דלג לתוכן

כמה זמן חולי קוביד-19 שהחלימו חסינים למחלה?

חודשים, שבועות, שנה - כמה זמן מערכת החיסון מעניקה הגוף מפני נגיף הקורונה בקרב אנשים שחלו ב-Covid-19? התשובה לכך נבחנה במחקר חדש, והיא בהחלט מעודדת. הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 26/01/2021
2 דקות קריאה


ככל שמספר חולי ה-Covid-19 ממשיך לטפס בעולם, השאלה בנוגע למשך החסינות של הגוף מפני הנגיף נעשית רלוונטית יותר. מחקר חדש , שפורסם בכתב העת Nature, מציע תשובה מעודדת.

אדם מניף מסכה כירורגית לשמיים, כמעין עדות להחלמה מקורונה
DimaBerlin | Shutterstock

שרידי נגיף הקורונה חבויים במעיים

הממצאים של מחקר זה מביאים את הראיות החזקות ביותר לכך שמערכת החיסון זוכרת את נגיף הקורונה וממשיכה לשפר את איכות הנוגדנים לאחר שהזיהום דעך. נוגדנים שנוצרו חודשים אחרי הזיהום הראו יכולת מוגברת בחסימת הנגיף SARS-CoV-2, כמו גם בחסימת המוטציות שלו כגון המוטציה הדרום אפריקאית.

לטענת החוקרים, הנוגדנים המשופרים הללו מיוצרים על ידי תאים חיסוניים שהמשיכו להתפתח, ככל הנראה עקב חשיפה מתמשכת לשרידי הנגיף החבוי ברקמת המעיים. במילים אחרות, הסברה היא שכאשר חולה שהחלים מקורונה ייחשף שוב לנגיף, הגוף שלו עשוי להגיב במהירות וביעילות, וכך יימנע זיהום חוזר.


כמה זמן נמשכת ההגנה הזו?

במקום לייצר נוגדנים כל הזמן, אך גם כדי לזכור פתוגנים שכבר נכנסו לגוף, מערכת החיסון מייצרת תאי זיכרון B שמזהים את הפתוגן ויכולים לשחרר נוגדנים כשהגוף נתקל בנגיף פעם נוספת . אך עד כמה זמן יעילותם של תאים אלו נמשכת במקרה של נגיף הקורונה?

לצורך כך החוקרים בחנו את תגובת הנוגדנים של 87 אנשים שהחלימו מקוביד-19 בשתי נקודות זמן: חודש לאחר הזיהום, ושוב 6 חודשים לאחר מכן.

כצפוי, למרות שהנוגדנים עדיין הופעלו אחרי 6 חודשים, מספרם ירד בצורה ניכרת. בדגימות מעבדה נראה כי ההפחתה הייתה קטנה פי 5. עם זאת, תאי B של המשתתפים, ובעיקר אלו שייצרו נוגדנים נגד הקורונה, לא ירדו במספרם, ובמקרים מסוימים אף עלו. אלו חדשות טובות, טוענים החוקרים, משום שזה מה שהגוף זקוק לו במקרה של חשיפה נוספת לנגיף הקורונה.


התמודדות עם מוטציות

בנוסף, מבט מקרוב על תאי ה-B חשף בפני החוקרים נתון מפתיע: תאי ה-B התמודדו עם כמה מוטציות גם אחרי שהזיהום הסתיים והמחלה חלפה. כתוצאה מכך, הנוגדנים שהם ייצרו היו יעילים יותר מהנוגדנים המקוריים. ואכן, קבוצה זו של נוגדנים, כך מצאו החוקרים בניסוי במעבדה, התמודדה טוב יותר עם הנגיף ועם כמה מוטציות שלו.

החוקרים טוענים שתופעה זו, של התפתחות תאי ה-B, מופיעה לעיתים בזיהומים כרוניים כגון HIV והרפס, שבהם הנגיף שוהה זמן ארוך בגוף, ולכן זו הייתה הפתעה גדולה לגלות זאת גם במקרה של וירוס הקורונה.

בשלב הבא של המחקר, החוקרים צפויים לחקור אנשים נוספים שהחלימו מהמחלה, כדי להבין טוב יותר כיצד נוכל להתמודד טוב יותר עם המחלה וכיצד נוכל להתחסן מפניה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.



מקורות 

(1)  Evolution of antibody immunity to SARS-CoV-2. Nature, 2021; DOI: 10.1038/s41586-021-03207-w.

(2)  B cell memory: building two walls of protection against pathogens. 13 December 2019.  Nature Reviews Immunology volume 20, pages229–238(2020). https://www.nature.com/articles/s41577-019-0244-2.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' ערן הדר
פרופ' ערן הדר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל היחידה לרפואת האם והעובר (הריון בסיכון), מרכז רפואי רבין
ד"ר יסמין מאור
ד"ר יסמין מאור מחלות זיהומיות
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון.
פרופ' עמירם ניר
פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה
מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ייעוץ תרופתי

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו