דלג לתוכן

נחירות ודום נשימה בשינה: מה חשוב לדעת?

נחירות הן תופעה נפוצה שעלולה לא פעם לפגוע בשנת הלילה של הפרטנר. אולם, לעיתים לא מדובר רק בהפרעה סביבתית, אלא בבעיה רפואית של ממש בה נגרמות הפסקות נשימה בשינה. מדוע אנו נוחרים, אילו סימנים יעידו על דום נשימה חסימתי בשינה וכיצד מאבחנים? התשובות בכתבה

מאת: ד"ר אורי אלקן
תאריך פרסום: 27/06/2021
3 דקות קריאה
ד"ר אורי אלקן בשיתוף עם ד"ר אורי אלקן i רופא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר, רופא מומחה במערך אף אוזן גרון במרכז רפואי רבין (בית חולים השרון ובילינסון) ובית חולים  שניידר 073-7821911

זו תופעה שכיחה ביותר. נפוצה יותר אצל גברים, וכן בקרב אלה הסובלים מהשמנת יתר. נחירות נגרמות בעקבות רטט של הרקמות הרכות המצויות בדרכי האוויר העליונות - בין אם מדובר בחך, בשקדים, בבסיס הלשון או במכסה הגרון. נחירות ככל הנראה אינן פוגעות בנוחר עצמו אך הן מהוות הפרעה משמעותית עבור הפרטנר.מעבר להפרעה הסביבתית, לעיתים נחירות הן סימן להפרעה רפואית, הנקראת דום נשימה חסימתי בשינה, ועלולות לגרום לעייפות כרונית ולתופעות לוואי בריאותיות נוספות.


tommaso79 | Shutterstock

מדוע  אנחנו נוחרים?

בזמן השינה השרירים שלנו רפויים, דבר המהווה חלק טבעי מהשינה. במצבים שבהם קוטר דרכי האוויר צר מהתקין או כאשר ישנם שינויים אנטומיים באחד מהאיברים שפורטו לעיל (כמו לדוגמה בקרב אלה הסובלים מהשמנה), מרחב מעבר האוויר קטן – מה שגורם לנחירה.

במקרים מתקדמים, מעבר האויר הצר אינו גורם רק לרטט של הרקמות הרכות המצויות באזור, אלא לחסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר העליונות. מצב זה, המכונה גם דום נשימה חסימתי בשינה, מקשה על העברת החמצן לריאות ואינו פוגע רק בשנתם של יושבי הבית, אלא גם בחולה עצמו.
דום נשימה בשינה עלול להוביל לנטייה לעייפות ועצבנות, לירידה בזיכרון ובחשק המיני והוא מגדיל גם את הסיכוי להתפתחות של מצבים נפשיים שונים, בהם דיכאון וחרדה. כמו כן, הפסקות הנשימה בשינה מעלות את הסיכון להתפתחות של מצבים בריאותיים שונים בעתיד, כמו למשל דמנציה, סוכרת, מחלות ממאירות שונות, שבץ, התקפי לב ועוד.

דום נשימה בשינה שכיח יותר בגברים מאשר בנשים, אולם אחרי גיל המעבר השכיחות בין המינים כמעט משתווה. גורמים נוספים שיכולים להוביל לדום נשימה בשינה כוללים השמנת יתר, שינה קלה (מצב בו כל עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני בדם מובילה להתעוררות), עישון, הפרעות מבניות (למשל לשון גדולה או לסת קטנה) ועוד. לצד כל אלה, הבעיה נפוצה יותר עם העלייה בגיל וזאת בשל חולשת שרירים משמעותית יותר המגדילה את הסיכוי לדום נשימה בשינה.

האם קיימים סימנים, מעבר לנחירות, שיכולים להעיד על דום נשימה בשינה?

עייפות כרונית מהווה אינדיקציה משמעותית לדום נשימה בשינה, לצד זאת, גם יובש בפה בשעות הבוקר וריור על הכרית מהווים סימני אזהרה. סימנים נוספים כוללים נטייה לדיכאון ו/או חרדה, יתר לחץ דם אותו קשה לאזן ע"י תרופות, התפתחות של מחלות סיסטמיות, כמו סוכרת או שומנים מוגברים בדם, כל אלה עלולים לרמז על הבעיה. גם יובש נרתיקי בקרב נשים או אין אונות בקרב גברים עלולים להיות קשורים לדום נשימה בשינה. פעמים רבות בן או בת הזוג יהיו אלה שישימו לב לחנק במהלך הלילה.

חשוב לציין כי למרות שרבים מאיתנו נוחרים, לא כולם יסבלו גם מדום נשימה בשינה. עם זאת, נחירה משמעותית בצירוף עם אחד או יותר מהסימפטומים הנ"ל יכולה להעלות חשד לדום נשימה בשינה ומחייבת בדיקה.

כיצד מאבחנים?

האבחון מתבצע על-ידי בדיקה במעבדת שינה. זוהי בדיקה שנועדה כדי לנטר את כל שלבי השינה והנשימה, לאתר הפסקות נשימה בזמן השינה, לבחון את כמותן ואת השעות בהן הן מתרחשות. כמו כן, במהלך הבדיקה ייבחן גם ריווי החמצן בדם.
לעיתים נבחנת גם תנוחת השינה וכן גם נבדק הקשר לשנת החלום – השלב בו רפיון השרירים משמעותי יותר.

מדוע חשוב לטפל בדום נשימה בשינה?

השינה היא חלק חשוב מאוד מחיינו, ולמעשה אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. מדובר במצב חיוני אשר מאפשר לגוף לתקן את עצמו, ללמוד, לגדול ועוד. קטיעת השינה בשל דום נשימה בשינה והיעדר היכולת לשינה תקינה מובילים לפגיעה באורח החיים ולא רק באיכות החיים.

למרות זאת, לא בכל החולים יהיה צורך בטיפול. דום נשימה בשינה מופיע בדרגות חומרה שונות, כתלות בריווי החמצן בדם ומידת העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני בדם.
בחולים שבהם יש הפסקות נשימה בשינה בדרגה קלה והם אינם סובלים מסימפטומים מעייפות מוגברת או ממחלות רקע, לרוב לא יהיה צורך בטיפול. מנגד, אלה הסובלים מהפרעת נשימה בינונית או קשה, וכן אלה הסובלים מהפרעת נשימה קלה המלווה באחת ממלות הרקע שתוארו לעיל יזדקקו לטיפול. לכן, בכל מצב בו קיים חשד לדום נשימה חסימתי בשינה מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון המתמחה ברפואת שינה. הרופא המומחה יבחן את כלל הממצאים בבדיקת השינה וכן יבצע בדיקה גופנית מעמיקה ועל פיהם ימליץ על הצורך בטיפול, כמו גם על האופן שבו יש לטפל בבעיה.

 

הכתבה בשיתוף עם ד"ר אורי אלקן רופא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר, רופא מומחה במערך אף אוזן גרון במרכז רפואי רבין (בית חולים השרון ובילינסון) ובית חולים  שניידר.ד"ר אלקן התמחה ברפואת שינה במוסדות מובילים בחו"ל. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ערן אורבוך
ד"ר ערן אורבוך אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה ברפואת אא"ג וניתוחי ראש צוואר
ד"ר ראובן ישי
ד"ר ראובן ישי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופא בכיר ומנתח במחלקת אף אוזן גרון, בית חולים רמב״ם 
ד"ר יצחק שוחט
ד"ר יצחק שוחט אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה אא״ג וניתוחי ראש וצוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר אורי אלקן

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו