חושבים שהקורונה זו קונספירציה? זה כבר קרה בעבר

בדומה לתיאוריות הקונספירציה סביב נגיף הקורונה, כבר ב-1918, עם התפרצות מגפת השפעת הספרדית, נפוצו תיאוריות רבות בנוגע לסיבה למגפה, למפיציה ולדרך התפשטותה. למה נוצרות תיאוריות קונספירציה? הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 03/11/2020

3 דקות קריאה

בשנת 1918 הופיעה מגפה חדשה בעולם. המגפה הספרדית, שזכתה לכינוי הזה למרות שמקורה אינו בספרד, נגרמה על ידי נגיף שפעת מזן H1N1 (הדומה לשפעת העופות), והובילה למותם של כ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם (1) . המגפה התפשטה במהירות ברחבי העולם ובמקביל להתפשטותה נפוצו תיאוריות קונספירציה ותפיסות שגויות בנוגע למקורו של הנגיף.

מסכה כירורגית ועליה כתוב תיאוריות קונספירציה סביב מגפת הקורונה
Marta DM | Shutterstock

מחקר אשר פורסם בכתב העת Current Directions in Psychological Science בחן את הסיבות לכך שתיאוריות קונספירציה נפוצות בקלות רבה ומצא שלוש סיבות עיקריות לכך (2) :

- הצורך למצוא הסברים פשוטים לתופעות מורכבות על מנת לתת לאנשים תחושה של וודאות.

- הצורך בהשגת שליטה בסיטואציה נתונה.

- הצורך לשמור על קו אחיד עם הדעות הרווחות בחברה.

בדומה למגפת הקורונה כיום, מגפת השפעת ב-1918 הובילה לטלטלה קשה ביותר ביותר בחיי היומיום של מיליוני אנשים ולפיכך, אנשים רבים חיפשו הסברים מהירים ופשוטים לשינויים בחייהם.

שנאת זרים ומקור המחלה

כאשר מגפת הקורונה התפרצה, היא כונתה תחילה "המגפה הסינית". מתן שיוך אתני למגפה מרמז כי אוכלוסייה ספציפית גורמת להופעת והתפרצות המחלה, והוא נגוע בגזענות. בדומה לכך, מגפת השפעת בשנת 1918 כונתה "השפעת הספרדית" למרות שמקורה כלל לא היה בספרד. מקור השם אינו ברור לחלוטין, אך מחקר שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Disease מתאר גרסה אפשרית למקור השם (3): בזמן מלחמת העולם הראשונה, שהתרחשה בין היתר בשנת 1918, ספרד שמרה על ניטרליות ושרר בה חופש עיתונות רב יותר מאשר במדינות הלוחמות. לפיכך, העיתונות הספרדית דיווחה על יותר מקרים של תחלואה ותמותה מהשפעת מאשר מדינות אחרות. במדינות אחרות בעולם ניתנו למגפה גם שמות שונים כגון "השפעת הבולשביקית" בפולין, "השפעת הגרמנית" בברזיל, ו"השפעת הצרפתית" בספרד עצמה.

קונספירציית האספירין

ישנם אנשים הסבורים כי חברות פארמה גדולות עומדות כיום מאחורי התפרצות והתפשטות מגפת הקורונה על מנת לגרוף רווחים על חשבונו של הציבור. תפיסות דומות לכך רווחו בחלק מהמדינות אשר נפגעו מהשפעת של שנת 1918:

השפעת של 1918 פרצה בסמוך לסיומה של מלחמת העולם הראשונה בה גרמניה הפסידה את המלחמה לארצות הברית, בריטניה ובנות בריתן. אחת התיאוריות הנפוצות במדינות המנצחות הייתה כי המגפה מושפעת מהשימוש באספירין, אשר יוצר על ידי חברת התרופות הגרמנית Bayer, על מנת לנקום במדינות המנצחות (4). כדי להפיג חששות אלה, הנציגות האמריקאית של חברת Bayer פרסמה בתגובה הודעה כי הייצור של טבליות אספירין מבוצע בארצות הברית (5). יש לציין כי באותה תקופה, היה נהוג לרשום מינונים גבוהים מאוד של אספירין (8-31 גרם ליום), אשר עלולים לגרום להיפרוונטילציה (התנשמות) ובצקת ריאות באנשים מסוימים, ולכן ייתכן שהאספירין אכן החמיר את מצבם של חלק מחולי השפעת, אך לא הייתה בכך יד מכוונת (6).

קונספירציית הלוחמה ביולוגית

אחת התיאוריות שרווחו סביב התפרצות הקורונה היא כי הנגיף פותח בסין כאמצעי ללוחמה ביולוגית ודלף מהמעבדה שפיתחה אותו (7) . בדומה לכך, במהלך מגפת השפעת של 1918 נפוצו שמועות כי גרמניה הפיצה את הנגיף על-ידי ספינות וצוללות אשר התקרבו לחוף. בעיתונות של אותה תקופה פורסמו דיווחים על "עננים רעילים" שהגיעו מהים.

הניסיון להסביר מגפות באמצעים לא מבוססים אינו חדש. תיאוריות קונספירציה טומנות בחובן סכנות גדולות מאחר שהן מסיטות את דעת הקהל מאמצעים אמיתיים שיש לנקוט על מנת להילחם במגפה ולבלום אותה, ובנוסף, הן מהוות קרקע פורה לשנאה ולאלימות. רצוי להתעדכן בנתונים הקשורים למגפת הקורונה ממקורות מוסמכים כדוגמת משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ופרסומים של איגודים מקצועיים.

מקורות (1) CDC. 1918 Pandemic (H1N1 virus). March 20, 2019. https://www.cdc.gov/flu/pandemic-resources/1918-pandemic-h1n1.html.

(2) APS. The Psychology of Conspiracy Theories. First Published December 7, 2017. https://doi.org/10.1177/0963721417718261.

(3) Clinical Infectious Diseases, Volume 47, Issue 5, 1 September 2008, Pages 668–673, https://doi.org/10.1086/590567.
(4) Evolution: Education and Outreach, volume 11, Article number: 5 (2018). https://link.springer.com/article/10.1186/s12052-018-0079-5.
(5) JK Taubenberger, and DM Morens, "1918 Influenza: The Mother of All Pandemics," Emerging Infectious Diseases 12 (2006): 15-22.
(6) Clinical Infectious Diseases, Volume 49, Issue 9, 15 November 2009, Pages 1405–1410, https://doi.org/10.1086/606060.
(7) https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/cdcresponse/about-COVID-19.html.