חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- טיפולים וניתוחים
- טיפול עם קנאביס רפואי
טיפול עם קנאביס רפואי (Medical cannabis)
מה זה קנאביס רפואי
קנאביס הוא צמח המוכר עוד משחר האנושות כאשר תיעודיים היסטוריים של שימוש בצמח נמצאו במזרח הרחוק, באפריקה ובאירופה. צמח הקנאביס שימש לא רק לצרכים רפואיים, אלא גם ליצירת חבלים, מוצרי טקסטיל ואף נייר - שימושים אשר נפוצים עד היום.
לצמח הקנאביס שלושה זנים עיקריים: אינדיקה, סאטיבה ורודראליס. עם זאת, שנים של שימוש נרחב בצמח הובילו את בני האדם לשכלל את סוגי הקנאביס הגדלים כיום ולהתאים את הצמח למטרות שונות באמצעות תתי זנים רבים.
לצד השימוש הנרחב, הצמח משמש גם להפקת סם פסיכואקטיבי (משנה תודעה), ובמדינות רבות בעולם המערבי הוציאו את הקנאביס מחוץ לחוק בהדרגה בתחילת המאה הקודמת בשל חשש מהתמכרות ומתופעות הלוואי שלו. בישראל, קנאביס גם הוא נכלל תחת פקודת הסמים המסוכנים ואסור לשימוש, למעט תחת מרשם רפואי (קנאביס רפואי) להתוויות המאושרות בחוק.
מה ההבדל בין קנאביס לקנאביס רפואי
בעוד שצמח הקנאביס אסור לשימוש לצורכי פנאי, במדינות מסוימות, בהן גם ישראל, בחרו להסדיר בחוק את האפשרות לשימוש בחומר תחת התוויה רפואית מתוך ההבנה המחקרית שלצמח קיימות השפעות חיוביות על מצבים רפואיים מסוימים. קנאביס רפואי, אם כן, הוא בעיקר הגדרה משפטית שמטרתה להבדיל בין צריכת קנאביס תחת רישיון לבין שימושיו האחרים של קנאביס, בין היתר כסם לצרכי פנאי.
עולם הרפואה מנסה להסדיר את השימוש בקנאביס לצורכי טיפול ובעקבות כך ליצור זנים חדשים, להקפיד על תנאי גידול מסוימים ולהתאים בין סוגי זנים לבין המטרה הרפואית. כיום קיים שימוש בקנאביס רפואי בישראל במספר מצבים רפואיים ובהתאם למצב המטופל בהם. בנוסף, עולם הקנאביס הרפואי נוטה למדידה מדויקת של מאפייני הקנאביס במטרה להפוך אותו לטיפול רפואי מסודר.
ממה מורכב קנאביס רפואי
בדומה לצמחים אחרים, גם לצמח הקנאביס מספר חלקים שונים כמו זרעים, ענפים עלים ופרחים. פרחי הקנאביס צומחים רק אצל צמחים נקביים ומכילים זקיקי שערה קטנים שמפרישים את החומרים הפעילים בקנאביס, לכן בחלק זה של הצמח יימצאו הריכוזים הגבוהים ביותר של הצמח בהשוואה לחלקיו האחרים. כמות קטנה יותר של חומר פעיל נמצאת גם בעלים הנמצאים בשליש העליון של הצמח. בתרכובות מסוימות של קנאביס נעשה שימוש במיצוי של פרחי הקנאביס הנקביים, ולכן הן יכילו ריכוז גבוה יותר של חומרים פעילים בהשוואה לתרכובות בהן נעשה שימוש בכל חלקי הצמח בצורה שווה.
קנבינואידים
צמח הקנאביס מכיל מאות תרכובות כימיות שונות. הקנבינואידים הם קבוצת החומרים הפעילים שנמצאים בצמח ופועלים על איברי הגוף דרך מערכת ייחודית שנקראת המערכת האנדוקנבינואידית – מערכת קולטנים שנמצאת על-גבי תאים שונים במערכת העצבים, במערכת החיסון ועוד. המערכת מגיבה באופן ספציפי לקנבינואידים של צמח הקנאביס ויתכן שהתפתחה אבולוציונית לאחר חשיפה של אלפי שנים לצמח.
שני הקנבינואידים המוכרים ביותר הם THC ו-CBD, שני החומרים הפעילים בצמח שזכו למחקר הנרחב ביותר עד היום, אך קיימים למעלה מ-100 קנבינואידים שונים מוכרים בצמח הקנאביס. הקנבינואידים הפעילים של צמח הקנאביס נקראים גם פיטוקנבינואידים אך מחקרים גילו שגם הגוף שלנו יודע לייצר חומרים קנבינואידים, המכונים אנדו-קנבינואידים, כגון אננדמיד:
- CBD - הנקרא גם קנאבידיול, הוא אחד מהחומרים הפעילים הנחקרים ביותר בקנאביס. התגלה בשנת 1963 ונחשב לחומר הפעיל ה'לא-ממסטל' של הצמח. כיוון שב-CBD לא התגלו תכונות פסיכואקטיביות (משנות-תודעה) על המוח האנושי, הוא נחשב לחומר בטוח יחסית ומשרד הבריאות אף שוקל להוציא אותו מפקודת הסמים. כיום מוצרי CBD חוקיים ברב מדינות המערב ונמכרים כשמנים, מאכלים ואף כמוצרים קוסמטיים. השפעתו של ה-CBD על המערכת האנדוקנבינואידית שונה מזו של THC ולכן הוא אינו גורם לשינויים בהכרה ואף מפחית את האפקט של ה-THC. עיקר השימושים הרפואיים של החומר קשורים להשפעתו נוגדת הדלקת, ולכן הוא נחקר כאפשרות טיפולית לדלקות פרקים, מחלות מעי דלקתיות ומגוון מחלות אוטואימוניות.
- THC - התרכובת הכימית הראשונה שהתגלתה על-ידי פרופ׳ רפאל משולם כחומר הפעיל העיקרי בקנאביס. THC הוא חומר פעיל האחראי הראשי על ההשפעה הפסיכואקטיבית (משנת תודעה) של הקנאביס. המקור להשפעה זו טמון בקשר שיוצר THC עם קולטנים קנבינואידים ייחודיים במוח, שגורם לתחושת "היי" המאפיינת צריכת קנאביס. על כן, השפעת ה-THC היא הסיבה העיקרית שקנאביס אינו חוקי. כיוון ש-THC פועל על הקולטנים שנמצאים במערכת העצבים יש לו השפעה לא רק על ״ממסטלת״ אלא גם בעל השפעה פיזיולוגית הכוללת שיכוך כאבים, הקלת רעד, הגברת תיאבון, פעילות נוגדת בחילות והקאות ופעילות אנטי דלקתית. הודות לכך הקנאביס הרפואי יכול לשמש כטיפול מקל לאנשים שסובלים מתופעות אלה בגלל מחלות או טיפולים שונים.
יתרונות הטיפול באמצעות קנאביס רפואי הם רבים. על מנת לוודא כי השימוש בקנאביס רפואי נעשה בצורה בטוחה ויעילה, משרד הבריאות מקפיד מאוד על איכות הקנאביס ועל אופן הגידול שלו לפני הגעתו למטופלים/ות.
מטרת הטיפול
קנאביס ניתן לצורך הקלה בסימפטומים שונים כגון בחילות, חוסר תיאבון, כאב במחלות כרוניות, תופעות לוואי משניות לכימותרפיה ובמחלות שונות.לפני קבלת רישיון לטיפול בקנאביס רפואי, יש צורך לבחון מהם הסיכונים האפשריים בטיפול זה ולהשוות אותם לסיכונים הכרוכים באופציות הטיפוליות החלופיות. כך לדוגמא, עישון קנאביס בגיל צעיר אמנם מגביר סיכוי להופעת סכיזופרניה בעתיד, אך תרופות אחרות עלולות להיות ממכרות ולגרום נזק משמעותי לגוף.
השימוש בקנאביס בישראל אינו קו טיפול ראשוני ותמיד ניתן לאחר שטיפולים אחרים לא צלחו או הביאו לתופעות לוואי.
