הערכה פסיכוגריאטרית: מתי היא נדרשת וכיצד מתבצעת?

האוכלוסייה המבוגרת מהווה קבוצת גיל ייחודית בכל הנוגע להתמודדות עם מצבים קוגניטיביים ונפשיים: אבדן הקשרים החברתיים עם ההתבגרות, התפתחות של מחלת הדמנציה, התדרדרות במצב הנפשי והתפקודי וכן גם התפתחות של מחלות נפשיות, כמו למשל דיכאון, כל אלה שכיחים בקרב קבוצת גיל זו. תחום הפיסכוגריאטריה נוסד בשל ההבנה כי קימות בעיות נפשיות ופיזיולוגיות ייחודיות בגיל הזהב. 

עיקרו מתמקד באבחון של מצבים נפשיים, כמו גם שינויים פיזיולוגיים ייחודיים בגיל הזהב. בנוסף, תחום זה מתמקד גם בזיהוי מוקדם של מחלת הדמנציה, טיפול בכלל השלכותיה והתאמתו לחולה המסוים. בדיקה של רופא מומחה בגריאטריה אינה שמה דגש רק על זיהוי של מצבים אופייניים לקבוצת גיל זאת, והיא מתייחסת גם לקשר בין מחלות כרוניות קיימות, קשיי תפקוד וירידה במצב הנפשי.

Andrey_Popov | Shutterstock

מדוע יש צורך בהערכה וטיפול פסיכוגריאטרי, באילו מצבים?

"פעמים רבות, מקובל לחשוב כי בכל הנוגע למצבם הנפשי של קשישים יש לפנות לרופא פסיכיאטר. אולם, הנחה זו לא מדויקת ופעמים רבות הכתובת היא דווקא מומחה לגריאטריה. כאשר קשיש או בני משפחתו מזהים סימנים למחלה נפשית או התנהגות חריגה, רופא פסיכיאטר או רופא משפחה יכולים אמנם לטפל בבעיה המסוימת, אך פעמים רבות הם אינם שמים דגש למצבו התפקודי של החולה ולתהליך ההזדקנות הטבעי" מסביר ד"ר אלכסנדר גינזבורג, מומחה לגריאטריה בעל כ-32 שנות ניסיון בתחום, מנהל רפואי של הרשת הגדולה והוותיקה בארץ "משען". 

"ייחודו של רופא זה נעוץ בראיית החולה המבוגר כמכלול והתייחסות לכלל המגבלות הבריאותיות, החברתיות, הנפשיות והתפקודיות אשר מופיעות עם הגיל. 

באשר למחלת הדמנציה , ישנם תסמינים רבים ולא מובהקים שעלולים להופיע בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה ולהוביל להיעדר אבחון. רופא בעל ניסיון באבחון וטיפול בדמנציה ידע לזהות את הקשר שבין המצב הבריאותי, הנפשי והקוגניטיבי של המטופל ובהתאם לכך גם להתאים טיפול יעיל שימנע התדרדרות נפשית וקוגניטיבית". 

מה כוללת הערכה פסיכוגריאטרית?

"מדובר בבדיקה מקיפה אשר נמשכת כשעה ומתבצעת לרוב במסגרת הביתית כדי לאפשר למטופל את התחושה הנוחה והבטוחה ביותר. במהלכה, בוחן הרופא היבטים רבים בחייו של המטופל, לרבות הערכה חברתית, בדיקה גופנית, אבחון של בעיות אופייניות בגיל המבוגר, למשל ריבוי תרופות, הפרעה חושית, אי שליטה על הסוגרים, ירידה בזיכרון, דיכאון ומצב תזונתי ותפקודי ירוד ועוד" מפרט ד"ר גינזבורג ומוסיף: " במהלך הבדיקה מתבצעים גם טסטים קוגניטיביים המותאמים לגיל הנבדק, למצב התפקודי ולרמת ההשכלה. מטרת האבחון היא לשמור על המצב הנפשי והתפקודי הקיים ולאפשר למטופל איכות חיים במסגרת הביתית. אם אובחנה דמנציה, הרופא יבצע הערכה קוגניטיבית מקיפה ובהתאם לה ימליץ על דרכי טיפול מתאימות". 

ד"ר גינזבורג מציין כי לרוב ההערכה תתבצע בנוכחות של המטפלים הישירים או קרובי המשפחה: "מעבר לכך שהקרובים למטופל עשויים לספק מידע רב ומועיל על מצבו, היותם נוכחים בזמן ההערכה יסייע לקשיש להרגיש בטוח יותר ומשכך גם יתרום לאבחון מדויק יותר. תשאול של הקרובים נועד כדי לדווח על תסמינים מוקדמים של מחלת דמנציה, כמו הפרעות בהתנהגות או הפרעות בזיכרון לטווח הקצר. סימנים אלה עלולים להיות סימן האזהרה שיעיד על קבוצת המחלות ובפרט על מחלת האלצהיימר. לאחר ההערכה הראשונית, הרופא יבצע גם בדיקה קפדנית של התרופות הנלקחות בשגרה והתאמה שלהן לגיל הנבדק ומצבו הנפשי והפיזי. בנוסף, יסביר הוא לבני המשפחה על זכויות הקשיש, על דרכי התמודדות מול גורמים תומכים, בהם  המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח, חברות סיעוד, משרד הפנים (רישיון להעסקת עובד זר), אגף הרווחה ועוד. 

האם ישנו מימון לשירותים אלה על ידי המדינה?

"בישראל ישנן תוכניות רבות שנועדו לתמיכה בקשישים, אולם הן אינן מרוכזות בידי גורם מוסדי אחר. למעשה בנושא הקשישים מטפלים מגוון גורמים, בהם משרד הבריאות, קופות החולים, משרד הפנים, חברות ביטוח השונות, משרד הרווחה, סוכנויות שירותי טיפול ביתי ועוד" משיב ד"ר גינזבורג. 

"בשל כך שהשירותים מבוזרים בין גורמים שונים קשישים רבים ובני משפחותיהם אינם מודעים למגוון האפשרויות הקיימות לתמיכה חברתית ולשירותים הזמינים. על כן, ההערכה הפסיכוגריאטרית אינה נועדה רק לשם אבחון רפואי, אלא במסגרתה מסייע גם הרופא לקשיש וקרוביו להתמודד עם המצב החדש, להכיר את הגורמים הטיפוליים הרלוונטיים ולפנות אליהם במידת הצורך". 

כיצד מתוכננת אסטרטגיית הטיפול לאחר ההערכה הפסיכוגריאטרית?

"לאחר גיבוש ההערכה, מעביר הרופא את המלצתו לקופת החולים, למוסד לביטוח לאומי, לוועדות של משרד הפנים, משרד הבריאות ומשרד הרווחה ועוד. זאת ועוד, הרופא יבצע התאמה של הטיפול התרופתי הניתן בשגרה ויוודא כי לא קיימת התנגשות בין התרופות הנלקחות לאלה שנרשמו". 

ד"ר גינזבורג מסכם ומדגיש את חשיבותה של ההערכה הפסיכוגריאטרית: "מחקרים שונים הוכיחו כי הערכה מקיפה אינה תורמת רק להתאמת הטיפול והיא עשויה לשפר את איכות חייו של הקשיש. לאחר מתן ההערכה הרופא ממשיך להיות בקשר אם קופת החולים כדי לוודא שההמלצות מסוימות וניתן להיעזר בו בכל שאלה או בעיה".