המדע מאחורי הקנאביס הרפואי: הסקירה המלאה ל-2020

בין כותלי המעבדות של האוניברסיטה העברית הצליחו לראשונה לבודד את הרכיבים הפעילים המרכזיים מצמח הקנאביס - CBD ו-THC. חמישים שנים לאחר התגלית המרעישה, חזרנו לבדוק איך קנאביס הפך להיות צמח מרפא ולמה כל זן משפיע עלינו אחרת

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 23/12/2019

6 דקות קריאה

המריחואנה היה בין הצמחים הראשונים שהאדם גידל לצרכיו האישיים אלפי שנים לפני שהפך לצמח מרפא מעורר מחלוקת והתלהבות בעולם המערבי. עדויות לשימוש בקנאביס סאטיבה, שמו המדעי של צמח הקנאביס, מופיעות בממצאים ארכיאולוגיים מלפני 4,000 שנים בסין העתיקה, וייתכן שעוד קודם לכן.

קשה להאמין כי אותם חקלאים שיערו בנפשם שבעתיד יהפוך הצמח למוקד עניין של המחקר הרפואי בעולם המודרני - נושא המעורר כמה תשובות מעניינות, אך בעיקר הותיר אותנו עם שאלות רבות לעתיד.

רופא כותב מרשם לקנאביס רפואי

הצמח מאסיה העתיקה – המדע מישראל

אי אפשר לדבר על המדע מאחורי הקנאביס בלי להזכיר את אבי חקר הקנאביס הרפואי – פרופ׳ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עוד בתחילת שנות ה-60 הוא היה הראשון לחקור מה הם המנגנונים הביולוגיים דרכם קנאביס משפיע על גופנו ולגלות את החומרים הפעילים בצמח – בהם THC ו-CBD, עליהם עוד נדון בהמשך.

במאמר פורץ דרך שהתפרסם ב-1964, פרופ׳ משולם דיווח בפעם הראשונה על בידוד ה-tetrahydrocannabinol, או בקיצור ה-THC. ניסויים בחומר המבודד הראו שהוא גורם לבדו לתופעות דומות להשפעת הקנאביס, וכי הוא החומר 'הממסטל' (הפסיכואקטיבי) הפעיל בצמח .

מאז התגלו עוד רכיבים כימיים רבים בקנאביס הקרויים 'קנבואידים', חלקם נמצאים גם בצמחים אחרים, כ- 100 מהם ייחודיים לצמח הקנאביס ומכונים 'פיטוקנבואידים' .

תרומתו היחסית של כל קנבואיד ידועה רק בחלקה ומעבדות בכל העולם, לרבות בישראל, ממשיכות לבדוק כיצד כל קנבואיד לחוד וכיצד קבוצות של חומרים אלה ביחד, משפיעים ביחד על הגוף שלנו.

המערכת בגוף שעוזרת לקנאביס להשפיע עלינו

מדענים משערים שחשיפה של אלפי שנים לצמח הקנאביס עודדה את התפתחותם של קולטנים ספציפיים בגוף שלנו שמגיבים לחומרים הפעילים שבו. מערכת מורכבת זו הופכת למוקד המחקר בשנים האחרונות והיא נקראת המערכת האנדוקנבינואידית (ECS), כלומר מערכת התגובה הפנימית של הגוף לחומרים הקנבינואידיים של המריחואנה .

הקולטנים לחומרים הפעילים של הקנאביס מפוזרים במקומות שונים בגוף שלנו. כאשר אנחנו צורכים קנאביס בצורות שונות החומרים הפעילים מגיעים דרך זרם הדם, פוגשים באותם קולטנים ומפעילים אותם ליצירת תגובה ביוכימית שבסופה יש השפעה על מערכות הגוף.

לקולטנים הללו יש שמות: CB1 נמצא בעיקר ברקמת המוח אך מופיע גם על-גבי תאי דלקת, באיברי מערכת העיכול ואפילו בשליה בזמן ההיריון ; CB2 נמצא בעיקר בתאי מערכת החיסון ומשתתף בין היתר בהפחתת התגובה הדלקתית, כך שהוא יכול לסייע במחלות דלקתיות ואוטואימוניות . חומרים שונים במריחואנה מפעילים במידה שונה את כל אחד מהקולטנים ובהתאם מובילים לתגובות שונות בגוף.

