דלג לתוכן

מתחמם, מתחמם, חם, שרב!

כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה חום כבד כבר הפך לדבר שבשגרה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 15/08/2023
3 דקות קריאה
מזג האוויר בעולם משתגע. שריפות בהוואי, שריפות ביוון, גל חום קיצוני באיטליה, שרב בישראל. ואם נרצה או לא, מסתמן שהאקלים הזה כאן כדי להישאר.

ממחקרים עולה שהתחממות כדור הארץ משפיעה על הבריאות שלנו. שינויי האקלים כוללים עליית טמפרטורות, שינויים במשקעים, עלייה בתדירות או בעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ועלייה במפלס הים. כל אלה עלולים להשפיע על המזון שאנו אוכלים, המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים, וגם על ההתמודדות של הגוף עם מזג אוויר קיצוני. חומרת הסיכונים הללו תלויה בין היתר ביכולת של מערכות בריאות להתמודד או להתכונן לשינויים הללו, אבל לא רק. גם גורמים אישיים בכל אחד מאתנו, כגון התנהגות, גיל ומגדר, יכולים לעזור לנו להתמודד עם ההשפעות הבריאותיות של התחממות כדור הארץ[1].

אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר על ההשפעות ארוכות הטווח, אלא על איך להתמודד עם השרב שתוקף אותנו חדשות לבקרים; איך להכין את הגוף לאירוע הקיצוני הבא במזג האוויר. הנה כמה דברים שעשויים לעזור.

גבר מחמם את עצמו עם בקבוק מים בשל שינויי האקלים
צילום: shutterstock | artem evdokimov

שימו לב למצב הנפשי שלכם/ן

אנחנו רגילים לשמוע שהקור מדכא ומשפיע על מצב רוחם של אנשים במדינות קרות. ובכן, מסתבר שגם לחום יש אפקט דומה.

לשינויי האקלים ישנן השפעות פוטנציאליות על דיכאון והפרעות נפשיות אחרות. ממחקרים עולה ששיעורי ההתאבדות עולים כאשר הטמפרטורות גבוהות מאוד. בנוסף, חלק מהאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות מגלים יותר רגישות בחום. חולים עם מחלת נפש חמורה, כגון סכיזופרניה, נמצאים בסיכון כשחם מאוד מאחר שהתרופות שהם צורכים עלולות להפריע לוויסות הטמפרטורה של הגוף. השפעות פוטנציאליות נוספות על בריאות הנפש כוללות חרדה משינויי האקלים, מה שעלול לעורר אצל אנשים מסוימים מצוקה נפשית קשה[2].

אם אתם מרגישים/ות שמצבכם הנפשי מושפע ממזג האוויר, זה בהחלט הגיוני. במקרים בהם המצב הנפשי מפריע לתפקוד היומי, יש לפנות לאיש/אשת מקצוע כגון פסיכיאטרית או פסיכולוג.

לא רק נוזלים - חשוב גם לאכול נכון

[3]
הזעה היא חלק בלתי נמנע מהקיץ הישראלי. טיפות הזיעה עוזרות לקרר את הגוף כאשר הן מתאדות מהעור. אבל החזרת הלחות לגוף חשובה לא פחות כאשר מאבדים כל כך הרבה נוזלים ומלחים על ידי הזעה.

לצורך הזעה הגוף צריך מים ומינרלים חיוניים אחרים, לרבות נתרן, אשלגן וסידן. מינרלים אלה, הנקראים אלקטרוליטים, מוליכים חשמל כשהם מומסים במים וכך הם עוזרים בין היתר לאיזון תנועת הנוזלים לתוך ומחוץ לתאים בגוף.

בדרך כלל, שתיית מים עם ארוחות מאוזנות אמורה להספיק כדי לשמור על קבלת האלקטרוליטים הדרושים, אלא שהזעה מוגברת בימים שבהם חם מאוד, מצריכה חידוש מלחים בגוף. במילים אחרות, חשוב לא רק לשתות אלא גם להחזיר אלקטרוליטים לגוף על ידי אכילת מזון מעט מלוח ושתיית מים או שתיית משקה ספורט המכיל אלקטרוליטים.

מים על הבוקר

כדאי לשתות עם הקימה או עם ארוחת הבוקר כמות נאותה של מים. צריכת מים בתחילת היום יכולה להעניק לגוף בסיס ללחות טובה במהלך היום. כמובן שחשוב להמשיך לשתות מים לאורך היום, בעיקר אם פעילים פיזית, אבל כוס מים בבוקר היא מתנה להמשך היום. עם זאת, גם לא כדאי להגזים כמות המים, אחרת זה עלול להזיק.

כמה מים זה יותר מדי? עד כמה שזה מפתה לשתות מים כשצמאים או כשחם, אסור להעמיס על הגוף יותר מדי נוזלים ומהר מדי. מצב כזה עלול להוביל להרעלת מים – מצב בו יש יותר מים ממה שהכליות יכולות לשטוף החוצה באמצעות שתן, מה שגורם לחוסר איזון של מים ואלקטרוליטים בגוף. כך למשל, נוצר מצב של רמות נתרן נמוכות בגוף, מה שבתורו עלול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולגרום לסחרחורת וכאבי ראש במצבים חמורים[4].

יתושים הם לא רק מטרד

[5]
השנה זה אולי מורגש ביתר שאת: היתושים. החל משעות אחה"צ ועד שעות הבוקר, הם פה. עוקצים, מגרדים, מזמזמים. אבל יתושים הם לא רק מטרד, הם יכולים להיות מסוכנים מאוד לבני אדם. וככל שהאקלים מתחמם, כך תפגשו אותם יותר. יתושים מעבירים מחלות, כגון קדחת הנילוס, הקיימת בישראל.

כדי להפחית את הסיכון להיעקץ על ידי יתושים, מומלץ להשתמש בחומר דוחה יתושים או בשמן אקליפטוס לימון, ולהתלבש בבגדים שמכסים כמה שיותר חלקים מהגוף. מומלץ גם לשקול להתקין רשתות בבית כדי למנוע ככל הניתן את כניסת היתושים לבית.

לסיכום, האקלים משתנה בכדור הארץ, רובנו כבר מרגישים את זה, וזה משפיע על הבריאות הנפשית והגופנית שלנו. אבל ככל שנהיה ערוכים ונשפר את ההתנהגות האישית שלנו, כך גדל הסיכוי שנוכל לחיות עם זה בשלום ובבריאות.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

 
מקורות  

[4] The American Journal of Emergency Medicine Volume 60, October 2022, Pages 1-8. https://doi.org/10.1016/j.ajem.2022.07.023

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר יעל מליניאק
ד"ר יעל מליניאק משפחה
4.9
( 56 חוות דעת )
"הרופאה צלצלה בחלון הזמן הנתון, בקשיבה בסבלנות , הציע דרכי אבחון אפשריים ושלחה זימונים לכך, ברק זמן קצר ולעיניין ובאדיבות"
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר משפחה
5.0
( 4 חוות דעת )
"ד"ר לניאדו פתרה לי בעיה שרופאים אחרים לא התייחסו אליה כמו שצריך אחרי הרבה זמן ללא פתרון"
ד"ר טטיאנה פצ'יוני
ד"ר טטיאנה פצ'יוני משפחה
מומחית ברפואת המשפחה פנימית וכללית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו