אקזמה בתינוקות או פריחת עור אחרת?

ברפואת עור המושג אקזמה מתאר סוג של פריחה בעור, הנקראת גם תפרחת אקזמטותית. לא כל פריחת עור היא אקזמה. אקזמה מתאפיינת באודם ובהופעה של קשקשת על העור. 

ישנם מספר מצבים בריאותיים בתינוקות ובילדים, אשר עלולים להוביל לאקזמה, בעוד מצבים אחרים מדמים מצב של אקזמה, אך למעשה מדובר בפריחה אחרת בעור. כיצד מבדילים? בכתבה שלפניכם ישנן כמה דוגמאות.

Shutterstock |  alexeisido

אסתמה של העור

יש מספר לא מבוטל של מחלות שיכולות להוביל למצב של אקזמה, הבולטת בהן היא אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) - מחלה בעלת שכיחות גבוהה יחסית, עד 20%, בקרב תינוקות וילדים. במבוגרים השכיחות יורדת ל-10%. מחלה זו תתחיל לרוב בגיל חודשיים, כאשר ב-60% מהמקרים המחלה מתחילה עד גיל שנה. 

מחלה זו מאופיינת במספר תסמינים, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא הגרד. בינקות המחלה לרוב תתחיל בצורה של פריחה בעור שתופיע על הלחיים, ולאחר מכן היא יכולה לערב גם את הצוואר, המצח, הקרקפת, פרקי הידיים והרגליים, ואזורים מרוחקים יותר של הגפיים העליונות והתחתונות.

עם הזמן, ככל שהילדים גדלים, משתנים האזורים בהם העור מעורב והפריחה מופיעה לרוב בכפלי העור. במצבים קשים יכולה להיות מעורבות של העור כולו. אסתמה של העור מאופיינת בשיפור ובהחמרה וככל שמתבגרים בדרך-כלל רואים שיפור בתסמינים. במקרים רבים המחלה אף נעלמת עם הגיל. 
 

סבוריאה

סבוריאה, מחלה המופיעה גם במבוגרים, היא מחלה הכוללת הופעה של קשקשים שלעיתים יכולים לדמות אטופיק דרמטיטיס. לרוב, בתינוקות המחלה תתחיל בקרקפת בדמות קשקשת עבה. מעבר לקרקפת יכולה להיות גם מעורבות של הפנים - הגבות, הלחיים, הכפלים מסביב לאף והאזור שמתחת לאוזניים.

סבוריאה יכולה להופיע גם באזור החיתול ובית השחי ולבוא לידי ביטוי ברבדים אדומים בגוף המלווים בקשקשת. בחיתול תהיה פחות קשקשת בגלל הלחות. 

הסיבה להופעת סבוריאה אינה ידועה, אך היא ככל הנראה נובעת מהשפעה של הורמונים אימהיים ומהפרשת פטרת מסוימת בשם פיטריוספרום אובלה, המופרשת מבלוטות החלב. 
 

דלקת עור ממגע

דלקת עור ממגע היא תגובה עורית הנובעת ממגע עם חומר מסוים. קיימים שני סוגים של דלקת עור ממגע: הסוג האלרגי, בו תתרחש תגובה אלרגית כתוצאה ממגע עם אלרגנים; הסוג האיריטנטי, בו נוצרת פריחה עורית כתגובה לחומר המעורר גירוי. 

בילדים, קיימת שכיחות גבוהה יותר של דלקת עור ממגע מהסוג האיריטנטי, ופעמים רבות הפריחה תופיע באזור החיתולים – מצב המכונה גם תפרחת חיתולים. במצב זה שימוש ממושך בחיתול גורם לפגיעה בעור בגלל מגעו עם החומרים האירטנטיים בחיתול. 
 

פריחות בעור שאינן אקזמה

פריחה בעור, שיכולה להידמות לאקזמה אך היא אינה כזו, עלולה להופיע בגלל מחלה בשם פסוריאזיס. מדובר במחלה שכיחה שקיימת בכ-2% מהאוכלוסייה, שלרוב תתפתח בבגרות, אך היא יכולה להופיע גם בילדים ובתינוקות. במצבים של פסוריאזיס ניתן לראות אזורים נרחבים עם אדמומיות וקשקשת גדולה לבנה, ולעיתים קשה להבדיל בינה לבין הפריחה האקזמטית, שהיא פריחה נקודתית מאוד, שמופיעה באזורים ספציפיים מאוד, כמו המפשעות ואזור איברי המין, אזור הטבור ועוד. 

