חוקרים מצאו 4 תכונות יסוד שיעזרו להילחם בסטרס

מגפת הקורונה גובה מחיר רגשי משמעותי גם מאלה שלא חלו במחלת ה-COVID-19. סקר שנערך בארצות הברית חשף נתונים מפתיעים בנוגע לקשר שבין סטרס לבין המשבר הנוכחי: כ-53% מהמשיבים חוו החמרה בתחושת הלחץ בתקופת המגפה והעידו כי היא השפיעה לרעה על בריאותם הכללית   .

גם בקרב הישראלים נרשמה החמרה במצב הנפשי. במחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי נמצא כי מאז התפרצות הנגיף בארץ התרחשה עלייה בשכיחות בתסמינים המעידים על דיכאון וחרדה. זאת ועוד, המחקר חשף כי בזמן התפרצות הגל השני באוקטובר 20, כמעט שליש מהישראלים סבלו מסימפטומים של חרדה. מהנתונים ניתן לראות כי משבר הקורונה הוא זה שהוביל לעלייה : ב-2018 רק כ-12% מהנבדקים סבלו מסימפטומים המעידים על חרדה, בהשוואה ל-23% ו-29% בגל הראשון והשני של הפנדמיה בהתאמה. 

למרות שהחיסונים כבר כאן, חששות בנוגע למוטציות חדשות של הנגיף שיקשו על חיסול המחלה, דאגות בנוגע להשפעות הכלכליות והחברתיות של המגפה ותחושת התשישות בשל המשבר המתמשך, כל אלה מרמזים על כך שתחושת הסטרס בהחלט כאן כדי להישאר. 

 fizkes | Shutterstock

ארבע אבני יסוד שיעזרו להיאבק בסטרס

מאמר חדש   מציע ארגז כלים המכיל מספר תכונות שיכולות להיות מיושמות באופן עצמאי ופשוט על – ידי כל אחד אשר נאבק בתחושת הסטרס. 

במחקרם התבססו החוקרים על ההנחה כי ישנן ארבע אבני יסוד שעליהן מבוססת הבריאות הנפשית שלנו: 

- מודעות: התמקדות מודעת של אדם בתחושותיו. 

- חיבור: תחושות הערכה, חמלה ונדיבות כלפי האנשים הנמצאים בחייו של אדם. 

- תובנה: רצון לצבירת ידע על האופן שבו המחשבות, הרגשות והאמונות של אדם מעצבות את תחושת הערך העצמי .

- מטרה – בהירות בנוגע ליעדים שאדם רוצה להשיג בחייו. 

החוקרים התבססו על מחקרים שונים התומכים בטענותיהם בנוגע לקשר בין ארבעת עמודי התווך לשיפור הרווחה האישית. 

מודעות 

מערבת גם קשב מודע או בשמו המוכר יותר מיינדפולנס, שנמצא במחקרים שונים כאמצעי יעיל להפחתת סטרס, קידום חשיבה חיובית  והפחתת הסחות דעת שיכולות להפריע לחשיבה צלולה ולהוות מקור ללחץ שלילי. 

חיבור

מתייחס על פי החוקרים לתחושות סובייקטיביות של אכפתיות ואדיבות כלפי האחר אשר מקדמות מערכות יחסים תומכות. ראיות שונות מצביעות על כך שהתנהגות פרו-סוציאלית עשויה לשחק תפקיד חשוב ביצירת קשרים חברתיים שתורמים בתורם לתחושת הרווחה הכללית של האדם עצמו. התמקדות בתכונות החיוביות והמעשים הטובים של אדם, הוקרת תודה והערכה, כל אלה נקשרו למגוון תוצאות חיוביות, בהן רמות לנמוכות יותר של לחץ ודיכאון. 

תובנה

על פי החוקרים, מתייחסת לידע עצמי על אודות הצורה שבה רגשות, מחשבות ואמונות מעצבות את חווייתו האישית של אדם ובייחוד את תחושת הערך העצמי. מחקרים שונים הראו כי מודעות גבוהה לתהליכים נפשיים והשפעתם על ההתנהגות שלנו היא מנבא חשוב לתחושת הרווחה הכללית. באופן ספציפי יותר, היכרות אישית עמוקה יותר עם האמונות, הדעות והתפיסות שלנו על עצמנו משפרת את התפקוד הפסיכולוגי. עוד נמצא כי תובנה עצמית גבוהה מובילה להפחתת התנודות היומיות במצב הרוח וההערכה העצמית ומסייעת לתווך בקשר שבין סטרס לתחושת הרווחה הכללית. 

מטרה 

כאמור, מטרה מתייחסת לתחושת בהירות בנוגע לכוונות ולשאיפות שיכולות להיות מיושמות בחיי היומיום. קביעת מטרות ארוכות וקצרות טווח נקשרה גם היא לבריאות מנטלית ופיזית טובה יותר. מחקרים אמפיריים שונים הראו כי קביעת מטרות מסייעת בעמידות טובה יותר למצבי סטרס. זאת ועוד, קביעת מטרות ויעדים נמצאה כמנבא לעומס אלוסטטי נמוך יותר (שחיקה מצטברת של הגוף שנובעת מהיענות למצבי לחץ) 10 שנים מאוחר יותר. 

האם מדובר בתכונות נרכשות?

החוקרים ביססו את עבודתם על ההנחה כי למוח שלנו יש יכולת מופלאה לגמישות המאפשרת לנו להסתגל מצבים שונים ולהתגבר על קשיים. על פיהם, אנו לא נולדים בצורה קבועה ובלתי משתנה. המוח שלנו, מערכת העצבים והביולוגיה כל אלה יכולים להתעצב ולמעשה, ישנן מגוון דרכים שבאמצעותן ניתן להשפיע לטובה על תחושת הרווחה הכללית. 

(2)  https://english.m.tau.ac.il/news/depression-covid19

(3) Dahl, Cortland J., Christine D. Wilson-Mendenhall, and Richard J. Davidson. "The plasticity of well-being: A training-based framework for the cultivation of human flourishing." Proceedings of the National Academy of Sciences (2020).‏ https://doi.org/10.1073/pnas.2014859117