סינוסיטיס כרונית: באיזה מצבים יוחלט על ניתוח?

הסינוסים הם חללים מלאי אוויר המצויים בעצמות הגולגולת. תפקידם אינו ברור במלואו, אך ידוע כי הם משמשים להקטנת משקל הגולגולת, להגנה על ארובות העיניים והמוח וכן הם מסייעים גם לתהליך הנשימה והדיבור.

 ישנם ארבעה זוגות סינוסים: סינוסים מקסילריים – המצויים מאחורי הלחיים;  סינוסים פרונטליים – הנמצאים מעל לעיניים (באזור המצח); סינוסים אתמואידים – אשר ממוקמים בין העיניים לאף; סינוסים ספנואידלים – הממוקמים במרכז הגולגולת מאחורי העיניים. 
באופן תקין, הסינוסים מלאים באוויר ומפרישים ריר שמתנקז לחלל האף דרך פתחים קטנים. 

Shutterstock |  Emily frost

מהן מחלות סינוסים?

ישנן שתי צורות מרכזיות של סינוסיטיס: סינוסיטיס חריפה, מצב שעלול להימשך עד לחודש ולרוב מתפתח עקב הצטננות שמקורה בזיהום חיידקי. הצורה השנייה היא סינוסיטיס כרונית הנגרמת כאשר הדלקת נמשכת שלושה חודשים או יותר. 

מהם הגורמים השכיחים להתפתחות של סינוסיטיס כרונית?

בקרב חולי אסתמה, דלקת במנגנון דומה מתפתחת גם בדרכי האויר התחתונות. לכן, חולי אסתמה רבים סובלים מסינוסיטיס וחולי סינוסיטיס רבים סובלים מאסתמה. גורמי סיכון נוספים לדלקת מסוג זה הם אלרגיה ורגישות לתרופות נוגדות דלקת שאינן מכילות סטרואידים  (NSAIDS) כמו למשל אספירין.

סיבה שכיחה נוספת להתפתחות של סינוסיטיס כרונית היא סיבוך עקב החדרה של שתלים דנטליים וביצוע של הרמת סינוס. במצבים אלה הדלקת היא זיהומית -חיידקית. סיבות אחרות יכולות להיות- זיהום פטרייתי, זיהום חיידקי שלא הגיב לטיפול וחסר חיסוני. 

כיצד מאבחנים סינוסיטיס כרונית?

תהליך האבחון אמנם מתבסס במידה רבה על הסימפטומים המתוארים על-ידי המטופל/ת, אך הוא חייב לכלול גם הוכחה אובייקטיבית – באמצעות בדיקה אנדוסקופית של חלל האף ע"י רופא/ה אא"ג ו/או הדמיית CT  של הסינוסים. 

לעיתים, מתפתחים סימפטומים אופייניים לסינוסיטיס אך לא ללא עדות המצביעה על המחלה בבדיקות האובייקטיביות. במצבים אלה, יש לחפש אחר סיבות אחרות לסימפטומים כגון מיגרנות או כאבי ראש ממקור נוירולוגי, שיכולים לגרום לחלק מהתסמינים שפורטו לעיל. 

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול תלוי כמובן בממצאי הבדיקות. האופציות השמרניות כוללות טיפול אנטיביוטי רחב טווח, שימוש בתרסיסי סטרואידים לאף, שטיפות אף עם מי מלח וכן גם סטרואידים הניתנים בכדורים או בזריקה. מטרת הטיפול השמרני היא לנסות ולטפל בתהליך זיהומי במידה וקיים. אם קיימת דלקת ללא זיהום חלופות אלה יסייעו במיתונה, כמו גם בשיפור הסימפטומים. 

באיזה שלב יוחלט על ניתוח?

איך מתבצע הניתוח ומה מטרתו?

מה מהלך ההחלמה לאחר הניתוח?

במהלך כשבוע לאחר הניתוח יש לרוב הפרשות דמיות מהאף וכן יש גודש אפי כתוצאה מבצקת של רירית האף, אך לרוב לא יורגשו כאבים עזים. בתקופת ההחלמה על המטופל/ת לבצע שטיפות אף בצורה מוגברת. לעיתים יינתן גם טיפול אנטיביוטי או טיפול בסטרואידים. לרוב, לאחר כשבוע ניתן יהיה לחזור לפעילות. 

מהם הסיכונים?

מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח?

אחוז מסוים מהחולים יזדקקו לניתוח חוזר, דבר אשר יותר שכיח בחולים עם סינוסיטיס ופוליפים. בניתוח חוזר ניתן לבצע הרחבות מסוגים שונים לניתוח הראשוני עם תוצאות טובות. בחלק קטן מהחולים אשר סובלים מסינוסיטיס עם פוליפים, המחלה היא עקשנית ואגרסיבית מאוד ולא מגיבה לטיפול הסטנדרטי ולניתוח. במקרים אלה קיימת אופציה לטפל בזריקות של תרופות ביולוגיות אשר נמצאות גם בשימוש באסתמה ואלרגיה. מדובר בטיפול חדשני שמאושר כרגע רק במסגרת חלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים. 

לסיכום, למרות שניתוחי סינוסים אינם מצילי חיים, הרוב הגדול של המנותחים חווים שיפור משמעותי בסימפטומים. העובדה שמדובר בניתוח אנדוסקופי שאינו מערב חתכים חיצוניים והסיכונים בו יחסית מינוריים, מעודדת רבים מהמטופלים לבצע את הפעולה שעשויה לשפר באופן ניכר את איכות חייהם.