חיסול החיידק הליקובקטר פילורי מונע החזר קיבה-ושט
חיסול החיידק הליקובקטר פילורי מונע החזר קיבה-ושט
2 דקות קריאה
מעט מאוד ידוע על השפעותיו של החיידק הליקובקטר פילורי על חולים
הסובלים מהחזר של חומצה מהקיבה לוושט (Gastroesophageal Reflux
Disease). חוקרים שוויצריים מדווחים בגיליון האחרון של ה Lancet, כי
חיסול החיידק הליקובקטר פילורי יכול להפחית את התדירות של הופעת
החזר קיבה-ושט בחולים הסובלים מבעיה זו.
המחקר היה אקראי, כפול סמיות, נערך אל מול קבוצת אין-בו (פלצבו),
וכלל 70 חולים הסובלים מהחזר קיבה-ושט. כל החולים קיבלו לאנזופראזול
(הידוע בשמו המסחרי: זוטון) במינון של 30 מ"ג פעמיים ביום למשך 10
ימים, ואחר-כך 30 מ"ג פעם ביום למשך 8 שבועות. לאנזופראזול פועל
על-ידי עיכוב משאבת החומצה בקיבה, ועל-ידי כך מונע הפרשת יתר של
חומצה. חולים אצלם נמצא החיידק קיבלו טיפול אנטיביוטי:
קלאריתרומיצין 500 מ"ג ואמוקסיצילין 1000 מ"ג פעמיים ביום, או
אין-בו למשך 10 הימים הראשונים. קבוצת הביקורת כללה חולים ללא זיהום
של הליקובקטר פילורי.
החוקרים עקבו אחר התקדמות תסמיני המחלה כל שבועיים במשך שישה
חודשים. את המחקר סיימו 58 מתוך 70 חולים. בסוף המחקר נערכה לחולים
בדיקת אנדוסקופיה (בדיקת חללים פנימיים על-ידי מכשיר מיוחד) ובדיקות
למדידת רמת החומציות (pH) בוושט ובקיבה במשך 24 שעות.
החוקרים מצאו כי 16 חולים סבלו מזיהום הליקובקטר פילורי (14 בקבוצת
האין-בו ועוד שניים מכישלון בטיפול אנטיביוטי), אצל 13 חולים היה
טיפול מוצלח בחיידק, ו 29 חולים היו בקבוצת הביקורת (ללא זיהום
הליקובטר פילורי). בחולים עם זיהום הליקובקטר פילורי היתה הידרדרות
מהירה יותר במצב (לאחר 54 ימים) מאשר בחולים בהם החיידק חוסל (לאחר
100 ימים), ובחולים בקבוצת הביקורת (ללא זיהום הליקובטר פילורי)
היתה הידרדרות במצב לאחר משך הזמן הארוך ביותר (110 ימים). כמו-כן,
הממצאים ההיסטולוגיים (של הרקמות) הראו היעלמות של המרכיב הפעיל
בדלקת של הקיבה בכל החולים בהם החיידק חוסל.
המחקר מוכיח כי נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי מביאה לקיצור הזמן
ללא תסמיני המחלה, ולכן יש לשקול טיפול אנטיביוטי בחולים עם החזר
חומצה מהקיבה לוושט.
יחד עם זאת חשוב לציין כי מספר החולים במחקר זה הוא קטן, ויש צורך
במחקרים נוספים כדי ללמוד יותר על המנגנונים שעומדים מאחורי תצפיות
אלו, וכן לבדוק עד כמה נכונים ממצאים אלו גם בטיפול ארוך-טווח במחלת
החזר חומצה לושט.
[04/06/2001]
הסובלים מהחזר של חומצה מהקיבה לוושט (Gastroesophageal Reflux
Disease). חוקרים שוויצריים מדווחים בגיליון האחרון של ה Lancet, כי
חיסול החיידק הליקובקטר פילורי יכול להפחית את התדירות של הופעת
החזר קיבה-ושט בחולים הסובלים מבעיה זו.
המחקר היה אקראי, כפול סמיות, נערך אל מול קבוצת אין-בו (פלצבו),
וכלל 70 חולים הסובלים מהחזר קיבה-ושט. כל החולים קיבלו לאנזופראזול
(הידוע בשמו המסחרי: זוטון) במינון של 30 מ"ג פעמיים ביום למשך 10
ימים, ואחר-כך 30 מ"ג פעם ביום למשך 8 שבועות. לאנזופראזול פועל
על-ידי עיכוב משאבת החומצה בקיבה, ועל-ידי כך מונע הפרשת יתר של
חומצה. חולים אצלם נמצא החיידק קיבלו טיפול אנטיביוטי:
קלאריתרומיצין 500 מ"ג ואמוקסיצילין 1000 מ"ג פעמיים ביום, או
אין-בו למשך 10 הימים הראשונים. קבוצת הביקורת כללה חולים ללא זיהום
של הליקובקטר פילורי.
החוקרים עקבו אחר התקדמות תסמיני המחלה כל שבועיים במשך שישה
חודשים. את המחקר סיימו 58 מתוך 70 חולים. בסוף המחקר נערכה לחולים
בדיקת אנדוסקופיה (בדיקת חללים פנימיים על-ידי מכשיר מיוחד) ובדיקות
למדידת רמת החומציות (pH) בוושט ובקיבה במשך 24 שעות.
