דום נשימה חסימתי בשינה: מתי נדרש טיפול ומהן האפשרויות?

שינה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ומהווה תנאי מחייב לבריאות טובה. במהלך השינה מתקיימים תהליכים פיזיולוגיים רבים, בהם גם גדילה, למידה וזיכרון. קטיעת השינה עקב דום נשימה חסימתי בשינה (מצב בו מתרחשות הפסקות נשימה במהלך השינה מסיבות שונות), עלולה לגרום לפגיעה ניכרת באורח החיים ולעיתים היא גם טומנת בחובה סכנות בריאותיות ארוכות טווח.

התופעה מופיעה בדרגות חומרה שונות, מהן גם נגזר הצורך בטיפול. בקרב אלה הסובלים מהפסקות נשימה בדרגה קלה, ללא סימפטומים, עייפות מוגברת או קיום של מחלות רקע כמו יתר לחץ דם, לרוב לא יידרש טיפול. עם זאת, בחולים הסובלים מהפרעת נשימה בינונית או קשה או מדום נשימה קל המלווה בתסמינים או מחלות רקע, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון המתמחה בהפרעות שינה לשם בחינת הממצאים בבדיקת השינה ובהתאם להם גם המלצה על הטיפול המתאים. קיים מגוון רחב של טיפולים בדום נשימה חסימתי בשינה. בכתבה הבאה נסקור את אפשרויות הטיפול השונות, היתרונות, והחסרונות בכל אחת מהחלופות.

 Pixel-Shot | Shutterstock
 

הטיפולים השמרניים בדום נשימה בשינה

הטיפול השמרני הרווח ביותר לדום נשימה בשינה הוא מכשיר ה-CPAP. מכשיר זה מזרים אוויר בלחץ חיובי דרך מסכה, וכך מונע את הפסקות הנשימה בשינה. מדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד והוא מהווה את טיפול הבחירה בדום נשימה חסימתי בשינה, עם זאת חשוב לציין כי הוא אינו מהווה פתרון לבעיה ולכן יש להשתמש בו לאורך כל החיים. כמו כן, על רקע אי נוחות בשימוש במכשיר, חלק מהמטופלים מתקשים להתמיד בטיפול זה.

התקן דנטלי
טיפול זה כולל מעין פלטה המורכבת על גבי השיניים העליונות והתחתונות ומבצעת הזזה מכאנית של הלסת התחתונה קדימה. כתוצאה מכך, החך והלשון נדחפים גם הם ונמנעת חסימת דרכי האוויר בשינה. טיפול זה יעיל בכ-60% מהמטופלים. ניתן לדעת בדיוק גבוהה יותר האם הטיפול יצליח על ידי בדיקה אנדוסקופית על ידי רופא אף אוזן גרון. יש לציין כי טיפול זה אינו כלול בסל התרופות ולכן מערב עלויות נלוות.

טיפול מיאופונקציונאלי
טיפול זה כולל תרגילים לשרירי הלוע ודרכי הנשימה כדי למנוע את קריסת השרירים והרקמות הרכות (בסיס הלשון והחך) וכך למנוע את חסימת דרכי האוויר העליונות במהלך השינה. טיפול מיאופציאלי דורש אימון מתמיד וגם הוא, בדומה לטיפול במכשיר ה-CPAP, אינו מהווה פתרון לבעיית הנשימה בשינה. חשוב לציין כי הטיפולים המיאופציאליים יעילים בעיקר עבור אלה הסובלים מנחירות בלבד, ללא כל בעיה רפואית, או לאלה שאובחנו עם דום נשימה בשינה בדרגה קלה.

טיפול תנוחתי
כ-50% מהמטופלים יסבלו מהפרעת נשימה בשינה בעיקר כאשר הם שוכבים על הגב. עבורם, מניעת השכיבה בגב בצורה מכאנית, או אלקטרונית (בעזרת מכשירים שגורמים לזרם המוביל ליקיצה, אך לא להתעוררות), עשויה לפתור את הבעיה.

מתי יישקל ניתוח לטיפול בדום נשימה בשינה?

