מה זה אומר שיעילות החיסון היא 95%?

אחת ההבטחות הגדולות של פייזר בנוגע לחיסון שלה נגד וירוס הקורונה הייתה בתחילת החורף האחרון, כשניסוי (1) החברה הראה יעילות של 95%. אבל מה באמת עומד מאחורי המספר הזה, שנראה כה מבטיח ומעורר בנו אופטימיות? הכתבה הזו תנסה להפיג את העמימות לגבי אופן יעילות החיסון נגד קורונה.

 Studio Romantic | Shutterstock

איך ניתן לבדוק יעילות של חיסון?

אחת השאלות הגדולות בנוגע לחיסונים נגד קורונה היא מה מידת היעילות של החיסון. כמובן שככל שהיעילות גבוהה יותר, כך קטן הסיכון לחלות בקוביד-19. 

בעבר השיטה הטובה ביותר לבדוק את יעילותו של חיסון הייתה באמצעות הדבקה מכוונת – חיסון של קבוצת אנשים ולאחר מכן חשיפתם לפתוגן (מחולל המחלה), כדי לראות מי וכמה מהם יחלו. כיום בדרך-כלל לא נהוג להדביק באופן יזום משתתפי מחקר, כי אם להמתין ולראות אלו וכמה מהמשתתפים בניסוי נדבקו באופן טבעי במחולל המחלה (2) .

מחקר חדש (3) , שנערך בדצמבר האחרון ופורסם בכתב העת Nature, בדק האם בדיקת דם יכולה לחזות את יעילות החיסון נגד Covid-19, ומצא כי קיימים מרקרים בדם שיכולים לחזות את יכולתה של המערכת החיסונית  להתמודד עם וירוס הקורונה. הממצאים הללו כמובן משמחים ומעודדים, אלא שנכון לכתיבת שורות אלו, השיטה הזו אינה עדיין אינה מיושמת בבני אדם.
 

95 איש מתוך 100 לא יחלו? לא ממש

הדרך לחישוב יעילות חיסון מורכבת מנוסחאות מורכבות שכבר פותחו לפני למעלה ממאה שנה. באופן כללי, הנוסחאות כוללות פרמטרים כגון שיעור תוצאות בריאותיות רלוונטיות, משך מעקב, השוואה לקבוצת ביקורת ועוד (4) . 

במקרה של פייזר, גויסו למעלה מ-40,000 משתתפים, כמחציתם קבלו חיסון נגד קורונה והשאר קבלו חיסון פלצבו (קבוצת בקרה). מתוך אלו שקבלו חיסון אמיתי, בקרב 8 משתתפים הופיעו תסמיני קוביד-19 לאחר כשבעה ימים מהחיסון השני, בעוד שבקבוצת הבקרה חלו 162 משתתפים (1).

כפי שניתן לראות, היחס בין שתי הקבוצות הוא גבוה מאוד, וזה מה שעומד בבסיס החישוב של יעילות החיסון – ההבדל היחסי בין שתי קבוצות החולים. לצורך העניין, אם לא היו חולים כלל בקבוצת המחוסנים, היעילות הייתה 100%, אך אם לא היה כלל הבדל בחולים בין שתי הקבוצות, היעילות הייתה אפסית.

יעילות של 95% היא בהחלט עדות לכך שהחיסון עובד טוב. בלי להיכנס יותר מדי לחישובים, חשוב להבין שהמחשבה ש-95% מהאנשים המחוסנים לא יחלו בקוביד-19 היא מוטעית, שכן במקרה כזה על כל 100,00 איש מחוסנים צפויים להיות 5,000 חולים – שזה הרבה מאוד, כמעט כמו מה שקורה בבריטניה לפני החיסונים. כמות החולים במקרה זה צפויה להיות נמוכה הרבה יותר (כ-50 חולים) – זאת אומרת ש-99.95% מהאוכלוסייה צפויה לא לחלות. לצד זאת, חשוב לזכור שקשה לדעת בוודאות מהו הנתון המדויק, שכן מדובר ביעילות שנבדקה בתנאי ניסוי בלבד וקיימות אוכלוסיות עם רמות חשיפה שונות לנגיף, שיכולות להעלות או להפחית את הסיכון גם בקרב מחוסנים (5). רק לפני כשבוע פרסמה קופת החולים כללית מחקר חדש  שמראה כי יעילות החיסון היא הפחתה של 94% בתחלואה ו-92% הפחתה במחלה קשה – נתונים שונים מאלו שהוצגו בניסוי של פייזר.

לסיכום, עדיין נבחנת יעילותו של החיסון נגד קורונה, אך המחקר האחרון שפרסמה כללית הוא בהחלט נתון מעודד שיש לשמוח בו, אך לצד זאת חשוב להמשיך להקפיד על ההנחיות של משרד הבריאות לצורך הפחתת ההדבקה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות 

(1)  N Engl J Med 2020; 383:2603-2615. DOI: 10.1056/NEJMoa2034577.

(2) https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93/
(3) Nature volume 590, pages630–634(2021). Published: 04 December 2020. https://www.nature.com/articles/s41586-020-03041-6.
(4) https://www.who.int/influenza_vaccines_plan/resources/Session4_VEfficacy_VEffectiveness.PDF