כשליש מהמחלימים סובלים: אילו השפעות ארוכות טווח יכולות להתפתח בשל תחלואה בקורונה?

נגיף הקורונה אשר גורם למחלת COVID-19 התפשט בשנה האחרונה וגרם למגפה עולמית (1). תחלואה בקורונה עלולה להוביל למגוון של תסמינים, השכיחים יותר כוללים שיעול, חום, קוצר נשימה, כאבי שרירים , כאבי מפרקים, עייפות, תסמינים במערכת העיכול ואובדן חוש טעם וריח. 

אולם, ככל שעובר הזמן מתגלות יותר השפעות של המחלה גם בטווח הארוך (2).  המונח ״Long COVID״ הוא מונח המשמש לתיאור מחלה המופיעה בקרב מחלימים מקורונה, אך עדיין סובלים מהשפעות מתמשכות של הזיהום או שסבלו מהתסמינים הרגילים זמן רב מהצפוי (3).  

Josie Elias | Shutterstock

עייפות, כאבי מפרקים וקוצר נשימה: אלה הם התסמינים ארוכי הטווח שעלולים להופיע לאחר תחלואה בקורונה

מספר מחקרים ביצעו מעקב ארוך טווח אחר מחלימים מקורונה כדי לבחון האם ישנם תסמינים מתמשכים, גם לאחר ההחלמה מהשלב האקוטי של המחלה.

מחקר מסוים שנערך ברומא מאמצע חודש אפריל ועד לסוף מאי השנה, בחן  143 חולים בגיל ממוצע של 56.5 שנים, שהגיעו למעקב לאחר שהחלימו מהשלב האקוטי של מחלת COVID-19. המטופלים הוערכו בממוצע כחודשיים לאחר הופעת הסימפטום הראשון של COVID-19 . בזמן זה,  12.6% מהנבדקים בלבד היו ללא כל סימפטום הקשור ל- COVID-19, בעוד שכ- 32% סבלו מ-1-2 סימפטומים. מעל לחצי מהנבדקים (55%) סבלו משלושה סימפטומים או יותר.  ירידה באיכות החיים דווחה בקרב 44.1% מהחולים. 

נמצא כי שיעור גבוה של מטופלים סבלו מעייפות (53.1%), קוצר נשימה (43.4%), כאבי מפרקים (27.3%) וכאבים בחזה (21.7%) גם לאחר החלמה מהמחלה (2).

במחקר אחר שנערך בארה״ב בין התאריכים 15 באפריל - 25 ביוני 2020, נערכו ראיונות טלפוניים עם מדגם אקראי של 292 מבוגרים מעל גיל 18 שנים שהיו חיוביים לקורונה והועברו לאשפוז בבית. הראיונות נערכו 14–21 יום לאחר מועד הבדיקה. 94% מהמרואיינים דיווחו כי חוו תסמין אחד או יותר בזמן הריאיון; 35% מהנשאלים הסימפטומטיים הללו דיווחו כי לא חזרו למצבם הבריאותי הרגיל עד למועד הריאיון (כ- 16 ימים לאחר הבדיקה). 

בקרב הנשאלים שדיווחו על שיעול, עייפות או קוצר נשימה בזמן הבדיקה, 43% מהנבדקים בגילאי 18-34,  35% מהנבדקים בגילאי 35-49 ו- 29% מהנבדקים בגילאי 50 ומעלה, דיווחו כי המשיכו לחוות תסמינים אלו בזמן הריאיון (4). ממצאים אלה מצביעים על כך ש- COVID-19 עלול לגרום למחלה ממושכת גם בקרב אלה שסבלו ממחלה קלה יותר. 
 

מחקר נוסף שנערך בג'נבה בחודשים מרץ- מאי, עקב אחר 669 מטופלים שאושפזו בביתם עקב מחלת ה- COVID-19. המטופלים עברו ראיון רפואי סטנדרטי ובירור לגבי סימפטומים כל 48 שעות במשך 10 הימים הראשונים לאבחנה. לאחר מכן פנו שוב לכל החולים 30 עד 45 יום לאחר האבחנה. הגיל הממוצע היה 42.8 שנים ול- 68.8% לא היו גורמי סיכון בסיסיים. לאחר 30 עד 45 יום מהאבחון, לפחות 32% דיווחו על תסמין אחד או יותר. עייפות, קוצר נשימה ואובדן טעם או ריח היו התסמינים העיקריים (1).

