריס פוגע בכל מערכות הגוף: מבחינת המראה, החולה הסובל מתת-תריסיות יסבול גם מעור יבש וגס בעל גוון צהבהב, שיער דליל וגס וטונוס שרירים רפוי.המוח הוא האבר הרגיש ביותר לפעילות בלתי תקינה של התריס. אי לכך, תלונות שכיחות של החולים יהיו עייפות, ישנוניות, ירידה בזיכרון ובריכוז ומצבי רוח עם סף גירוי נמוך. באופן נדיר, תת פעילות של בלוטת התריס תוביל להתפתחות תסמונת המחקה מחלת נפש קשה. תסמונת זו חולפת עם טיפול בתירוקסין ובסטרואידים.
תת פעילות של בלוטת התריס עלולה גם להשפיע על הלב ולגרום לקצב לב איטי, להפרעות בקצב הלב ולעלייה מסוימת בלחץ הדם. בנוסף, המחלה עלולה להשפיע גם על הריאות ולגרום לדום נשימה בשינה. תת תריסיות מתאפיינת גם בחוסר תיאבון, עצירות ובחוסר יכולת לרדת במשקל בזמן.
בנוסף, המצב עלול להשפיע גם על מערכת הרבייה ולהוביל לירידה בפוריות בשני המינים. בנשים, תת תריסיות יכולה לגרום לדימום וסתי רב ולהפלות חוזרות. יש להדגיש שאצל נשים בהריון חשוב לשמור על רמה תקינה של הורמוני התריס בדם , על מנת למנוע נזק עתידי בעובר. במקרים קיצוניים ובעיקר באנשים מבוגרים ובחורף, תת תריסיות עלולה להביא למות החולה.
כיצד מאבחנים?
בשלב הראשון מתבצעת אנמנזה ותשאול מקיף של המטופל. אם הרופא המטפל חושד כי קיימת תת פעילות של בלוטת התריס על סמך התסמינים שתוארו על ידי המטופל, הוא יפנה אותו לביצוע של בדיקת דם לבחינת רמות הורמון התירוקסין וכן גם לבדיקת רמות הורמון ה - TSH (הורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה ואמון על התפקודהתקין של בלוטת התריס).הפרשת הורמון ה- TSH רגישה המאוד לשינויים בהורמוני בלוטת התריס והיא ביחס הפוך לרמת התירוקסין בדם, בניסיון להביא את תפקוד תריס לתקין. כך למשל, אם רמת התירוקסין בדם נמוכה, הפרשת ה-TSH תהיה מוגברת. המצב בפעילות יתר של הבלוטה הוא הפוך. לאור העובדה שרמת ה- TSH בדם רגישה מאוד לתפקוד בלוטת התריס, בדיקת דם תספיק ברוב המקרים לצורך ביצוע האבחנה.
ברוב המקרים, בדיקת דם לבחינת רמות ה-TSH תספיק לצורך ביצוע האבחנה
מהן דרכי הטיפול?
הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס מתבצע באמצעות מתן תירוקסין ממקור חיצוני. טיפול זה ניתן בכדורים באופן יומי ,לרוב בשעות הבוקר בצום. יש לציין שכדור התירוקסין אינו נספג במידה וניטל במקביל עם תרופות אחרות, כגון כדורי ברזל, סידן, נוגדי חומצה וסוגי אנטיביוטיקה מסוימים. במקרים שנחוץ לקחת אחת התרופות הנ"ל, רצוי ליטול אותן במרווח של 3-4 שעות ממועד נטילת התירוקסין.מהן תופעות הלוואי שעלולות להתפתח כתוצאה מהטיפול התרופתי בתירוקסין?
ברוב המקרים הטיפול בתירוקסין אינו צפוי לגרום להתפתחות תופעות לוואי. למרות זאת, אם התרופה ניתנת לחולה שסבל מתת תריסיות קשה במשך זמן רב, עלולות להתפתח תופעות כמו, הפרעות בקצב הלב, נדודי שינה ונשירת שיער. כיוון שהפרעות בקצב הלב מהוות מסוכנת, רצוי להתחיל את הטיפול בהדרגתיות ולהגיע למינון אופטימלי בזמן ארוך יחסית. לציין גם שישנן תופעות לוואי שאינן קשורות בחומר הפעיל המצוי בתרופה, אלא במרכיבים אחרים הקיימים בה ומשתנים מיצרן ליצרן.יתר פעילות של בלוטת התריס
פעילות יתר של בלוטת התריס היא מצב שבו הבלוטה מפרישה כמויות גדולות מדי של הורמון התירוקסין.מהם הגורמים ליתר פעילות של הבלוטה?
