איך ניתן להסיר שומות ונגעי עור שפירים?

נגעים שפירים הם התרבות של תאים הקיימים בעור האופן טבעי. בניגוד לנגעי עור ממאירים (סרטניים), הנגעים השפירים אינם מורכבים מתאים הרסניים ועל כן אינם מהווים סכנה לרקמות הסמוכות. בנוסף, נגעים שפירים אינם שולחים גרורות לאיברים אחרים והם מתאפיינים בגדילה איטית יחסית. למרות שהם אינם מהווים סכנה בריאותית, נגעי העור השפירים עלולים להוות פגם אסתטי ועל כן יתכן ויהיה צורך לטפל בהם. בשל העובדה שנגעים אלה אינם מהווים סכנה בריאותית, הסרתם אינה מתבצעת במסגרת קופות החולים. למרות זאת, מדובר בפעולה רפואית שתלויה באבחנה מדויקת של מהות הנגע ועל כן היא צריכה להתבצע על ידי רופאי עור. 

משומות ועד ליבלות זקנה: נגעים שפירים נפוצים והטיפול בהם 

1. שומה/נקודת חן (nevus)
שומה (nevus), או בלשון העם "פלולה”, היא נגע עור שפיר המורכב מתאי פיגמנט. קיימים מספר סוגים של שומות, כאשר הסוג  אשר מהווה בעיה אסתטית משמעותית יותר, הוא הנבוס הדרמלי (או אינטרה-דרמלי). בשלב הראשון, שומה זו תיראה לרוב כמו נקודת חן "רגילה" וחומה על פני שטח העור. עם התפתחותה היא נוטה להפוך בולטת יותר ולאבד את צבעה הכהה . ברוב המכריע של המקרים נבוס דרמלי לא יהפוך לנגע ממאיר. 

אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות של נבוס דרמלי הוא הגיל ולמעשה עם ההתבגרות קיימת עליה בשכיחות של אותן שומות. גורמים נוספים להתפתחותו הם נטייה גנטית וחשיפה לשמש. 

איך ניתן לטפל?

ניתוח בשיטה הסטנדרטית
במהלך הניתוח מבצע הרופא המנתח חתך עמוק ואליפטי עמוק שאורכו פי 3 מקוטר הנגע משני צדדיו. הרופא מסיר את הנגע מהעור ומצמיד את השוליים הנותרים בתפירה. 

מהם היתרונות בניתוח?
היתרון בניתוח הוא הסיכוי הנמוך יותר לחזרת הנגע. 

מהם החסרונות?
בשל כך שהחתך המבוצע במהלך הניתוח גדול יחסית, קיים סיכוי גבוה להיווצרות של צלקת משמעותית באזור. כמו כן, קיימת גם סכנה לקרע של התפרים לאחר הניתוח שעלול לגרום אף לצלקת חמורה יותר. לאחר הניתוח יש צורך בחבישת האזור ובהימנעות ממגע ישיר עם מים במשך כמה ימים. בנוסף, יתבצע ביקור נוסף אצל הרופא המומחה לשם הסרת התפרים. יש לציין כי עלויות הניתוח להסרת הנגע גבוהות יחסית. 

Shave Excision
Shave Excision היא השיטה המומלצת להסרת נבוס דרמלי. במהלך הפעולה, לאחר הרדמה מקומית, מתבצע גילוח של הנגע בעזרת סקלפל לשם הסרת הנגע מהשורש. באזור בו הוסר הנבוס נותר שקע עדין אשר מתמלא בהמשך בעצמו. לאחר הסרת הנגע אין צורך בחבישת האזור.

הסרת הנגע בשיטה זו גורמת לרוב לדימום אזורי קל, אותו ניתן להפסיק באמצעות שימוש במחט חשמלית. למרות זאת, פעולה זו עלולה להוביל להתפתחות גלד שחור באזור ולצלקת לאחר הרפוי. על כן, השיטה המומלצת להפסקת הדימום היא שימוש בנוזל מיוחד המסייע להפסקת הדימום ואינו גורם לשינוי בצבע או במרקם העור.

מהם היתרונות בהסרת נגעים באמצעות Shave Excision (גילוח)?
ברוב המקרים, הסרת נגעים באמצעות שיטה זו אינה מובילה להתפתחות של צלקת משמעותית. בנוסף, שטח הגילוח הוא מינימלי והוא אינו מצריך תפרים. על כן, הסרת הנגע לא תוביל לרוב להתפתחות של צלקת בולטת וברוב המקרים לאחר מספר חודשים לא קיים זכר למיקום הנגע. מסיבה זו השיטה מומלצת במיוחד להסרת נגעים באזורי עור גלויים, כמו אזור הפנים. מעבר לכך, עלויות הסרת הנגע בשיטת הגילוח נמוכות יותר מאשר עלויות הניתוח. 

הסרת הנגע באמצעות שימוש בלייזר או בנוזל חומצתי
במהלך הפעולה משתמש הרופא המטפל בקרן לייזר או נוזל ממיס כדי לשרוף את רקמת הנבוס. הסרת הנגע בשיטה זו  עלולה להוביל לצלקת משמעותית, זאת בשל הרס הרקמה המצויה סביב הנגע. בנוסף, השימוש בלייזר או בנוזל חומצתי יכול לגרום להתפתחות תת או יתר פיגמנטציה באזור בשיעור גבוה יחסית. בשל העובדה שפעולה זו מובילה להרס הרקמה לא ניתן לבצע בדיקה היסטולוגית של הנגע ועל כן מדובר בשיטה שאינה מותרת לשימוש על ידי משרד הבריאות. 

