לא רק רעד: האם קיימים סימני אזהרה מוקדמים לפרקינסון?

מחלת פרקינסון היא המחלה הניוונית המוחית השנייה בשכיחותה אחרי מחלת האלצהיימר עם שכיחות של 100-300 חולים לכל 100,000 איש. למרות שהסימן המוכר ביותר לפרקינסון הוא הרעד האופייני, ישנן תופעות המתפתחות בשלבים מוקדמים הרבה יותר למחלה ועלולות לעורר חשד. מה גורם להתפתחות של פרקינסון אילו תסמינים יהוו אותות אזהרה ומדוע חשוב לטפל במחלה הניוונית מוקדם ככל הניתן? ד"ר ורד ליבנה, נוירולוגית, מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית, רופאה בכירה ביחידה להפרעות תנועה בבית החולים איכילוב, עם כל המידע החיוני.

Shutterstock |  Kotcha K 

כאמור, פרקינסון היא מחלה ניוונית מוחית שהפתולוגיה העיקרית בה היא הצטברות של חלבון בשם אלפא־סינוקלאין הגורמת למוות של תאים מייצרי דופמין. כתוצאה מכך מתרחשת פגיעה מוחית שיכולה להתבטא בתסמינים מוטוריים וגם בתסמינים לא מוטוריים רבים. למרות המחקר הענף בנושא, הגורם למחלה אינו ידוע במלואו. הגיל הממוצע להופעה של פרקינסון הוא 60 ולמעשה הסיכון ללקות בה עולה עם הגיל. לצד זאת, קיימים גורמים גנטיים שונים אך במרבית החולים לא נמצאת מוטציה גנטית אשר מסבירה את התפתחות המחלה. חשוב לציין שהסיכוי ללקות במחלה גבוה יותר בקרב אלה בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בפרקינסון.
ישנם גם גורמים סביבתיים שנמצאו כקשורים להתפתחות של פרקינסון, לדוגמה חשיפה לרעלים שונים. מנגד, קיימים גורמים סביבתיים שנמצאו כמגנים במידה מסוימת מהתפתחות המחלה, ובהם צריכת קפה ופעילות גופנית.

האם ישנם סימני אזהרה מוקדמים שעלולים לעורר חשד להתפתחות המחלה?

כיום אנו יודעים שמחלת הפרקינסון מתפתחת שנים ארוכות, לעיתים אף עשור ויותר טרם הופעת הסימנים המוטוריים אשר מביאים לאבחנה. אולם, לרוע המזל לא מדובר בסימנים מובהקים למחלה. התופעות שיכולות להתפתח בשלבים המוקדמים כוללות ירידה בחוש הריח, עצירות, התפתחות של הפרעת שינה ייחודית (הפרעה בשנת ה-REM).
למרות שלא ברור עוד מדוע סימנים אלה הם הראשונים להופיע ההשערות גורסות כי האזורים הראשונים שבהם מתפתחת הפתולוגיה הם אלה המקושרים לעצב הריח וכפי הנראה שחלבון האלפא־סינוקלאין מצטבר גם במערכת העיכול. למרות זאת, עדיין לא קיימים סמנים ביולוגיים שמאפשרים לאבחן חולים בסיכון למחלת פרקינסון וכן גם את אלה הנמצאים בשלבים מוקדמים מאוד של המחלה.

ובשלבים מאוחרים, מהן התופעות העיקריות שמתפתחות?

בשלבים מתקדמים יותר יכולים להתפתח תסמינים מוטוריים, כמו נוקשות , איטיות בתנועה, הפרעות בשיווי המשקל וכמובן הרעד האופייני. לצד זאת מתפתחות תופעות שאינן מוטוריות, למשל לאות, הפרעות קוגניטיביות, הפרעות מצב רוח ועוד. עם השנים החולים מפתחים הפרעת הליכה, הפרעה בשיווי משקל וההפרעות הקוגניטיביות והפסיכיאטריות יכולות להיות בולטות יותר. לצד זאת, כתוצאה מהטיפול התרופתי עלולות להתפתח תופעות לוואי שמתבטאות בתנועות לא רצוניות ועוד.