פיזור הקולטנים משפיע על השפעות הצמח

עולם הרפואה רותם את ההשפעות השונות של הקנאביס לטיפול במחלות שונות: לדוגמה ההשפעה הפסיכו-קוגנטיבית שלו על המוח דרך אותם קולטנים קנבינואידיים הופכת את הקנאביס כטיפול אפשרי לנפגעי תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אחת מההתוויות המאושרות כיום על-ידי משרד הבריאות.

מנגד, הימצאות קולטני CB2 על-גבי תאי מערכת החיסון עוררה עניין רב באפשרות של טיפול בקנאביס למחלות עם מהלך דלקתי או אוטואימוני. בין מחלות אלה נכללות סוכרת סוג I (״סוכרת נעורים״), דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis), טרשת נפוצה (Multiple sclerosis) ועוד. בעוד שעבור חלק מהמחלות הללו קנאביס עדיין לא מאושר, מחקרים קליניים ומעבדתיים בוחנים במרץ את השימוש המתאים בצמח.

הגוף שלנו מייצר קנבינואידים בעצמו

הקולטנים לקנאביס התגלו כחלק מהניסיון להבין איך ולמה הקנאביס משפיע עלינו: מדוע חלק מהאנשים מוצאים אותו מרגיע, בעוד אחרים לוקים בחרדה; למה כל אחד מעדיף זן אחר; איך אפשר להשתמש בו בעולם הרפואה?

לאחר שהתגלו קולטנים מיוחדים בגוף שלנו, שמגיבים ספציפית לחומרי הצמח, עלתה השאלה מדוע הם נמצאים שם מלכתחילה - האם הגוף שלנו מייצר חומרים ״דמויי-קנאביס״ שמשפיעים על אותם קולטנים בעצמם?

התשובה היא כן! הדוגמה הבולטת ביותר לחומר כזה הוא האננדמיד – גם אותו גילה פרופ׳ משולם בשנת 1992 – שמשפיע על שני קולטני ה-CB במערכת העצבים המרכזית והפריפרית. הוא משפיע בין היתר על מרכז ההנאה במוחנו, ואולי בשל כך קבל את שמו ״אננדה״, שבסנסקריט פירושה ״אושר״.

לא ברור עדיין האם צריכת קנאביס חיצונית משפיעה על הייצור הטבעי של אותם חומרים שפועלים על אותם רצפטורים, ואם אכן קיימת השפעה כזו – האם היא חיובית או שלילית. כך למשל, מחקר שפורסם בכתב העת Nature Medicine בשנת 2004, הראה שאננדמיד חיוני בתהליך השרשת העובר ברחם בתחילת ההיריון ועל כן THC ממריחואנה יכול לפגוע בתהליך זה , אולם נדרשים מחקרים נוספים בנושא כדי להבין טוב יותר את כל מערך ההשפעות המורכב הזה.

קראו עוד: קנאביס רפואי לחולי סרטן: בישראל מעודדים, המחקרים בעולם סותרים

החומרים הפעילים המרכזיים בקנאביס

• THC
כיוון שהיה החומר הפעיל הראשון שבודד מצמח הקנאביס סאטיבה, אין זה מפתיע ש-THC הוא החומר הפעיל הנחקר ביותר של המריחואנה. הוא משפיע על הקולטנים CB1 ו-CB2 במערכת האנדוקנבינואידית, מה שמעניק לו את האחריות כחומר ״הממסטל״ שאחראי על השינויים בעירנות, בתיאבון ובמצב הרוח שמיוחסים לקנאביס .

ניתן לסווג את ההשפעות העיקריות של THC על הקולטנים במוח ל-4 קבוצות: רגשית (תחושת שמחה וצחוק), תפיסתית (תפיסה שונה של גירויים חיצוניים), תחושתית (תחושות פנימיות של ״ציפה״ או ״שקיעה״ של הגוף) וקוגניטיבית (איבוד זיכרון לטווח קצר, קושי בריכוז ואובדן תחושת הזמן) . אנשים שונים חווים את התחושות האלה בדרגות ובעוצמות משתנות.

