רפואת שמיעה: 10 חידושים שכדאי להכיר

האוזן שלנו אמונה על תהליך השמיעה ועל שיווי המשקל. היא מורכבת משלושה חלקים מרכזיים:

- האוזן החיצונית
הכוללת את האפרכסת – החלק הנראה לעין של האוזן, תעלת השמע החיצונית-  המחברת בין האפרכסת לבין עור התוף ועור התוף עצמו - רקמה חזקה דקה וגמישה המחברת בין האוזן החיצונית לבין התיכונה.
- האוזן התיכונה
חלל מלא אוויר המצוי בין עור התוף לבין האוזן הפנימית ובו שלוש עצמות המחוברות זו לזו. האוזן התיכונה משמשת כמגביר קול.
- האוזן הפנימית
הינה מבוך המורכב ממדורים מכוסי קרום ומלאים נוזל. היא מחולקת לאיבר שיווי משקל ובו שלוש תעלות המשדרות למוח מידע על תנועה סיבובית של הראש ושני חיישנים של תנועת תאוצה/תאוטה (כמו חיישני המעלית המאותתים על עלייה וירידה, ובדומה לעצירה פתאומית של מכונית – אחורה וקדימה), ולאיבר השמיעה המכונה שבלול -
החלק הממיר את תנודות הקול לאותות חשמליים המגעים אל המוח ויוצרים את השמיעה.


Monkey Business Images | Shutterstock

מקורן של בעיות השמיעה ושיווי המשקל השונות הן בפגיעות בחלקי האוזן ועל כן מטופלות על-ידי אוטולוג – רופא אא"ג בעל תת התמחות באבחון וטיפול בבעיות המתפתחות בחלל האוזן.

בעיות שמיעה יכולות לנבוע ממגוון גורמים, מולדים (למשל חירשות מלידה) או נרכשים (לדוגמה דלקות אוזניים חוזרות שגרמו לבעיה זמנית או קבועה). בעיות שיווי המשקל יכולות לנבוע גם הן מגורמים תורשתיים ולעיתים אף מתפתחות בהמשך החיים ממגוון סיבות.

תחום האוטולוגיה התפתח בשנים האחרונות בצעדי ענק, וכיום הוא מציע מגוון רחב של טיפולים המסייעים לאלה הסובלים מבעיות שמיעה ושיווי משקל. הנה 10 חידושים שכדאי להכיר.

1. טיפול בנוזלים כרוניים באוזן למבוגרים תחת הרדמה מקומית 

נוזלים באוזן התיכונה הם תופעה שכיחה, בעיקר בילדים, אך עלולים להתפתח גם בקרב מבוגרים. הסיבות להצטברות הנוזלים רבות וכוללות תפקוד לקוי של תעלת הניקוז, גידול בלוע אפי, אלרגיות, תהליכים דלקתיים המובילים לגודש אפי ועוד.

הצטברות של נוזלים כרוניים באוזניים עלולה לגרום לירידה הולכתית בשמיעה. מדובר בתופעה הפיכה, אשר יכולה להיות מטופלת באמצעות ניתוח להכנסת צינורית אוורור, או בשמו המוכר יותר ניתוח כפתורים.
בקרב מבוגרים ניתן לבצע את הפעולה בהרדמה מקומית במרפאה, וכך לחסוך את הסיכונים הכרוכים בהרדמה כללית. ביצוע ההליך בהרדמה מקומית מתאפשר במבוגרים בלבד בשל היכולת לשיתוף פעולה מלא על-ידי המטופל.

2. הרחבה של חצוצרת השמע באמצעות בלון 

חצוצרת השמע אמונה על איזון לחצי האוויר בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית. הפרעה חסימתית בתפקוד החצוצרה היא בעיה שכיחה המתבטאת לרוב בקושי באיזון לחצים בשינויי גובה, כמו לדוגמה בזמן טיסה או צלילה, בכאבי אוזניים, תחושת אטימות ולחץ באוזניים, ולעיתים אף הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה. חלק מהמטופלים אף מעידים על שמיעה עצמית של הקול.

במצבים אלה קיימות שתי חלופות כירורגיות: ניתוח להכנסת צינוריות אוורור או הרחבה של חצוצרת השמע באמצעות בלון. זהו הליך חדשני ופשוט יחסית המתבצע בגישה זעיר פולשנית באמצעות אנדוסקופ. במהלך הפעולה, הרופא המטפל מגיע דרך האף אל פתחה הפנימי של חצוצרת השמע וצופה בחלל הניתוח באמצעות מצלמה המצויה בקצה האנדוסקופ. עם ההגעה אל חצוצרת השמע הרופא מבצע הרחבה באמצעות בלון.

3. ניתוח לסגירת חור בעור התוף דרך התעלה 

נקב או חור בעור התוף נגרם לרוב מזיהומים חוזרים ונשנים וכן גם עקב טראומה ופגיעה באוזניים. התסמינים האופייניים לבעיה כוללים ירידה בשמיעה, צלצולים באוזניים, זיהומים חוזרים שמקורם בחדירת נוזלים לאוזן התיכונה וכאב מקומי.
אם קיים נקב קטן, ברוב המקרים הוא יתאחה מעצמו ולא ידרוש כל טיפול. עם זאת, אם הבעיה אינה חולפת ומתפתחים זיהומים חוזרים יוצע ניתוח לסגירה הנקב.

בעבר, הדרך המקובלת לאיחוי של עור התוף הייתה באמצעות ניתוח בגישה מאחורי האפרכסת. סגירת עור התוף בוצעה באמצעות שתל הנלקח ממעטפת השריר הטמפורלי המצוי מעל האפרכסת.

כיום ניתן לבצע את הניתוח מתוך התעלה עצמה באמצעות חתך לא גלוי. לצד זאת, השתל המשמש לשחזור עור התוף נלקח מהסחוס הפנימי בתעלה, החתך הקטן מקל על הכאב לאחר ביצוע הפעולה ומקצר משמעותית את משך הניתוח. השימוש בסחוס משפר גם את סיכויי הצלחת הניתוח מאחר שמדובר ברקמה חזקה יותר.

4. ניתוח לשיפור השמיעה 

גל הקול הנכנס לתעלת השמע החיצונית ופוגע בעור התוף, מניע בתורו שלוש עצמות זעירות המצויות באוזן התיכונה ומחוברות במפרקים אחת לשנייה. למעשה, עצמות אלה משמשות כמערכת הגברה אשר מכניסה את הצלילים מהעולם החיצון אל האוזן הפנימית. פגיעה בעצמות אלו עלולה להתפתח מסיבות שונות, בהן דלקות חוזרות, טראומה באזור האוזניים, שברים בגולגולת ושקיעה של עור התוף. במקרים אלה, תאובחן ירידת שמיעה הולכתית. בעבר, הפתרון לבעיה הושג באמצעות שימוש במכשירי שמיעה. עם זאת, כיום ניתן להחליף את העצמות הפגועות בתותב העשוי מטיטניום וכך לשפר את השמיעה ללא שימוש בעזרים חיצוניים. סיכויי הצלחת הניתוח תלויים במידת הנזק שנגרם לעצמות, אך ככלל מדובר בהליך מוצלח המאופיין בשיעור הצלחה גבוה העומד על כ-80%.

5. השתלת מכשירים מבוססי עצם מתקדמים 

ירידת שמיעה הולכתית מתפתחת בשל ליקוי בהולכת הצלילים באוזן החיצונית או התיכונה. אם לא ניתן לתקן את הליקוי בניתוח או שקיימת מניעה לשימוש במכשיר שמיעה רגיל, ניתן כיום להשתיל מכשירי שמיעה מתקדמים המעוגנים אל העצם המצויה מאחורי האפרכסת ובכך לעקוף את הפרעת ההולכה  ולהחזיר את השמיעה.
 
בשנים האחרונות חלה התפתחות במכשירים אלו, וכיום מעבר למכשירי שמיעה מעוגני עצם המחוברים באמצעות בורג בולט דרך העור . , ניתן להשתיל את המכשיר תחת העור אשר לא נראה חיצונית ואליו מתחבר המעבד החיצוני או מכשיר השמיעה באמצעות מגנט. . הפתרון החדשני אינו גורם לגירוי עורי סביב ההתקן ומספק תוצאה אסתטית יותר.

6. שתל שבלול לשחזור השמיעה ולטיפול בחירשות חד צדדית 

השבלול, איבר השמיעה, אמון כאמור על המרת תנודות הקול למידע עצבי העובר למוח ומתורגם לצלילים, , איבר זה רגיש לזיהומים בלידה, מחלות תורשתיות, נזקי חשיפה לרעש, רעלנים וגיל. במידה ואיבר השמיעה ניזוק בצורה חמורה עד כדי חוסר תפקוד מספק בהבנת דיבור, שתל הבלול מהווה תחליף. מדובר באחד

מהחידושים המשמעותיים ביותר ברפואה המודרנית המסייע לרבים הסובלים מאובדן שמיעה מולד או נרכש.
השתל מכיל אלקטרודה המוחדרת לאיבר השמיעה בניתוח. הצלילים ממכשיר שמיעה חיצוני המחובר במגנט משודרים אל השתל ועוברים דרך האלקטרודה לעצב השמיעה ולמוח.

כיום, ניתן לבצע את הניתוח גם בקרב מטופלים שאינם סובלים מחרשות מוחלטת. באמצעות ניתוח שמרני וזעיר פולשני ניתן להחדיר את שתל השבלול ובמקביל גם לשמר את שרידי השמיעה הקיימים. כך המטופל נהנה משרדי השמיעה ומשיפורה באמצעות השתל.