הטיפול הניתוחי יישקל במקרים שבהם הטיפולים השמרניים, ובעיקר הטיפול במסכת ה-CPAP, לא הועילו או שאדם אינו מצליח להסתגל לפתרונות השונים. כמו כן, על המטופלים לעמוד בקריטריונים השונים שפורטו לעיל. יש לציין כי אלה הסובלים מהשמנה משמעותית (BMI גבוה מ-35) אינם נחשבים כמועמדים מתאימים לניתוחים השונים. באנשים בעלי משקל עודף (בעיקר באזור הבטן והצוואר), ירידה במשקל עשויה לשפר את דום הנשימה החסימתי בשינה.

ישנו מגוון רחב של ניתוחים, כל אחת מהטכניקות מותאמת למנגנון שגורם לחסימת דרכי האוויר בשינה. למעשה, הרופא המנתח יטפל בבעיה בהתאם למיקום החסימה וסוגה. אם קיימת חסימה במספר אזורים בדרכי הנשימה העליונות, ניתן יהיה לבצע ניתוח משולב.

ישנם שלושה סוגים מרכזיים של ניתוחים:

שינוי הרקמות הרכות באזור הלוע
מגוון של ניתוחים, בהם פלסטיקה של החך, הסרת שקדים, הקטנת בסיס הלשון, הדבקה או הקטנה של מכסה הגרון או שינויים באיברי הלוע, שנועדו כולם כדי לשפר את החסימה.

הגדלת עצמות הפנים לשם הגדלת מעברי האוויר
באנשים בעלי לסתות קטנות לדוגמה יתבצע ניתוח לקידום הלסתות, כדי להגדיל את מרחב דרכי האוויר ולתת מקום מספק לאיברי הלוע. ניתן להגדיל את הלסת העליונה על ידי הרחבה שלה, לדחוק קדימה את הלסת התחתונה ועוד.


השתלת קוצב לשון
ניתוח חדשני שלא נכלל עוד בסל ובביטוחים הפרטיים. הניתוח כולל השתלה של קוצב חשמלי על גבי עצב הלשון שאמון על התנועה שלה. כאשר הלשון הופכת רפויה במהלך השינה, הקוצב מופעל מקשיח את הלשון ודוחק אותה קדימה, באופן שאינו מורגש על-ידי המטופל. כך ניתן למנוע את החנק של המטופל במהלך הלילה בזמן השאיפה. זהו טיפול חדש ופורץ דרך בעל אחוזי הצלחה גבוהים.
 

האם גם ניתוח אף רפואי עשוי לפתור את הבעיה?

לעיתים אף חסום ונשימה דרך הפה במהלך הלילה עלולים לגרום לדום נשימה בשינה או להחמיר בעיה קיימת. במצבים אלה ניתן לבצע ניתוחי אף שונים, בהתאם לבעיה הגורמת לחסימת דרכי האוויר. כך לדוגמה ניתן לבצע יישור של מחיצת האף, הקטנת קונכיות, הגדלת מפתח האף ועוד.

חשוב לציין כי ברוב המקרים ניתוחי אף לבדם אינם פותרים את הבעיה. פעמים רבות הניתוח יתבצע בכדי להקל את השימוש במסכת ה-CPAP.

כיצד מחליטים על הטיפול המתאים ביותר עבורי?

אם קיים חשד לדום נשימה חסימתי בשינה, חשוב לפנות לרופא אף אוזן גרון המתמחה ברפואת שינה, שיאבחן את הבעיה ואת מידת חומרתה. בשל כך שקיימות חלופות טיפול רבות, ההחלטה בנוגע לאסטרטגיית הטיפול תתקבל בשיתוף עם המטופל ובהתאם להעדפותיו.

אם נדרש ניתוח, תתבצע לרוב בדיקה אנדוסקופית בשינה מושרית (DISE). במהלך הבדיקה ניתנות תרופות הרדמה אשר מדמות שינה וכאשר הרקמות הופכות רפויות ומתרחש מצב של נחירה וחנק, מחדיר הרופא המטפל אנדוסקופ (מעין סיב אופטי שבקצהו מצלמה זעירה) כדי לאתר את מנגנון החסימה ומיקומה.
לאחר אבחון מדויק של הבעיה תתוכנן האסטרטגיה הכירורגית. סיכויי הצלחת הניתוחים בבחירה נכונה גבוהים ועומדים על כ-70%.