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בשלב מוקדם שכן לא מדובר במחלה שיש לה ריפוי?

למרות שקיימים היום מחקרים רבים שמנסים למצוא את הגורם למחלה ואף לנסות ולמצוא דרכים לגילוי מוקדם שלה עוד טרם להתפתחות הסימפטומים המוטוריים, נכון להיום האבחון מתבצע רק בשלבים מתקדמים יותר בהם התרחשה כבר פגיעה מוטורית. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר במחלה פרוגרסיבית שמחמירה עם הזמן ולכן התחלת הטיפולים בשלב מוקדם ככל הניתן מאפשרת לדחות את התקדמות המחלה. לצד הטיפולים המקובלים קיימת חשיבות אדירה להתפתחות המחקר בתחום ופיתוח של טיפולים מתקדמים שיסייעו בשינוי מהלך המחלה ואף ירפאו אותה לפני שהשינויים המוחיים הופכים בלתי הפיכים.
גם לביצוע של פעילות גופנית בשגרה יש חשיבות אדירה בהאטת המחלה ולמעשה ככל שמתחילים בשלב מוקדם יותר, כך ניתן לדחות את שלבי המחלה המתקדמים.

כיצד מתבצע תהליך האבחנה?

האבחנה של פרקינסון היא בעיקר קלינית,  על סמך סיפור המקרה והבדיקה הנוירולוגית. לצד זאת מתבצעת גם הדמיה מוחית כדי לשלול מצבים אחרים שיכולים להוביל לתסמינים דומים. בנוסף לרוב מתבצע מיפוי מוחי של המערכת הדופמינרגית שיכול לעזור באישוש האבחנה.
בשלבים מוקדמים טרם התפתחות התסמינים המוטוריים ניתן לאתר חולים בסיכון גבוה ולבצע מעקב תכוף אחריהם. ככל שיהיה בידנו יותר מידע נוכל לאתר סימנים שיעזרו לנו לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר.

מהן דרכי הטיפול בפרקינסון?

הטיפול בפרקינסון נחלק לשתי קבוצות מרכזיות:

טיפול תרופתי
קיימות מספר קבוצות של תרופות המסייעות בהתמודדות עם תסמיני המחלה ובעיכוב התקדמותה, בהן תרופות המעכבות את פירוק הדופמין, תרופות המספקות תחליף של דופמין וכן גם תרופות אנטיכולינרגיות  המסייעות בהתמודדות הסימפטומטית בלבד.

טיפולים ניתוחיים
ניתוחים לטיפול בפרקינסון כוללים השתלה של משאבות תת עוריות או משאבות הניתנות דרך פג (צינורית המובילה ישירות למעי הדק). משאבות אלה מספקות את התרופות ישירות לאזור בהן הן נספגות וכך עוקפות את הצורך בבליעה של התרופה ומעבר דרך הקיבה. לצד זאת, קיימים גם ניתוחים מתקדמים להשתלת קוצב מוחי המסייעים גם הם במיתון התסמינים המוטוריים.

כאמור, קיימת חשיבות עצומה לביצוע של פעילות גופנית בשגרה. למעשה, פעילות ספורטיבית היא הטיפול היחיד שהוכח כמסייע בהאטת התקדמות המחלה על כל סיבוכיה. לעיתים יתבצע גם טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק כדי לשפר את היציבות, ההליכה, התפקוד והמוטוריקה העדינה.

עם מי כדאי להתייעץ אם עולה חשד לפרקינסון ?

מומלץ לפנות לנוירולוג/ית המתמחה באבחון וטיפול במחלות ניווניות. לאחר האבחון מומלץ להמשיך את הטיפול במרפאה להפרעות תנועה בה קיים צוות רב תחומי הכולל נוירולוגים המתמחים בהפרעות תנועה, אחיות, עובדות סוציאליות, פיזיותרפיסטים ואפילו דיאטניות, שיסייעו בהתמודדות עם המחלה על שלל היבטיה. המרפאות להפרעות תנועה מחזיקות בידע רב וגישה למחקרים העדכניים ביותר, כל אלה יסייעו להעניק את הטיפול הטוב והמתקדם ביותר.