לאחרונה, ניתוח להחדרת שתל שבלול נכנס לסל הבריאות עבור מקרים שבהם קיימת חירשות חד צדדית. ניתוח זה יעיל במיוחד עבור מבוגרים שסובלים מירידה משמעותית בשמיעה בשל הגיל או עקב חשיפה לרעש.
מחקרים שונים הראו כי ירידה בשמיעה שאינה מטופלת מעלה את הסיכון להתפתחות של דמנציה ולכן בקרב קבוצת גיל זו הניתוח מומלץ במיוחד והוא אף עשוי לסייע במניעת השלכות בריאותיות משמעותיות בעתיד.

7. טיפולים לירידה פתאומית בשמיעה 

ירידה פתאומית בשמיעה עלולה להתרחש בעקבות חבלת ראש, אחרי שפעת או הצטננות ולעיתים גם ללא סיבה נראית לעין. הפגיעה יכולה להתבטא ברמות חומרה שונות, בצורה חלקית או מלאה. הסימן העיקרי לירידה פתאומית בשמיעה הוא פגיעה חדה וחד צדדית ביכולת השמיעה. לעיתים, הדבר מתואר כתחושת לחץ באוזניים או הופעה של טנטון חדש. ירידה פתאומית בשמיעה נחשבת למקרה חירום ולכן חשוב לגשת לרופא בהקדם כדי לבצע בדיקת שמיעה דחופה ולהתחיל טיפול תרופתי בסטרואידים מוקדם ככל הניתן. למעשה, סיכויי הצלחת הטיפול גבוהים יותר אם הוא ניתן בשלושת הימים הראשונים מרגע הופעת הירידה. במקרים מורכבים יותר או במידה והטיפול הפומי לא הועיל יומלץ לעיתים על ביצוע של הזרקות סטרואידים דרך עור התוף. בנוסף ניתן לשקול גם טיפול בתא לחץ. עבור מטופלים הסובלים מירידה פתאומית וחמורה בשמיעה שלא השתפרה למרות הטיפול התרופתי.

8. ניתוח מוח לכריתת גידולים שגורמים לירידת שמיעה ושיווי משקל 

לצד הגורמים שפורטו לעיל, ירידה פתאומית בשמיעה עלולה להופיע בשל קיום של גידול בעצב שיווי המשקל הסמוך לעצב השמיעה. על כן, בכל מצב בו התרחשה ירידה פתאומית בשמיעה תתבצע בדיקת MRI כדי לשלול את קיומו של הגידול.

גידול שהופיע בעצב שיווי המשקל יהיה לרוב שפיר ויוביל לפגיעה בשיווי המשקל לצד ירידה פתאומית בשמיעה. במצבים אלה, הטיפול ינוהל על ידי צוות רחב תחומי הכולל נוירו-אוטולוג, נוירוכירורג, מקרינים ורדיולוגיים. לאחר האבחון תיקבע אסטרטגיית הטיפול המתאימה שיכולה לכלול טיפול כירורגי, הקרנות או מעקב בלבד.

9. ניתוחים לפתרון של סחרחורות וטנטון פועם 

טנטון פועם הינה תופעה בה נשמעים קולות ללא מקור צליל חיצוני. רבים מהסובלים מהתופעה מתארים אותה כשמיעה של דפיקות הלב, תנועות גלגל העיניים, שמיעת הדהוד הקול העצמי ועוד.
טנטון פועם עלול לנבוע ממצבים שונים באוזן. כך למשל, חשיפה של תעלה העליונה באיבר שיווי המשקל עלולה לגרום לרגישות מוגברת לרעשים, לסחרחורות ולטנטון האופייני. במצבים אלה ניתן יהיה לטפל בבעיה באופן ניתוחי על ידי חסימת הפתח בתעלה העליונה.
גורם נוסף להופעה של טנטון פועם הינו חשיפה של כלי דם משמעותי העובר באוזן. במצבים אלה, יתבצע ניתוח ליצירת חיפוי כלי הדם המסייע בבידוד הרעש האופייני.

10. מחקרים בתחום התחדשות תאי השערה 

בעיות שמיעה הן אחת מהלקויות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם, מהן סובלים כחצי מיליארד אנשים.
המקור לרבות מבעיות השמיעה המתפתחות בגיל המבוגר הוא מוות של תאי השערה הפרושים לאורך השבלול ואמונים על המרת הצלילים לאותות חשמליים והולכתם לעצב השמע. תאים אלה אינם מתחדשים ולכן נוצרת ירידה בלתי הפיכה בשמיעה עם הגיל.

ד"ר וייסבוך עוסק במחקר שמטרתו לעודד חידוש של תאי השערה ולהימנע מירידה בשמיעה עקב הגיל. ניסויים אלה מבצעים כעת במעבדה ובבעלי חיים והובילו למספר פריצות דרך וגילוי של חלבונים מסוימים הלוקחים חלק בהתחדשות התאים. התקדמות המחקר עשויה להוביל למציאת דרך לריפוי ירידה בשמיעה – מטרה חשובה במיוחד מאחר שבעיה זו עלולה להגדיל כאמור את הסיכון להתפתחות של דמנציה.