מה שחשוב לדעת על אי ספיקת ורידים ברגליים
אי ספיקה ורידית היא מחלה שכיחה, בייחוד בנשים, בה מופיעים ורידים מורחבים ובולטים בשל פגיעה בשסתומים המצויים בהם וזליגת הדם מטה אל כיוון הרגליים. המחלה גורמת פעמים רבות לפגמים אסתטיים משמעותיים, אך היא מערבת גם פגיעות רפואיות שעלולות להשפיע על שגרת החיים. על הגורמים למחלה, הסימנים האופייניים ודרכי האבחון בכתבה הבאה
מוגש כשירות לציבור בחסות מדטרוניק ישראל . בשיתוף עם ד"ר אנטוניו ריינה, מנהל מחלקת כירורגיית ורידים בבית החולים אסותא, תל אביב
אי ספיקה וורידית, או בשמה המוכר יותר דליות וורידים, היא תופעה נפוצה במיוחד בקרב נשים. מדובר במצב בו קיימים ורידים מורחבים ותפוחים באזור בגפיים התחתונות, אשר איבדו מהאלסטיות שלהם בשל לחץ תוך וורידי גבוה הנובע מפגיעה בשסתומי הוורידים.
מערכת ורידי הרגליים אמונה על החזרת דם עשיר בפחמן דו חמצני מהגפיים התחתונות אל הלב. בזמן עמידה, הדם המגיע מהרגליים צריך לעלות מעלה אל כיוון הלב נגד כוח המשיכה. הלב עצמו מסוגל לשאוב את הדם רק מגובה האגן ועל כן שרירי הרגליים מתגייסים למשימה, "חולבים" את הורידים ומובילים לכך שהדם יגיע מהגפיים מעלה אל כיוון הלב. עם זאת, פעולה זו של השרירים עלולה לגרום לזרימה דו כיוונית של הדם. מסיבה זו קיימים שסתומי הוורידים שתפקידם למנוע זרימה דו כיוונית של הדם ולוודא כי הוא מגיע כלפי מעלה.
במקרים של אי ספיקת וורידים, זרימת הדם לכיוון הלב מתקיימת כסדרה, אך בעקבות פגם במסתמים חלק מהדם ברגליים דולף חזרה מטה. כתוצאה מכך דם וורידי המכיל כמות גדולה של פחמן דו חמצני מצטבר באזור הגפיים התחתונות, גורם לתחושת כבדות, עייפות ונפיחות ברגליים.
באילו אוכלוסיות נפוצה אי ספיקה ורידית?
אי ספיקה ורידית שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, ולמעשה כ- 40% מהנשים יסבלו מאי ספיקת ורידים בדרגה מסוימת, שלרוב תהווה בעיה קוסמטית. הבעיה שכיחה בעיקר בשנים שלאחר ההריונות, אך מקורה הוא בנטייה גנטית. סיבות נוספות שעלולות לגרום להחמרה במצב כוללות עודף משקל, עבודה המערבת עמידה ממושכת ועוד.
אילו תסמינים יעידו על אי ספיקת ורידים?
אי ספיקה ורידית גורמת בשלבים הראשונים לפגיעה אסתטית. הדם המצטבר בוורידי הרגליים גורם להם להתנפח ולבלוט דרך העור. תופעה זו מכונה גם דליות ורידיות. בשלבים מתקדמים יותר, הדליות עלולות להוביל לקושי בעמידה ממושכת, נפיחות ובצקות באזור הקרסוליים, כאבים מקומיים ואף שינויים בצבע העור. במקרים חמורים עלולים להתפתח כיבים בעור הרגליים.
YURII MASLAK | Shutterstock
איך מאבחנים?
בשלב הראשון תתבצע אנמנזה מקיפה כדי לבחון אם קיימות תופעות נפוצות שעלולות להועיד על אי ספיקת ורידים, בהן תחושת כובד ונפיחות של הרגליים המופיעה לרוב לאחר עמידה ממושכת ומוקלת בשכיבה. לצד זאת, תתבצע גם בדיקה קלינית של הרגל שתחשוף ורידים בולטים ונפוחים. עם זאת, במצבים בהם מדובר בבעיה פנימית יותר, לא תהיה כל עדות על פני העור. לשם אבחון סופי של הבעיה, כמו גם איתור של האזור בו קיימת אי ספיקה, תתבצע בדיקת אולטרסאונד דופלר. בדיקה זו מאפשרת לבחון את הוורידים וכן גם את כיוון זרימת הדם בהם. אם בבדיקה נראה כי הדם זורם מטה, משמעות הדבר שקיימת אי ספיקת ורידים.
מדוע חשוב לטפל בהקדם?
למרות שלא מדובר בבעיה מסכנת חיים, אי ספיקה ורידית עלולה לפגום באופן ניכר באיכות החיים של הסובלים ממנה. זאת ועוד, במקרים קיצוניים עלולים כאמור להופיע פצעים קשיי ריפוי בהם יש לטפל כדי למנוע השלכות חמורות יותר. רבים מאלה הסובלים מאי ספיקת ורידים אינם מודעים לחלופות הטיפול האפשריות ועל כן לא פונים לגורם רפואי.
בעבר, הטיפול באי ספיקת ורידים דרש ניתוח להוצאת הווריד התקול (ניתוח סטריפינג) שגרר זמני החלמה ממושכים ופעמים רבות לווה בכאבים. כיום קיימות שיטות מתקדמות לביטול הווריד החולה, ללא כל פגיעה בתפקודם של הורידים התקינים במערכת השטחית ברגליים. שיטות אלה משתמשות בשלל טכנולוגיות, בהן גלי רדיו וקיטור, לשם פגיעה בווריד החולה על ידי צריבתו וביטולו, או איטומו והדבקתו של הווריד על ידי שימוש בדבק ביולוגי. מדובר בטיפולים זעיר פולשניים שאינם דורשים זמן החלמה ממושך וכן גם אינם גורמים לתופעות לוואי משמעותיות. טיפולים אלה סייעו כבר למטופלים רבים לשים סוף לבעיה ולשפר את איכות החיים.
הכתבה בשיתוף עם ד"ר אנטוניו ריינה, מנהל מחלקת כירורגיית ורידים בבית החולים אסותא, תל אביב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד
מוגש כשירות לציבור בחסות מדטרוניק ישראל