פעילות היתר יכולה להתפתח בעקבות מספר מנגנונים, השכיח שבהם הוא מחלה אוטואימונית שגורמת ליצירת נוגדנים המביאים לפעילות מוגברת של הבלוטה. מעבר לכך, גם דלקת על רקע ויראלי, דלקת של הבלוטה אחרי לידה או בזמן הריון, עודף יוד, גידול שפיר בבלוטת התריס הפועל באופן עצמוני (קשר טוקסי) וגידול שפיר בהיפופיזה שגורם להפרשת יתר של הורמון ה- TSH, כל אלה עלולים להוביל ליתר פעילות של הבלוטה. בנוסף, גידול נדיר בשחלה המפריש חומר דמוי הורמון ה- TSH עלול להוביל גם הוא ליתר פעילות של הבלוטה. יתר הפעילות יכולה להתפתח גם בזמן ההריון, זאת עקב הפרשת הורמון שלייתי הדומה להורמון ה- TSH ועלול להשפיע על פעילות בלוטת התריס.אילו תסמינים יכולים להעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס?
התסמינים ליתר פעילות של בלוטת התריס כוללים עצבנות יתרה, נשירה מוגברת של שיער, נדודי שינה, הפרעות בקצב הלב, תיאבון מוגבר, דלדול עצמות (אוסטאופניה). בנשים, עלולים להיות קשיים בכניסה להריון או הפלות חוזרות. אם אישה סובלת מיתר פעילות של בלוטת התריס על רקע אוטואימוני בזמן ההיריון, הנוגדנים עלולים לעבור לעובר ולהוביל להתפתחות יתר פעילות של בלוטת התריס.כיצד מאבחנים ?
לאחר אנמנזה מקיפה, תתבצע בדיקת דם בה יימצאו רמות גבוהות של תירוקסין ורמות נמוכות של TSH .מהן דרכי הטיפול?
טיפול תרופתי
טיפול בתרופות אשר מעקבות את יצירת הורמון בלוטת התריס (OTA) . תרופות אלה נלקחות בשגרה באופן יומיומי.מהן תופעות הלוואי שעלולות להתפתח כתוצאה מהטיפול התרופתי?
שימוש בתרופות אלה עלול להוביל להתפתחות תופעות לוואי שונות, השכיחה שבהן כוללת פגיעה ביצירת כדוריות דם אדומות ולבנות. מעבר לכך הטיפול הפומי עלול לגרום לפגיעה בתפקודי כבד, ,מחלה דמוית זאבת ועוד. בשל תופעות הלוואי המשמעותיות, במקרים רבים יבחר הטיפול ביוד רדיו אקטיבי.טיפול ביוד רדיואקטיבי
הטיפול ביוד רדיואקטיבי במינון נמוך, מועדף במקרים בהם יתר הפעילות התפתחה בשל קשרים טוקסיים, אם הטיפול הפומי הוביל להתפתחות תופעות לוואי משמעותיות, או במקרה של חוסר העלמות המחלה לאחר שנתיים של טיפול הפומי. בנשים צעירות שמעוניינות להכנס להריון, מועדף הטיפול ביוד לאור תופעות הלוואי הרבות של הטיפול הפומי. הטיפול זה ניתן באופן חד פעמי באמצעות תמיסת יוד הניטלת דרך הפה.מהן תופעות הלוואי שיכולות להתפתח כתוצאה מהטיפול ביוד רדיואקטיבי?
תופעות הלוואי של הטיפול ביוד רדיואקטיבי הן יחסית מועטות. הסיבוך השכיח ביותר הוא הפסקת פעילות הבלוטה, דבר שמצריך נטילת טיפול תחליפי בתירוקסין.ניתוח לכריתת בלוטת התריס
הניתוח יתבצע במצבים בהם קיים גידול גדול יחסית בבלוטת התריס ,כאשר הטיפול ביוד נכשל ולא הביא להרס של הבלוטה, או במקרים בהם פעילות היתר של הבלוטה נגרמת בשל הרעלת יוד. ניתוח זה מתבצע בהרדמה מלאה וכולל כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה.מהם הסיכונים בניתוח?
הסיכונים המרכזיים בניתוח הם דימום, שיתוק של מיתרי הקול, וירידה משמעותית של ערכי הסידן בדם בעקבות כריתה של בלוטות יתרת התריס. במקרה של כריתה מלאה של הבלוטה, החולה יהיה זקוק לטיפול הורמונלי תחליפי בהמשך.הכתבה בשיתוף עם פרופ' אילנה בלום- לובל, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
תת פעילות של בלוטת יותרת התריס
-
פעילות יתר בלוטת יותרת התריס
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
כריתת בלוטת התריס
-
בדיקות קשורות
-
בדיקות דם
שאלות מתוך פורום אנדוקרינולוגיה
-
-
תשובת מומחה
UFC
-
-
-
תשובת מומחה
אוזמפיק
-