על אילו איברים עלולה להשפיע הקורונה בטווח הארוך?

לאור העבודה שמחלת ה-COVID-19 נמצאה כמשפיעה על מערכות גוף שונות (מערכת החיסון, מערכת הנשימה, לב וכלי דם, מערכת העצבים, הכבד, הכליות ועוד) סביר שיתגלו בהמשך עוד השפעות ארוכות טווח של מגפת הקורונה על איברים נוספים (5). כך למשל, בתחילת מגפת הקורונה דווח על שיעור גבוה של חולים מאושפזים עם ירידה בתפקוד הלבבי ואכן מחקר אחד מצא כי 35% מהמטופלים סבלו מירידה בתפקוד הלב (7). חולים אלו עם פגיעה בשריר הלב נותרים בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים לאחר שחרור מאשפוז (6) 

באשר למערכת הנשימה, מחקרים הוכיחו באופן עקבי כי חריגות בהדמיית בית החזה קיימות אצל רבים מהמחלימים מ- COVID-19 ששוחררו מבית החולים 4-6 שבועות לאחר הופעת המחלה. לא מן הנמנע כי חלק ממחלימים אלו עלולים לסבול מבעיות במערכת הנשימה למרות ההתאוששות מהמחלה (5).

לסיכום, למרות שרופאים וחוקרים רבים התמקדו בחודשים האחרונים בשלב החריף של מחלת ה-COVID-19, יש צורך במעקב המשך גם לאחר ההחלמה כדי לבחון אם קיימות השפעות ארוכות טווח (2).  אמצעי מניעה מהדבקה בנגיף, כגון שמירה על ריחוק חברתי , שטיפת ידיים תכופה ושימוש עקבי ונכון במסכות לא יסייעו רק בהאטת התפשטות נגיף הקורונה, אלא גם במניעת השפעותיו של הנגיף על החולים לאורך זמן (4).

מקורות

(1)  Nehme M, Braillard O, Alcoba G, Aebischer Perone S, Courvoisier D, Chappuis F, Guessous I. COVID-19 Symptoms: Longitudinal Evolution and Persistence in Outpatient Settings. Ann Intern Med. 2020 Dec 8. doi: 10.7326/M20-5926. Epub ahead of print. PMID: 33284676.

(2) Persistent symptoms in patients after acute COVID-19. JAMA. 2020;324:603-605. [PMID: 32644129] doi:10.1001/jama.2020.12603
(3) Mahase E . Covid-19: What do we know about “long covid”. BMJ. 2020;370:m2815. [PMID: 32665317] doi:10.1136/bmj.m2815
(4) Tenforde MW, Kim SS, Lindsell CJ, et al. Symptom Duration and Risk Factors for Delayed Return to Usual Health Among Outpatients with COVID-19 in a Multistate Health Care Systems Network - United States, March-June 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2020;69(30):993-998. Published 2020 Jul 31. doi:10.15585/mmwr.mm6930e1
(5)  Leung TYM, Chan AYL, Chan EW, et al. Short- and potential long-term adverse health outcomes of COVID-19: a rapid review. Emerg Microbes Infect. 2020;9(1):2190-2199. doi:10.1080/22221751.2020.1825914
(6( Becker RC. Anticipating the long-term cardiovascular effects of COVID-19. J Thromb Thrombolysis. 2020;50(3):512-524. doi:10.1007/s11239-020-02266-6
(7) Jain SS, Liu Q, Raikhelkar J, Fried J, Elias P, Poterucha TJ, DeFilippis EM, Rosenblum H, Wang EY, Redfors B, Clerkin K, Griffin JM, Wan EY, Abdalla M, Bello NA, Hahn RT, Shimbo D, Weiner SD, Kirtane AJ, Kodali SK, Burkhoff D, Rabbani LE, Schwartz A, Leon MB, Homma S, Di Tullio MR, Sayer G, Uriel N, Anstey DE. Indications for and findings on transthoracic echocardiography in COVID-19. J Am Soc Echocardiogr. 2020 doi: 10.1016/j.echo.2020.06.009.