לאיזה חולים/ות קנאביס רפואי יכול לעזור
הפרעת דחק פוסט טראומתית PTSD - בשנים האחרונות גם השימוש בקנאביס רפואי נבחן כטיפול אפשרי, לצד הטיפולים הקיימים. עם זאת, עדיין לא הצטברו מספיק ראיות כדי להכריע לחלוטין שמדובר בטיפול יעיל עבור פוסט-טראומה. יש מחקרים שמראים ששימוש בקנאביס רפואי יכול להפחית את תסמיני PTSD בעשרות אחוזים בחומרת התסמינים, לרבות שיפור באיכות השינה, הקלה בחרדה והפחתת ההצפה של זיכרונות קשים. כאמור, חשוב לזכור שמחקרים אלה כוללים בדרך כלל קבוצות קטנות של מתמודדים ומתמודדות עם PTSD ושמחקרים נוספים מתבצעים כל העת[1]. אלו אמנם תוצאות מעודדות, אך חשוב לזכור שלמרות שקנאביס יכול להביא להקלה בטווח הקצר, עדיין לא ברור אם הוא מסוגל לספק הקלה בטווח הרחוק[2]. מחקרים אף מצאו שהשימוש בקנאביס רפואי במקרה של PTSD יכול להיות מסוכן ואף להחמיר את המצב אצל חלק מהמשתמשים. זו הסיבה שמשרד הבריאות מפרסם רשימה של תבחינים (קריטריונים) בהם צריך לעמוד על מנת לקבל רישיון לשימוש בקנאביס רפואי לפוסט טראומה. כך למשל, לא ניתן רישיון למטופלים ולמטופלות שבעבר חוו פסיכוזה או התמודדו עם שימוש לרעה בסמים[3].נוירופתיה - קנאביס רפואי עשוי להוות אלטרנטיבה או טיפול משלים יעיל לנוירופתיה היקפית, מצב מתיש לעתים קרובות טיפולים סטנדרטיים עבורו לרוב מספקים הקלה מועטה. מרבית המחקרים מראים הפחתת כאב, שינה טובה יותר ושיפור בתפקוד. תופעות לוואי כגון גירוי בגרון, כאבי ראש וסחרחורת שכיחים, ותופעות נוירו-פסיכיאטריות עלולות להתרחש במינונים גבוהים. זו עשויה להיות אופציה עבור מטופלים/ות שהכאב שלהם לא מגיב לטיפולים הסטנדרטיים, אך יש להגביל את השימוש כדי להימנע מתופעות לוואי קוגניטיביות ופסיכיאטריות[4].
מחלות מעי דלקתיות (IBD) - שכיחות השימוש בקנאביס בפועל בקרב חולי IBD משתנה בין מחקרים, אך נעה בין 10-20% מכלל החולים. מרבית המטופלים עושים שימוש בקנאביס רפואי בעיקר להקלה על התסמינים של המחלה: כאבי בטן וכאבי מפרקים, בחילות והקאות, שלשולים, חוסר תיאבון וירידה במשקל .קנאביס רפואי נחשב יעיל להקלה על תסמיני מחלות קרוהן וקוליטיס. בסקר אנונימי בגרמניה שנערך בקרב 300 מטופלים/ות ב-2014, כ-84% דווחו על שיפור בכאבי הבטן נוסף על שיפור בהתכווצויות (77%), בכאבי המפרקים (48%) ובשלשולים (29%).
מחלות נוירולוגיות – המטרה העיקרית של הטיפולים היא שיפור תסמיני מחלה נוירולוגית. כך למשל ההמלצה לטיפול בפרקינסון היא עבור מטופלים הסובלים מכאב – בין אם כרוני ובין אם כאב שנגרם מנוקשות השרירים (הריגידיות) שמהווה אחד מתסמיני המחלה העיקריים – אשר לא הגיבו לטיפול המקובל בכאב. כלומר, ההתוויה מתייחסת רק להקלה בכאב, אך לא מתייחסת לשיפור משמעותי בתסמיני מחלת פרקינסון כגון הפחתת הרעד, וזאת כנראה בגלל היעדר עדות מחקרית. קנאביס רפואי מהווה מוקד עניין בתחום חקר המוח והמחלות הנוירולוגיות, וכיום הוא בעל התוויה מאושרת בישראל עבור 4 מחלות מתחום זה: טרשת נפוצה, אפילפסיה, תסמונת טורט ומחלת הפרקינסון.
סרטן - קנבינואידים מסוימים יכולים לעזור להקל על חלק מתופעות הלוואי שנגרמות מהטיפולים בסרטן כגון בחילות והקאות מכימותרפיה וכאב נוירופתי שנגרם מעצבים פגועים. עם זאת, מחקרים לא הראו שקנאביס או קנבינואידים בודדים יכולים לרפא סרטן. הימנעות או דחיית טיפול רפואי קונבנציונלי בסרטן או הסתמכות על קנאביס רפואי בלבד לטיפול או ניהול הסרטן עלולות להוביל להשלכות בריאותיות חמורות ואף למוות. עישון קנאביס רפואי גורם לשאיפה של חומרים מזיקים, לרבות חומרים מסרטנים הנמצאים בעשן הטבק המזיקים לריאות ולמערכת הלב וכלי הדם, וטרם ידוע מה ההשפעות שעלולות להיות לקנאביס רפואי על סרטן ריאות וסרטן אחר הקשור למערכת הנשימה. מכיוון שניתן להשתמש בקנאביס בדרכים שונות, עם רמות שונות של תרכובות פעילות, זה יכול להשפיע על כל אדם בצורה שונה. נדרש מחקר נוסף כדי להבין את ההשפעה המלאה של טיפול בקנאביס רפואי על סרטן[5].