2. סרח עור (skin tag)
סרח עור הוא גידול עור שפיר המורכב מתאי רקמת חיבור. למעשה, מדובר בעודף עור בולט ובשרני, בגוון זהה לצבע העור או מעט כהה יותר. ברוב המקרים סרח העור יראה כנגע כדורי או צינורי המחובר לעור באמצעות "גבעול" עדין. לרוב סרחי עור יתפתחו בקפלי עור בהם קיים חיכוך רב, כמו בצוואר, בית השחי, העפעפיים או המפשעות. 

הגורמים העיקריים להתפתחות הנגע הם גנטיים, אך הוא יכול להתפתח גם בשל השמנת יתר או בהריון. למרות שמדובר בנגעים שפירים, סרחי העור עלולים לגרום לפגם אסתטי ניכר. 

כיצד ניתן לטפל?

צריבת הנגע באמצעות חנקן נוזלי (cryotherapy)
הרופא המטפל מקפיא את הנגע בעזרת חנקן נוזלי, פעולה אשר גורמת למוות של תאי רקמת החיבור המרכיבים את הנגע. השיטה אינה מבטיחה את הסרת הנגע לצמיתות ובנוסף עלולה לגרום לתת או יתר פיגמנטציה ולהתפתחות צלקת באזור בו היה קיים סרח העור. בשל העובדה שהתזת החנקן אינה ממוקדת, הוא עלול לפגום בעור הבריא המצוי סביב סרח העור. 

צריבת הנגע באמצעות מחט חשמלית (electrocauter)
במהלך הפעולה מתבצעת צריבה בחשמל המובילה להתפתחות גלד שינשור לרוב לאחר ימים בודדים. מדובר בשיטה יעילה וממוקדת שאינה צפויה לפגוע בעור המצוי סביב הנגע או לגרום לצלקת משמעותית באזור. ההסרה יכולה להתבצע עם או ללא הרדמה מקומית. 

3. מיליה (milia)
מיליות הן מעין ציסטות זעירות המופיעות לרוב באזור הפנים. קיימת נטייה גנטית להתפתחות מיליות, אך הן יכולות להופיע גם  בקרב בעלי עור שומני יותר, בעיקר במטופלים שאינם משתמשים בסבון לניקוי הפנים, או במטופלים אשר משתמשים בסבון או בקרם לחות שומני מדי. מיליה גדלה לרוב עם הזמן. 

כיצד ניתן לטפל?

שימוש במחט חשמלית
לאחר הרדמה מקומית הרופא המטפל פותח את המיליה בעזרת המחט החשמלית ומסיר הן את תוכן המיליה והן את המעטפת. הסרה מלאה של המיליה, הכוללת גם את הסרת הכיס, מונעת את חזרת הנגע. טיפול זה אינו צפוי להוביל להתפתחות צלקות או לשינוי במרקם העור. 

4. יבלת זקנה (seborrheic keratosis)
יבלות זקנה נוצרות עקב הצטברות של תאי קראטין באזור מסוים על גבי העור. יבלות הזקנה לרוב יהיו במרקם קשה, גרגירי או מחוספס וגוון כהה, אך הן יכולות להתפתח גם בגוונים אחרים, כמו  חום בהיר, צהבהב ואדמדם. 

הגורם המרכזי להתפתחות יבלות זקנה הוא הגיל. גורמים נוספים הם חשיפה מרובה לשמש ונטייה גנטית. במקרים מסוימים יבלות הזקנה עלולות לגרום לגרד. 

כיצד ניתן להסיר יבלות זקנה?
קיימות מספר דרכי טיפול ביבלות זקנה. אסטרטגיית הטיפול נקבעת בהתאם לעובי היבלת, קוטרה ומיקומה:

טיפול בחנקן נוזלי
במהלך הפעולה מתיז הרופא המטפל את החנקן על אזור הנגע ומקפיא אותו במשך כמה שניות. החנקן מוביל לכוויית קור מבוקרת שמפרידה את הנגע מהעור. לאחר הפעולה מתפתח פצע באזור המתרפא לאחר כשבוע. הטיפול באמצעות חנקן אינו מוביל להתפתחות צלקת, אך תיתכן התפתחות של תת או יתר פיגמנטציה. 

הסרת הנגע באמצעות מחט חשמלית (electrocauter) או כף חדה (curettage)
במצבים בהם הנגע עבה, יומלץ על טיפול באמצעות מחט חשמלית או בעזרת כף חדה. במהלך הפעולה, לאחר הרדמה מקומית, מגרד הרופא המטפל את היבלת מהעור באמצעות הכף החדה. המחט החשמלית גורמת לגלד שנושר לאחר ימים בודדים. פעולות אלה אינן מובילות להתפתחות צלקות, אך תיתכן התפתחות של תת או יתר פיגמנטציה.

5. אנגיומת דובדבן (senile angioma, cherry angioma)

מדובר בריבוי כלי דם המצטברים בנקודה מסוימת מתחת לעור, ומובילים להתפתחות נגעים עגולים וקטנים בצבע אדום בוהק. ברוב המקרים מדובר בנגעים מרובים שעלולים להופיע בכל שטח העור, אך הם נפוצים בעיקר באזור החזה, הבטן והגב. הגורמים להתפתחות אנגיומת דובדבן הם נטייה גנטית, גיל, חשיפה לשמש בעבר, ושינויים הורמונליים, כמו לדוגמה בתקופת ההריון. נגעים אלה מתרבים עם הזמן. 

כיצד ניתן להסיר אנגיומת דובדבן?
הטיפול היעיל ביותר להסרת אנגיומת דובדבן הוא הסרה בעזרת מחט חשמלית. צריבת הנגע באמצעות המחט גורמת להופעת גלד באזור שינשור לרוב תוך ימים בודדים. ברוב המקרים הפעולה אינה צפויה לגרום להתפתחות צלקת באזור.