המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעזור לאדם שחי עם פוסט טראומה? התשובה בפנים
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 25/10/2023
4 דקות קריאה
הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), המכונה גם פוסט טראומה, היא הפרעה נפשית שנוצרת לאחר היחשפות לאירוע או לכמה אירועים הכרוכים בסכנה ממשית לחיים של אדם או של הסובבים אותו. יום ה-7 לאוקטובר הוא דוגמא לאירוע שלבטח הוליד הפרעות פוסט טראומתיות בקרב חלק מהישראלים, ומאחר שהמלחמה עדיין ממשיכה בחזית, לצערנו הרב היא צפויה לגרום לאנשים נוספים להצטרף למעגל הסובלים מ-PTSD.
פוסט טראומה יכולה להשפיע על אנשים בצורה שונה, ולכן התמיכה שאדם זקוק לה תלויה בחוויות, בתסמינים הספציפיים ובמצבו הנפשי. אז איך לעזור לאדם קרוב לעבור את המסע הזה קצת פחות לבד? התשובה בכתבה שלפניכםן.
זה טבעי להרגיש פחד וחרדה לאחר אירוע מסוכן או טראומתי. בקרב רוב האנשים, הרגשות הללו דועכים עם הזמן, אלא שבמקרים אחרים אנשים ממשיכים לחוש את הרגשות האלה במשך חודשים או שנים לאחר מכן, והדבר עלול לפגוע בשגרת החיים, כמו למשל הימנעות מפגישה עם אנשים מסוימים או הגעה למקומות שיכולים להזכיר את מה שקרה[1].
במרבית המקרים אנשים המפתחים PTSD יחוו תסמינים זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי, אך לפעמים התסמינים אינם מופיעים במשך חודשים או אפילו שנים לאחר מכן. חשוב לדעת שאנשים עם PTSD למעשה ממשיכים לחוות את האירוע הטראומטי באמצעות פלאשבקים, סיוטים או זיכרונות שהם לא יכולים לשלוט בהם. מחשבות אלו עלולות ליצור כאב רגשי קשה, מה שבתורו יכול להוביל לבעיות בבית, בעבודה, בבית הספר או במערכות יחסים[2].
איך ניתן להקל על אנשים עם פוסט טראומה?
תקשורת דיבור מאפשר לאדם עם PTSD לחלוק את רגשותיו וחוויותיו, ולקבל תוקף והבנה של הרגשות שלו, ולכן חשוב להקשיב, ולא רק לשמוע[3]:
קשב מלא - חשוב להעניק את מלוא תשומת הלב והנוכחות שלנו. נסו להימנע מעצות של מה צריך לעשות, להגדיר דברים או לחפש אשמים במצב, גם אם הכוונות טובות, כי זה עלול להצטייר מעט שיפוטי ולא מועיל.
אל תפחיתו מעוצמת הרגש - אדם עם פוסט טראומה עלול להיראות מפוחד, חסר תקווה ורגיש באופן קיצוני, אבל חשוב להבין שהרגשות האלה ממשיים. הימנעו מהקטנת הפחדים או מאמירות כמו "תסתכל/י על הצד החיובי".
סבלנות – לפעמים לוקח זמן לאדם להיפתח ולבטא את הרגשות. נסו לתת מקום לדבר בקצב המתאים לקרוב הסובל מפוסט טראומה.
לכבד שתיקה – במקרה ויש צורך או רצון לדבר עם פסיכולוג קליני, פסיכיאטרית, קבוצות תמיכה או כל אופציה טיפולית אחרת מתחום בריאות הנפש, כבדו החלטה זו. חשוב להדגיש שהרצון להקשיב לאדם עם PTSD זו הזמנה פתוחה ולא מחייבת ואתם יכולים להיות שם אם צריך מישהו לדבר איתו בשלב מאוחר יותר.
טריגרים טריגר הוא גירוי שגורם למישהו עם PTSD לחוות מחדש את האירוע הטראומטי. זה יכול להיות כל דבר: רעש, ריח, מקום, פעילות, רעיון ואפילו מילה.לא תמיד קל לחזות מה יהווה טריגר, אבל הדברים הבאים יכולים לעזור:
פחות חשיפה לחדשות – תסמיני PTSD עלולים להחמיר בחלק מהמקרים בהם ישנה חשיפה לתקשורת, שכן המראות בחדשות עלולים לשקף את מה שקרה בזמן הטראומה.שימו לב אם מתגלים לסימנים של כעס, דיכאון, דאגה או רגשות שליליים אחרים, ודאגו להציע לקחת פסק זמן מהחדשות[4].
זיהוי טריגרים - זה יכול לקחת זמן, למעשה אפילו אנשים עם PTSD לא תמיד יודעים מה עלול להוות טריגר.ניהול יומן שבו יש תיעוד של חוויות שהובילו לפלאשבקים או למצוקה עשוי להועיל. עם הזמן, ייתכן שתוכלו לזהות דפוסים או גירויים המעוררים פלאשבקים[5].
צמצום חשיפה לטריגרים מזוהים - אם קהל גדול מהווה טריגר, הימנעו מלהגיע עם אדם הסובל מ-PTSD להופעה המונית; אם אלו רעשים חזקים, נסו להציע לו אטמים וכו'[6].
פלאשבקים אנשים עם PTSD עלולים לחוות פלאשבקים בעקבות חשיפה לטריגרים. פלאשבק הוא למעשה "החייאה" של האירוע הטראומטי, אשר מלווה בתסמינים גופניים כגון דופק מואץ, הזעה, שינויים פתאומיים בהתנהגויות, הבעה מפוחדת, קיפאון, רעידות, ניתוק ועוד. הדברים הבאים עשויים לעזור[7]:
מעבר למקום שקט – מומלץ לקחת אדם שחווה פלאשבק למקום פרטי ושקט. שאלו אם הוא רוצה עזרה ואם כן, מה הוא צריך מכם.
רוגע - בלהט הרגע, אדם שחווה פלאשבק לא תמיד יודע לזהות מה יכול לעזור לו. הישארו רגועים ושמרו על קול חלש ונעים, נוכחות רגועה וחמה יכולה לייצר תחושת ביטחון ולהרגיע אותו.
עידוד – בזמן פלאשבק חשוב להזכיר לקרוב שהוא בטוח ולעודד אותו לעשות תרגילים שיחזירו אותו אל הקרקע, כמו התמקדות בנשימות או תיאור הסביבה שבה הוא נמצא. לצד זאת, חשוב להימנע מללחוץ אדם שעובר פלאשבק לדבר.
לסיכום, התמיכה באדם עם פוסט טראומה יכולה להיות משמעותית ולעזור לו לעבור את הקשיים קצת פחות לבד. אם אינכםן בטוחים כיצד לתמוך באדם קרוב הסובל מ-PTSD, מומלץ לפנות לאיש או אשת מקצוע מהתחום לצורך התייעצות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
התקף פסיכוטי 
נוגדי חרדה ודיכאון 
