מידע בריאותי שגוי: מה גורם לאנשים מסוימים להאמין בו?

המדיות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו. בין אם פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם, הפלטפורמות השונות משמשות כמעין זירה חברתית וירטואלית בה ניתן לחלוק רעיונות, לקיים דיונים בנושאים שונים ולהישאר מחוברים לקרובים ולמכרים שלנו. 

לצד היתרונות הרבים שבפלטפורמות החברתיות קיים גם חיסרון אחד בולט – המדיות החברתיות משמשות פעמים רבות כמקור מרכזי למידע שגוי, לעיתים גם מידע הקשור בבריאות ועלול לגרום לחלקנו להחליט החלטות שגויות או להניא מביצוע של צעדים נדרשים.

fizkes  | Shutterstock

המונח מידע רפואי שגוי מתייחס לכל טענה הקשורה לנושאים בריאותיים אשר מוצגת כעובדה, אך בפועל היא שגויה בהתבסס על ראיות מדעיות. מדובר במונח חדש יחסית אשר צובר תאוצה, ככל שהמדיות השונות תופסות מקום מרכזי יותר בחיינו (1). 

בשנים האחרונות ובייחוד בתקופת מגפת הקורונה, שטף המידע הרפואי השגוי המוצג ברשת הלך וגדל. סקירה מדעית  (2) שבחנה 69 מחקרים שהתמקדו במידע רפואי שגוי המוצג במדיות החברתיות מצאה כי קיימת כמות גדולה של תוכן בריאותי שגוי בנוגע למוצרי עישון וטבק, סמים ונושאים הקשורים בבריאות הציבור, כמו חיסונים או מחלות מדבקות. השכיחות הגבוהה ביותר של תכנים אלה נמצאה דווקא בטוויטר. 

מי צפוי להאמין ולפעול על פי מידע בריאותי שגוי ברשת?

מידע רפואי שגוי הולך ומתפשט כאש בשדה קוצים, ובשל כך אנשי מקצועות הבריאות מביעים חשש משמעותי מההשפעות של ההנחות הכוזבות בכל הנוגע למניעת טיפול רפואי. מסיבה זו החליטו חוקרים מאוניברסיטת רג'ינה שבקנדה, ומאוניברסטת קולורדו והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס , ארה"ב לשתף פעולה כדי להבין לעומק אילו קהלים יכולים לפעול על פי מידע בריאותי בלתי מבוסס המוצג במדיות החברתיות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת journal Health Psychology. 
(3)

כדי לענות על השאלה המסקרנת השתמשו החוקרים בסקרים שבחנו את מידת האמונה של יותר מ-1,000 מבוגרים בכל הנוגע לפוסטים ברשתות החברתיות אשר עוסקים בנושאים בריאותיים.

המשתתפים ביקשו לדרג את מידת הדיוק של 24 פוסטים בפייסבוק ובטוויטר. הפוסטים כללו מידע שגוי כמו גם אמיתות בנוגע לטיפולים בסרטן, חיסון נגד נגיף הפפילומה וסטטינים – תרופות המשמשות להורדת רמות הכולסטרול בגוף. 

לאחר שהמשתתפים קראו את פוסטים, הם העריכו את המידע המופיע בהם בארבע רמות: שגוי לחלוטין, שגוי בעיקרו, נכון בעיקרו ונכון באופן מוחלט. לצד זאת, הם השיבו על מספר שאלות הקשורות ברמת ההשכלה שלהם, רמת העניין ברפואה אלטרנטיבית, הכנסה, גיל וידע בנוגע לנושאים בריאותיים. 

האם חוסר אמון במערכת הבריאות מגדיל את המהימנות של מידע רפואי שגוי?

לאחר התאמת הממצאים, החוקרים מצאו כי אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה יותר ופחות ידע בנושאים הקשורים לבריאות היו בסבירות גבוהה יותר להאמין למידע לא מדויק, זאת בהשוואה ליתר המשתתפים במחקר. 

אולם הממצא המעניין ביותר היה כי משתתפים שהביעו חוסר אמון במערכת הבריאות נטו להאמין יותר למידע בריאותי שגוי. עוד נמצא כי אלה שהתעניינו ברפואה אלטרנטיבית וכן אלה שהאמינו לפוסט אחד של מידע רפואי שגוי, היו מצויים בסבירות גבוהה יותר להאמין למידע כוזב בנוגע לנושאים בריאותיים אחרים. 

למרות שהיקף המחקר מצומצם יחסית, ממצאיו מראים כי אמונה למידע בריאותי שגוי מהווה מחסום מרכזי לטיפול רפואי ראוי. האמונה ההולכת וגוברת בטענות הכוזבות עלולה להניא אנשים רבים מנקיטת צעדי מנע למניעת מחלות שונות, כמו חיסונים וכן גם מקבלת טיפולים הכרחיים. זיהוי הקבוצות באוכלוסייה שנוטות להאמין למידע שגוי זה עשוי לתרום להבנת האופן שבו ידיעות כוזבות מתפשטות וכך לסייע באיתור דרכים להילחם בטענות הבלתי מבוססות. 

(1) Sylvia Chou, Wen-Ying et al. “Where We Go From Here: Health Misinformation on Social Media.” American journal of public health vol. 110,S3 (2020): S273-S275. doi:10.2105/AJPH.2020.305905
(2) Prevalence of Health Misinformation on Social Media: Systematic ReviewJ Med Internet Res 2021;23(1):e17187 DOI: 10.2196/17187 uarez-Lledo V, Alvarez-Galvez J
(3) Scherer, L. D., McPhetres, J., Pennycook, G., Kempe, A., Allen, L. A., Knoepke, C. E., ... & Matlock, D. D. (2021). Who is susceptible to online health misinformation? A test of four psychosocial hypotheses. Health Psychology.‏