איידס - קנאביס רפואי משמש כטיפול באיידס כבר עשרות שנים. חולי/ות איידס דיווחו שטיפול זה עוזר עם מגוון תסמינים, וכמה מחקרים אכן תומכים בראיות אלו כגון הקלה בכאב נוירופתי האופייני למחלה; שליטה בבחילות והקאות; מניעת ירידה חמורה במשקל בשל חוסר תיאבון שנגרם מהמחלה חוסר תיאבון; שיפור במצב הרוח בשל דיכאון הקשור למחלה[6].
הכנות לטיפול
בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת החלו בארץ ניצני שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, וזאת במקביל לעלייה בפופולאריות השימוש בקנאביס רפואי בכל העולם. כיום, בזכות שמירה על הסטנדרט הגבוה והצלחת הטיפול, מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בהיקף השימוש בקנאביס רפואי.
על מנת להיות מטופל בקנאביס רפואי יש לעמוד בקריטריונים שהוגדרו ע"י היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) ומשרד הבריאות, ולהגיש בקשה באמצעות רופא/ה מורשה לקנאביס רפואי המוסמך לתת מרשם לטיפול בקנאביס רפואי.
מהלך הטיפול
נהוג לחלק את הטיפול בהתאם למינים עיקריים הנבדלים וביחס בין החומרים הפעילים CBD ו-THC. בארץ מקובל השימוש במינים סאטיבה ואינדיקה, והתחושה האופיינית בשימוש בשני הצמחים הללו שונה. כך למשל, סאטיבה מתאים יותר לשימוש במשך היום וגורם לתחושה אנרגטית וקלילה, משפר את מצב הרוח ומגביר את היצירתיות ואת יכולת הריכוז. בניגוד אליו, אינדיקה מתאים יותר לשימוש בשעות הלילה ומאופיין במתן תחושה רפויה, מרגיעה ושלווה המקלה על ההירדמות. שני המינים הללו של הקנאביס צפויים לשפר סימפטומים כגון כאב, בחילות, חוסר תיאבון וכו', כאשר המינון משתנה בהתאם למטופל/ת ולמצבו/ה הרפואי.
יש להתחיל ממינון נמוך ולהעלותו בהדרגה. כיוון שכיום לא ניתן לחזות מראש מהו המינון המומלץ או מהי התגובה הצפויה, מציאת האיזון המתאים למטופל הוא תהליך איטי שעלול לקחת זמן
תהליך למידת ההשפעה האינדיבידואלית של קנאביס רפואי על המטופל נמשך בין שבועיים למספר חודשים, עד להתייצבות של המינון האופטימלי.
כיצד ניתן לצרוך קנאביס רפואי
קיימות מספר דרכים לצרוך קנאביס רפואי, המשפיעות על יעילות החומר. צורות המתן המאושרות מותאמת לרמות הספיגה במחזור הדם ובזמינות הביולוגים של החומרים הפעילים. צורות המתן המאושרות בישראל הן:
תפרחות קנביס מיובשות – שאיפה באמצעות סיגריה או מכשיר אינהלציה. החומרים הפעילים נספגים דרך הריאות למחזור הדם במהירות הגבוהה ביותר.
מיצוי שמן קנאביס – ניתן מתחת ללשון, כך שהחומרים הפעילים נספגים ישירות למחזור הדם מבלי לעבור פירוק במערכת העיכול ובכבד. שיא ההשפעה מגיע לאחר זמן ממושך יותר, אך נמשך לאורך זמן רב יותר.
עוגיות קנאביס (לילדים בלבד) – ספיגת החומרים הפעילים היא דרך מערכת העיכול.
