מבחן אופי מוזיקלי: מחקר ישראלי חדש מצא דרך יצירתית במיוחד שתחשוף את האופי שלנו

כבר שנים רבות שמוזיקה משמשת ככלי אפקטיבי בתחומים רבים במערכת הבריאות, לרבות אבחון והערכה רפואית, טיפול, שיקום ומעקב. מוזיקה אף מהווה כלי למחקר רפואי ומחקרים שונים בחנו את אופן השפעתה על הפיזיולוגיה האנושית. 

לאחרונה מוזיקה נכנסה גם לתחום הפסיכולוגיה וחקר האישיות. מחקרים שונים הראו כי שימוש במוזיקה ככלי בשדה הפסיכולוגי יכול לסייע בהבנה טובה יותר של האישיות שלנו. במילים ברורות יותר- סוגים שונים של מוזיקה, כמו ג'אז או בלוז ואפילו רוק עשויים להיות קשורים לתכונות אופי והתנהגויות מסוימות (1).   

G-Stock Studio | Shutterstock

מחקר מסוים שבחן כ-122 סטודנטים באמצעות שאלוני אישיות, שאלונים להערכת דיכאון וסטרס ושאלונים על העדפות מוזיקליות מצא כי תכונות אופי מסוימות עשויות לנבא את ההעדפות המוזיקליות שלנו: מהממצאים עולה כי אנשים בעלי פתיחות מחשבתית מעדיפים מוזיקה רפלקטיבית ומורכבת, כמו למשל ג'אז או בלוז וכן גם מוזיקת מחאה, כמו למשל מטאל. מנגד, מוחצנות נמצאה במחקר כבעלת קשר חיובי למוזיקה קצבית וקונצנזואלית, כמו למשל פופ או קאנטרי (2) .

מחקר ישראלי חדש (3) שבוצע בהובלתם של בהובלתם של ד"ר אורי לשמן, מביה"ס לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר באוניברסיטת תל אביב וד"ר רון הירשפרונג, מהמחלקה להנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, ניסה לבחון האם גם הקשר ההפוך קיים, או במילים פשוטות האם ניתן לזהות אדם לפי התבוננות חטופה בפלייליסט שלו. טענתם המפתיעה של החוקרים הייתה כי מספיקים לא יותר משלושה שירים מתוך רשימת השירים המועדפים על אדם כדי לזהות את אישיותו. המחקר התפרסם בכתב העת  Telematics and Informatics.

הפלייליסט כחלון לנפש

כדי לבחון את השערתם, בחנו החוקרים 150 סטודנטים לתואר ראשון שחולקו לארבע קבוצות. אז התבקשו הנבדקים לזהות את חברי הקבוצה רק על פי האזנה לשלושה שירים מהפלייליסט שלהם. ניתוח הבחירות נעשה בהתאם למודל מתמטי שפותח על ידי החוקרים. מהתוצאות עולה כי  חברי הקבוצה הצליחו לזהות את המשתתפים במחקר על פי הטעם המוסיקלי שלהם ברמת זיהוי גבוהה מאוד של 100%-80%, זאת על אף שההכרות בין חברי הקבוצה לא הייתה מעמיקה ולא היה להם ידע מקדים על העדפות המוסיקליות אחד של השני. 

על פי החוקרים הממצאים המפתיעים הם אינם מקור לאופטימיות, אלא דווקא לדאגה: בעולם הדיגיטלי בו אנו חיים היום לממצאים אלה השלכות משמעותיות על הפרטיות שלנו. למעשה, מוזיקה יכולה להפוך לצורת אפיון של קהלים והיא מספקת מידע חיוני ואף מעמיק עבור חברות מסחריות. אותם גורמים מסחריים יכולים להפיק מידע על אישיותנו ממקור לא צפוי והוא המוזיקה לה אנו מאזינים. אולם, אם בוחנים את הצד האופטימי שבממצאים ייתכן ומדובר בדרך יצירתית במיוחד שתסייע לגישור בין אנשים. 

(2) Vella, E. J., & Mills, G. (2017). Personality, uses of music, and music preference: The influence of openness to experience and extraversion. Psychology of Music, 45(3), 338-354.‏
(3) Ron S. Hirschprung, Ori Leshman,Privacy disclosure by de-anonymization using music preferences and selections,Telematics and Informatics, Volume 59,2021,101564,ISSN 0736-5853, https://doi.org/10.1016/j.tele.2021.101564.