ישנם מחקרים ביוכימיים שמצאו ש-THC יכול להשפיע גם על הריאות ולהרחיב את דרכי הנשימה; להגן מפני נזקי חמצון; ולהשפיע על תהליכים דלקתיים .

מחקרים רבים הראו שריכוז ה-THC בקנאביס רפואי נמצא בעלייה מתמדת בשנים ואף ובעשורים האחרונים. כך, מחקר שפורסם בכתב העת Addiction בסוף 2018 הראה שבין השנים 2006 ל-2016 ריכוז ה-THC הממוצע בקנאביס ב-28 מדינות אירופאיות הכפיל את עצמו מ-5% ל-10%. מחקרים בארה"ב מדגימים מגמה דומה ואף קיצונית יותר.

• CBD
הקנבידיול (cannabidiol) הוא הפיטוקנבינואיד ״הלא-ממסטל״ העיקרי. שנים רבות הוא נדחק מעולם המחקר לטובת THC שהוכתר כ׳חומר הפעיל׳, אולם בשנים האחרונות הוא זוכה לכבוד מחדש כחומר בעל סגולות רפואיות, בעיקר הודות להשפעתו על המערכת החיסונית ללא השפעות קוגניטיביות נלוות .

השפעתו של ה-CBD על קולטני המערכת האנדוקנבינואידית נמוכה יחסית והוא כמעט לא נקשר לקולטני ה-CB. עדויות מסוימות מראות שהוא אפילו מפחית את ההשפעה של THC על הקולטן CB1 ובכך מוריד את ההשפעה הממסטלת ואת תופעות הלוואי שלו.

במדינות רבות, ובהן ארה"ב, שוויץ קנדה ואיטליה, ניתן למצוא מוצרים חוקיים רבים שעושים שימוש ב-CBD: החל ממאכלים, שמנים ומשקאות, ועד קרם גוף. על אף ש-CBD אינו ממסטל בישראל הוא עדיין אינו חוקי מתוקף פקודת הסמים. עם זאת, נודע שמשרד הבריאות מקדם את החרגת ה-CBD מפקודת הסמים, כך שאולי ניתן יהיה בקרוב לייבא ולמכור אותו באופן חופשי, ללא צורך במרשם.

תזכרו את השם – פיטוקנבינואידים נוספים שכדאי להכיר

• CBC
Cannabichromene מהווה כ-0.3% מ״זני הרחוב״ של מריחואנה וחשיש, אך נמצא בריכוזים גבוהים יותר בזני קנאביס רפואי. הוא משפיע בעיקר על הקולטן CB2 ויש לו תפקיד חשוב בוויסות כאב ובהפחתת דלקת. הוא מגביר את אפקט משכך הכאבים של THC, ואף ייתכן שהוא מסייע להוריד בצקות. בדומה ל-CBD, גם CBC אינו בעל השפעה ממסטלת, ייתכן שבעקבות חוסר ההשפעה על הקולטן CB1 שנמצא במוח .

• CBG
Cannabigerol התגלה באותה שנה יחד עם THC על-ידי פרופ׳ משולם, אך בהמשך נמצא שאין לו השפעות קוגניטיביות כמו אלו של ה-THC. יתכן כי יש לו תפקיד בוויסות תהליכים דלקתיים בגוף ומחקרים מסוימים מצאו שהוא אף יכול להרוג תאים של סרטן השד בתנאי מעבדה.

תפקידים משוערים נוספים שנמצאו לו כוללים מרפה שרירים, נוגד דיכאון ואפילו טיפול נגד חיידקים עמידים. רוב התוצאות הודגמו בתנאי מעבדה בלבד ולא במחקרים קליניים שמרמזים על יעילותו בבני אדם .

• CBN
Cannabinol הוא למעשה תוצר חמצוני של THC – כלומר, כאשר THC נחשף זמן ממושך לאוויר החדר או לטמפרטורות חמות הוא הופך ל-CBN. לכן רמות גבוהות של CBN יעידו על אחסון ממושך בתנאים לא-מיטביים של הצמח.