אידוי או וייפינג (vaping) - אחת משיטות הצריכה הנפוצות ביותר של טיפול בקנאביס רפואי, עם פופולריות הולכת וגוברת. קיימות שיטות שונות לצריכת קנאביס רפואי, חלק מהמשתמשים מעדיפים לאדות את הקנאביס במקום לעשן אותו כיוון שהאדים צורבים פחות בזמן השאיפה, לעומת עישון. כמות החומר הפעיל המגיעה אל המטופל דומה יחסית בין עישון לבין אידוי, כך שאידוי יכול להוות חלופה נוחה למי שאינו מרגיש בנוח לעשן. עם זאת טכניקת האידוי דורשת מיומנות מסוימת. יש להחזיק את האדים בריאות מספיק זמן כדי לתת לחומר הפעיל להיספג מחד, ומאידך לא לקחת שאיפות רבות מדי בלי לשים לב כדי לא להגיע למינון יתר ולתופעות לוואי לא רצויות. כיום קיימים בשוק מגוון מכשירי אידוי ייעודיים לקנאביס רפואי, החל ממכשירים שקובעים טמפרטורת בערה קבועה ועד לפיתוחים ישראלים שיודעים לחשב את אחוז החומרים הפעילים שנשאפים בכל פעם.
אחרי הטיפול
צריכת קנאביס רפואי עלולה לגרום לתופעות לוואי פיזיולוגיות וקוגניטיביות שונות.
תופעות הלוואי של קנאביס יכולות להיות גופניות וקוגניטיביות. הפיזיולוגיות המקובלות הן סחרחורת, שינויים בדופק, ירידה בלחץ הדם, ירידה ברמת הסוכר בדם, תיאבון מוגבר, כאבי ראש, כאבי בטן, אדמומיות בעיניים, עייפות, ירידה בקואורדינציה, חוסר יציבות ותחושת יובש. מבחינה קוגניטיבית, ייתכנו אובדן זיכרונות בטווח הקצר, פגיעה ברציפות המחשבה ושינויים בתפיסת הזמן והמרחב. תופעות אלו חולפות לאחר תום תקופת ההסתגלות לקנאביס.
כמו כן, יש לקחת בחשבון כי לקיחת תרופות מסוימות במקביל לטיפול בקנאביס עלולה להגביר את תופעות הלוואי או את ההשפעות החיוביות של הטיפול, ולכן חשוב להתאים את המינונים בקפידה.
סיכונים אפשריים
קיימים מספר מצבים שלא מאפשרים טיפול ממושך בקנאביס רפואי, כמו מחלת נפש פעילה, היסטוריה של התמכרות, היסטוריה של סכיזופרניה במשפחה הקרובה וכו'.
בנוסף, מינון יתר עלול לגרום להתעלפות, שינויים גדולים בדופק או ברמת הסוכר בדם והתפרצות זמנית של מצבים פסיכוטיים (חרדות או הזיות).
שימוש ממושך בקנאביס רפואי אף עלול להוביל לירידה ביכולות הקוגניטיביות, לסבילות לחומר ואף להתמכרות פיזית או נפשית.
על מנת להפחית את הסיכונים ולהימנע מתופעות הלוואי, חשוב להשתמש בטיפול בהתאם להוראות הרופא המטפל ולהבין לעומק את סיכוני השימוש ואת ההשפעות הצפויות, כמו גם להגדיר יחד עם הרופא מהם מדדי ההצלחה של הטיפול.
תוצאות הטיפול
הצלחת הטיפול תלויה בין היתר בביצוע מעקב אישי של המטופל ובמעקב ע"י הרופא המטפל, ומשרד הבריאות אף ממליץ להיעזר ברישום אישי של תופעות הלוואי על מנת ליצור גרף טיפולי מותאם אישית.
חשוב לדעת כי הטיפול בקנאביס אינו קסם שמשכיח תוך ימים ספורים את הכאב, ויש להיות ערים לעובדה שתוצאות אופטימליות יושגו באמצעות מעקב קפדני.
רופאים בתחום
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
מחלות קשורות
-
קרוהן - קוליטיס כיבית
- סרטן
- פרקינסון
טיפולים וניתוחים קשורים
-
כריתת פגם ממוקד - כריתת שד חלקית
- טיפול בהזעת יתר
- ניתוחי גידולי קיבה
- טיפול בהתמכרות לסמים
מאמרים בנושא טיפול עם קנאביס רפואי
מאת: מערכת אינפומד 17/03/2020מחלת פרקינסון היא המחלה הנוירולוגית הניוונית השנייה בשכיחותה בעולם, אחרי אלצהיימר. קיימים כיום מגוון טיפולים תרופתי... לכתבה המלאה
מאת: מערכת אינפומד 07/05/2020ההשפעות הפסיכואקטיביות של המריחואנה מרתיעה רופאים ומטופלים מהשימוש בצמח, ובפרט עבור מחלות פסיכיאטריות. בפועל מדובר... לכתבה המלאה
