לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה זה מסוכן ואיך מנצחים במלחמה הזו? הפרטים בכתבה
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 23/10/2023
3 דקות קריאה
בהלת צילום הבניינים בימים האחרון הבהירה לכולנו טוב מאוד באיזו קלות מלחמה פסיכולוגית יכולה ליצר פאניקה, להוריד את המורל, לגרום לאי ודאות ובעצם לפגוע מאוד בחוסן של העורף. אז למה בעצם זה מסוכן ואיך אפשר לעמוד איתנים מול שטף המידע שמגיע אלינו בלי להיפגע? הנה כמה דברים שיעזרו לנו לנצח את הלוחמה הפסיכולוגית.
התחזקותה של המדיה החברתית
אנשים בישראל, באוקראינה וברחבי העולם צופים במלחמות לא רק דרך חדשות מסורתיות, אלא גם במדיה החברתית באמצעות סרטוני TikTok, אינסטגרם וציוצים. מדובר במלחמת מדיה לכל דבר, שהשפעותיה הן בעיקר פסיכולוגיות. אמנם המדיה החברתית שימשה בעבר לצורך תיעוד סכסוכים, כמו מלחמת סוריה שהחלה ב-2011, אבל האופן שבו מלחמות מסוקרות ברשתות החברתיות השתנה באופן דרסטי עם הזמן. זרם המידע הוא עצום ומאלץ אותנו להיחשף לאנשים הנמצאים המצוקה ותחת אש, דבר אשר יכול לעלות במחיר יקר. מחקרים מצביעים על כך שסיקור חדשותי של אירועים טראומטיים יכול להשפיע על בריאותם הנפשית של הצופים - ועם צילומים ותמונות המציפים את המדיה החברתית ומידע שגוי שמתפשט ללא רסן, ההשלכות הבריאותיות על הציבור עלולות להיות כבדות[1].
צילום: shutterstock | Antonio Guillem
אסון התאומים: טראומה מכוננת
ההשפעות הנפשיות ארוכות הטווח של חשיפה לטראומה הן משמעותיות, ואנשים שצופים בתכנים טראומטיים נמצאים גם הם בסיכון. למעשה, אזרחים שצורכים את המלחמה באמצעות מדיה חברתית יכולים לפתח פרופיל פסיכולוגי טיפוסי של טראומה. ובזמני משבר, יותר אנשים פונים למדיה האלקטרונית כמקורות מידע. אנשים רבים משתמשים במדיה חברתית כדי להתמודד עם לחץ או כהסחת דעת. צפייה באירועים על מסך מאפשרת הזדהות עם מי שנפגע וקבלת מידע. אבל זמן מסך מוגבר וחשיפה לתוכן טראומטי עלולים לעלות ביוקר.חוקרים מאמינים שאסון התאומים, שהיה האסון הראשון בטלוויזיה שנחשף במלוא עוצמתו בשידור חי, היה האירוע המכונן הראשון שהוביל לתסמיני טראומה. מחקרים הראו שאנשים שצפו באירוע זה בטלוויזיה היו בסבירות שווה, אם לא יותר, לפתח תסמינים דמויי טראומה בהשוואה לאלה שגרו בניו יורק[2].
השפעות פסיכולוגיות של פייק ניוז
בשנת 2019 נחשפנו למגפה עולמית. ככל שהקורונה התפשטה ברחבי העולם, כך ההתפשטות המהירה של החדשות גרמה לאי ודאות באוכלוסייה. חדשות כוזבות השתלטו על המדיה החברתית והשפיעו עלך חייהם של אנשים רבים. מחקר משנת 2021 ערך סקירה שיטתית של 14 מחקרים מתקופת הקורונה, אשר בדקו את השפעת הפצת מידע במדיה החברתית על הבריאות הנפשית. המחקרים כללו מדדים של חרדה, מצוקה פסיכולוגית שנגרמה ממידע מוטעה, פחד, אי ודאות ופאניקה. לאחר ניתוח של תופעת הפייק ניוז נמצא שמידע שגוי עלול לגרום להפרעות פסיכולוגיות, לפאניקה, לפחד, לדיכאון ולעייפות[3].
דרכים לנצח את הלוחמה הפסיכולוגית
הדרך הכי טובה לנצח את הלוחמה הפסיכולוגית היא פשוט לכבות את המסכים, אך זה כמובן לא ריאלי, שכן רובינו רוצים להישאר מעודכנים. עם זאת, כדאי ליישם כמה מהדברים הבאים כדי לשמור על צריכה מוגבלת של מדיה בתקופת מלחמה[2]:
הוסיפו מגבלת זמן בהגדרות המכשיר הנייד.
הימנעו מזמן מסך לפני השינה או מיד כשמתעוררים, ולא רק בגלל שהאור מהמכשיר יכול להזיק אלא גם בגלל שתמונות וסרטונים מטרידים עלולים לגרום ללחץ, להוביל לקשיי הירדמות ולגרום לחרדה שיכולה להימשך כל היום.
ודאו שהתוכן שאתם צופים בו מגיע ממקור מהימן. אל תשתפו אותו אם הוא מטעה או לא מדויק.
אם אתם מתחילים לחוש חרדה, קחו צעד אחורה וכבו את הטלפון, המחשב או הטלוויזיה.
בזמן שהמלחמה נמשכת, במקום לצפות בה מתפתחת במדיה וברשתות החברתיות, מעורבות באמצעות תמיכה והתנדבות במקומות הקשורים למשבר יכולים לשפר מאוד את הבריאות הנפשית.
לסיכום, לפני שאתם ממשיכים לגלול עם הנייד לחדשות או לפוסט הבא, עצרו רגע ובדקו מה מצב הנפשי שלכםן. יכול להיות שהגיע הזמן לקחת הפסקה מהחדשות ומהרשת החברתית, וכדאי לפנות לחברים, למשפחה, להתנדבות, לפעילות קהילתית, לאנשי או נשות מקצוע בתחום בריאות הנפש או לכל דרך אחרת שתעניק לכם תמיכה נפשית.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
חרדה, הפרעת חרדה
נוגדי חרדה ודיכאון
