קצת תקווה: האם נמצא טיפול פוטנציאלי לקוביד-19?
האם נמצא טיפול יעיל לחולים בווירוס הקורונה? תרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית ובאובדן שמיעה עשויה להיות יעילה לטיפול ב-Covid-19. כל הפרטים בכתבה
למרות שהעולם מתקדם בקצב מהיר לעבר חיסון נגד וירוס הקורונה, חשוב לא פחות לזהות דרכים שיפחיתו את חומרת התסמינים של המחלה Covid-19.
מאחר שפיתוח של טיפולים תרופתיים עלול לקחת שנים (1), חוקרים רבים נוטים לחקור דווקא תרופות שכבר קיימות בשוק – כאלו שכבר יעילותן ובטיחותן הוכחו והן מוכנות לשימוש. יתרה מזאת, תרופות קיימות כבר לבטח מיוצרות בכמויות גדולות יחסית, וכך גם עשוי להיחסך תהליך הייצור שלהן, שעלול לקחת זמן.
joel bubble ben | Shutterstock
התרופה שעשויה למנוע את שכפול וירוס הקורונה
חוקרים (2) אמריקאים מאוניברסיטת שיקגו גילו כי תרופה המשמשת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (בי-פולרית) ולטיפול באובדן שמיעה, היא בעלת תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי-דלקתיות. תכונות אלו הופכות אותה למועמדת טובה לטיפול ב-Covid-19.
שמו של החומר הפעיל בתרופה הוא אבסלן (Ebselen). אבסלן הראה (3) יכולת לחסום אנזימים שלהם זקוק וירוס הקורונה לצורך שכפול בתאים מארחים בריאים.
כמו כל וירוס, גם וירוס הקורונה מתפשט על-ידי שכפולו בגוף, ומשתלט על תאים מארחים בריאים. עיכוב שכפול הווירוס יכול לתת למערכת החיסונית סיכוי טוב יותר להילחם בו ובכך להפחית הזמן ואת חומרת המחלה.
האנזים שבו עושה שימוש וירוס הקורונה נקרא Mpro, והחוקרים מתארים אותו כהכרחי לצורך שכפולו של ה-SARS-CoV-2. במחקר החדש החוקרים בחנו האם התרופה אבסלן תוכל לעכב את האנזימים Mpro ובכך למנוע שכפול של וירוס הקורונה.
לצורך כך, החוקרים יצרו מודלים ממוחשבים של התרופה ושל האנזים ומצאו כי פעולת התרופה היא דו-מסלולית: בנוסף לכך שהתרופה נקשרה לאנזים, היא גם נקשרה בחוזקה לאתר מרוחק אשר מפריע לתפקוד האנזים.
אלו הם ממצאים משמחים לגבי השימוש הפוטנציאלי של אבסלן נגד Covid-19, והם גם מעלים נקודה חדשה וחשובה לגבי נקודת תורפה נוספת של וירוס הקורונה (Mpro), שכדאי שמדענים יזכרו בזמן שהם מחפשים תרופות פוטנציאליות לטיפול בקורונה.
לצד כל אלו, המחקר מראה רק את הפוטנציאל הטמון בתרופה. יש צורך בניסויים ובמחקרים נוספים מחוץ למעבדה כדי לבדוק את יעילותו של אבסלן כטיפול בחולי קורונה.
מקורות
(1) Science 29 May 2020: Vol. 368, Issue 6494, pp. 945-946 DOI: 10.1126/science.abb8923.
(2) Science Advances 14 Aug 2020: eabd3045 DOI: 10.1126/sciadv.abd0345.
(3) Nature 582, 289–293 (2020). https://doi.org/10.1038/s41586-020-2223-y.