בעלים יבשים ובפרחים של קנאביס סאטיבה שנשמרו למשך 47 שבועות אחוז ה-THC שהפך ל-CBN עמד על 7% בטמפרטורה של 5 מעלות, ועלה ל-13% בחומר שנשמר בטמפרטורה של 20 מעלות .

למעשה מדובר בחומרים דומים, אולם CBN מגיע רק לרבע מעוצמת פעילותו של THC. עם זאת, גם ל-CBN השפעה מרגיעה והוא נחקר כחומר אפשרי למספר התוויות רפואיות, לרבות פרכוסים וזיהומים ואף כטיפול לפסוריאזיס בצורת תכשיר עורי .

קראו עוד: קנאביס רפואי במדינת ישראל: כל מה שחשוב לדעת

אפקט הפמליה: כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם

בעוד ש-THC ו-CBD גונבים את מרבית אור הזרקורים של עולם המדע, מחקרים הראו שהשפעתו של הקנאביס מיוחסת לא רק לחומר כזה או אחר בלבד, אלא לפעולה של החומרים השונים ביחד. במנגנון שאינו מובן לנו עדיין לגמרי, הקנבואידים ביחד יוצרים תגובה שונה מהשפעה של כל אחד מהחומרים לחוד .

ההשפעה המשולבת הזו זכתה לשם ״אפקט הפמליה״ והיא אחת מהתעלומות המעניינות ביותר של השימוש בקנאביס. פרופ׳ משולם בעצמו התייחס לאפקט כשאמר: ״יתכן שסינרגיזם מסוג זה אחראי לכך שבמקרים מסוימים צמחים מהווים תרופות טובות יותר מאשר החומרים שמופקים מהם במעבדה״ .

למרות אמירתו של פרופ' משולם, רבים רואים את העתיד של החומרים הקנבואידים בתרופות שבודדו (או ייצרו באופן סינטטי) חומרים פעילים בודדים מתוך צמח הקנאביס, זאת מבלי לנצל את 'אפקט הפמיליה'. נכון להיום מאושרת בישראל תרופה אחת כזו בשם Sativex, אשר נמצאת בסל התרופות הממלכתי, ועל כן מסובסדת עבור חולים הסובלים מסיבוכים מסוימים של טרשת נפוצה (MS) וכאבים קשים עקב סרטן מתקדם . טיפול בתרופות שמכילות קנבואידים מעטים בלבד מקלים על היכולת לבדוק את השפעות הצמח ולצמצם את פער התגובה בין מטופלים שונים.

התאמת הזן נקבעת היום רק על סמך ה-CBD וה-THC

קנאביס רפואי מנופק בישראל באופן כמעט בלעדי על פי ריכוזי ה-THC וה-CBD בכל זן - אלו יכולים לשנות משמעותית את ההשפעה הרפואית של המריחואנה, כמו גם לתרום לתופעות הלוואי שלה.

משרד הבריאות ממליץ עבור כל מצב רפואי את היחס ההתחלתי בין החומרים ואת היחס ביניהם בקווי טיפול מתקדמים יותר.

השפעת חומרים אחרים בצמח אינה משמשת לבחירה של זנים היום בישראל, אך ייתכן שמצב זה ישתנה עם ההבנה הגוברת לתפקידם של חומרים אלה.

מציאת הקנאביס הרפואי המתאים לכם

הדעה הרווחת כיום היא שניתן להשתמש בקנאביס רפואי כחומר בעל תכונות מרפאות מסוימות. כחלק ממגמה לבסס עוד ועוד את הבסיס המחקרי של טענה זו מתקיימים כל העת מחקרים קליניים להתאמת מוצר הקנאביס המתאים לכל משתמש. מחקרים אלו עושים שימוש מפוקח בקנאביס רפואי בחזיתות רפואיות שטרם הוכחו.

אם אתם סבורים כי מצבכם הרפואי יכול להיות מוקל בעזרת שימוש בקנאביס רפואי מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם ולשמוע עוד על מחקרים קיימים או עתידיים שבדקו את ההשפעה של סגולותיו הרבות של הקנאביס.