החוקרים מצאו כי 16 חולים סבלו מזיהום הליקובקטר פילורי (14 בקבוצת
האין-בו ועוד שניים מכישלון בטיפול אנטיביוטי), אצל 13 חולים היה
טיפול מוצלח בחיידק, ו 29 חולים היו בקבוצת הביקורת (ללא זיהום
הליקובטר פילורי). בחולים עם זיהום הליקובקטר פילורי היתה הידרדרות
מהירה יותר במצב (לאחר 54 ימים) מאשר בחולים בהם החיידק חוסל (לאחר
100 ימים), ובחולים בקבוצת הביקורת (ללא זיהום הליקובטר פילורי)
היתה הידרדרות במצב לאחר משך הזמן הארוך ביותר (110 ימים). כמו-כן,
הממצאים ההיסטולוגיים (של הרקמות) הראו היעלמות של המרכיב הפעיל
בדלקת של הקיבה בכל החולים בהם החיידק חוסל.
המחקר מוכיח כי נוכחות החיידק הליקובקטר פילורי מביאה לקיצור הזמן
ללא תסמיני המחלה, ולכן יש לשקול טיפול אנטיביוטי בחולים עם החזר
חומצה מהקיבה לוושט.
יחד עם זאת חשוב לציין כי מספר החולים במחקר זה הוא קטן, ויש צורך
במחקרים נוספים כדי ללמוד יותר על המנגנונים שעומדים מאחורי תצפיות
אלו, וכן לבדוק עד כמה נכונים ממצאים אלו גם בטיפול ארוך-טווח במחלת
החזר חומצה לושט.
[04/06/2001]
האם המאמר עניין אותך?
מה הקשר בין דלקת מפרקים ניוונית לאוזמפיק?
מאת: מערכת אינפומד
23/07/2024
מחקר חדש מצטרף לשורה של מחקרים שנעשו על התרופה סמגלוטייד, המוכרת בשמה המסחרי אוזמפיק, ומצא קשר מפתיע בין נטילת התרו...
לכתבה המלאה
גילו לכם פוליפים? כך תדעו מתי זה מסוכן
מאת: מערכת אינפומד
14/02/2022
במקרים רבים אבחון אצל הרופא/ה מסתיים בזיהוי פוליפים, כשהנפוצים ביותר שיוסרו הם פוליפים במעי הגס ופוליפים ברחם. מה ז...
לכתבה המלאה
איך מתכוננים לבדיקת גסטרו (גסטרוסקופיה)? 5 צעדים שכדאי להכיר
מאת: מערכת אינפומד
14/02/2022
בדיקת גסטרוסקופיה היא אחת מהבדיקות השכיחות ביותר המשמשת כדי לאבחן מגוון מצבים במערכת העיכול העליונה. למרות שמדובר ב...
לכתבה המלאה
הרופא הפנה אותך לבדיקת EUS? הנה מה שחשוב לדעת
מאת: ד"ר משה נדלר
03/02/2022
בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי, או EUS, משמשת להערכת ממצאים במערכת העיכול העליונה (ושט, קיבה, תרסריון ) , בלבלב ובאיברי...
לכתבה המלאה
עומדים בפני בדיקת קולונוסקופיה? הנה מה שחשוב לדעת
מאת: ד"ר משה נדלר
19/01/2022
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם, אך למרבה הפלא הוא גם ניתן למניעה. בדיקת קולונוסקופיה, המשמשת לאבחון ...
לכתבה המלאה
טיפול חדש עשוי לעזור לחולים במחלות מעי דלקתיות IBDs
מאת: מערכת אינפומד
16/11/2021
מחלות מעי דלקתיות הן מחלות קשות, המלוות את הסובלים מהם לאורך כל החיים. כעת, טיפול חדש שהוכח כיעיל, עשוי לעזור לחולי...
לכתבה המלאה
6 דברים שלא ידעתם על צליאק
מאת: מערכת אינפומד
02/05/2021
כמה אנשים סובלים מצליאק? האם תזונה ללא גלוטן מעלימה תסמינים? האם זה תורשתי? לרגל חודש המודעות לצליאק, הנה כמה דברים...
לכתבה המלאה
האם ניתן למנוע צרבת ללא תרופות?
מאת: מערכת אינפומד
18/01/2021
סובלים מצרבות? ייתכן שאפשר גם ללא תרופות. מחקר חדש טוען כי ישנם חמישה גורמים באורח החיים, שהקפדה עליהם עשויה למנוע ...
לכתבה המלאה
האם תזונה יכולה לשפר את השינה שלנו?
מאת: מערכת אינפומד
13/01/2021
מחקר חדש מצא כי כמות קטנה מדי ומגוון דל של חיידקים במערכת העיכול, יכולים להפחית את כמות החומרים החיוניים לשינה ולפג...
לכתבה המלאה
קרוהן וקוליטיס: האם ניתן לבצע התאמה אישית של הטיפול במחלות מעי דלקתיות?
מאת: ד"ר עופר בן בסט
27/12/2020
קרוהן וקוליטיס הינן מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול, אך למעשה מדובר במצבים רב מערכתיים היכולים לערב גם איברים נוס...
לכתבה המלאה