קיימות גם מחלות זיהומיות שיכולות לדמות פריחה של אקזמה. המחלה הנפוצה ביותר היא פטרת של הגוף. במצבים אלה פעמים רבות ישנו אזור של פריחה אדומה עם קשקשת עליה, כאשר הרובד האופייני של הפטרת הוא בעל התבהרות מרכזית ושוליים מורמים עם קשקשת, וכך ניתן להבדיל בין פטרת לבין אקזמה מסוג אחר. 

מחלה זיהומית נוספת היא סקביאס. למרות שבתינוקות מדובר במצב נדיר, המחלה עלולה לפגוע בהם ולכן חשוב לשלול אותה. לרוב יופיעו רבדים אקזמטוטים שמפורזים על פני הגוף, אך בדרך-כלל הנגעים יהיו שונים בצורתם. המחלה, בדומה לאטופיק דרמטיטיס, מתאפיינת בגרד ולרוב הופעת תסמינים דומים בסביבתו של הילד תהווה חשד לה.

גם מחלות גנטיות מסוימות, ובעיקר איכטיוזיס, יכולות לדמות אקזמה. המחלה מאופיינת ביובש ובהופעת קשקשים על העור. ישנם סוגים רבים של המחלה, אך זו אחת האופציות שיש לבחון במקרים של פריחה אקזמטית בעור. 

גם חוסרים מסוימים בתזונה, למשל חסר באבץ, יכולים לגרום לפריחה בעור אשר מדמה פריחה אקזמטותית לעיתים גם עם גלדים. הפריחה תופיע באזורים ספציפיים - על הפנים, מסביב לפה ובאזור החיתול. מצב נוסף שעלול לגרום לפריחה הדומה לאקזמה הוא חסר בוויטמין B מסוג בביוטין. 

קבוצה נוספת של מחלות שיכולות לדמות פריחה אקזמטותית הן מחלות הנובעות מחסר אימוני כמו תסמונת היפר IGE, שבה יופיעו נגעים אקזמטותיים על הפנים.
 

איך מאבחנים?

תהליך האבחון בראש ובראשונה כולל אנמנזה מקיפה - מתי המחלה התחילה, באיזו צורה, האם יש עוד בני משפחה שסובלים מהתסמינים ועוד. 

במהלך הבדיקה הגופנית יבחנו פיזור המחלה ואופי הפגיעה העורית. לדוגמה, קשקשת עם רבדים אדומים מסביב לאף תעלה חשד לסבוריאה, בעוד שפריחה באזור החיתול תעלה חשד לפריחת חיתולים. 

פעמים רבות, בעיקר במחלות כמו אטופיק דרמטיטיס, סבוריאה או פסוריאזיס, תספיק הבדיקה הגופנית. עם זאת, ישנן מחלות בהן יהיה צורך בבדיקות נוספות כגון ביופסיה עורית - לקיחת דגימה מהעור ובחינתה במיקרוסקופ. במקרה של חשד למחלה זיהומית השיטה לאבחון פטרת היא גירוד קשקשים מהעור, בחינתם במיקרוסקופ וזריעתם בתרבית מיוחדת.אם יש חשד למחלה גנטית, תתבצע ביופסיה ולעיתים אף בדיקה גנטית מולקולרית, כדי לאבחן מה סוג החסר האימוני. לעיתים ידרשו גם בדיקות דם, כמו במקרה של חשד לחסר באבץ. 
 

הטיפול

במקרה של מחלה אקזמטותית כמו אטופיק דרמטיטיס או דלקת עור ממגע, חשוב קודם כל להרגיע את הדלקת בעור באמצעות שימוש במשחות המכילות סטרואידים, כאשר באטופיק דרמטיטיס יש חשיבות גבוהה לשמירה על אורח החיים כגון שימוש בתכשירים מיוחדים. בשאר המחלות הטיפול נקבע בהתאם לגורם למחלה.