מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם המצב. למה זה קורה ומהי הדרך המפתיעה שבה זה מתבטא? ההסבר בכתבה
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 31/10/2023
3 דקות קריאה
בשבועות האחרונים כולנו מתמודדים עם תקופה של אי ודאות, שלא ידוע כמה זמן היא צפויה להימשך והאם היא טומנת בחובה שפל ושיאים חדשים. מבין הדרכים המרובות להתמודד עם המצב באמצעים פסיכולוגיים, קיימת דרך מפתיעה למדי, שעשויה לעזור לעבור את זה בשלום - האמונה במנהיג/ה. מי שאחראי על הובלת המדינה בעתות משבר, עשוי/ה להשפיע רבות על המצב הפסיכולוגי שלנו, לשפר או להחליש אותו. אז מה אנחנו צריכים ממנהיג/ה בשעות קשות של מלחמה וכיצד זה תורם לפסיכולוגיה האישית שלנו? הנה התשובות.
צילום: shutterstock | Muhammad Aamir Sumsum
העדפה לדמות דומיננטית
במחקר שבחן 52 מדינות שונות, נמצא כי בכל התרבויות, לאנשים המתמודדים עם איום של מלחמה יש העדפה למנהיגות דומיננטית - סמכותנית[1].
במחקר אחר, אנשים בהולנד שהתבקשו לדמיין שהם בוחרים מנהיג בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה, והתוצאות הראו שהם מעדיפים להצביע עבור מישהו עם פנים דומיננטיות, שהתבטאו במראה גברי, לעומת מראה נשי יותר[2].
דפוסים דומים נמצאו במחקר אחר בדנמרק, שבו נמצא כי לעיתים הערכת מועמד/ת יכולה להשתנות במהירות משלילית לחיובית כאשר קיימת התרשמות שהמועמד דומיננטי. למעשה, ישנה העדפה למועמדים דומיננטיים, גם אם המועמד/ת לא חולק דעות מדיניות עם אזרחים בנושאים מרכזיים[3].
מה זה אומר מנהיג דומיננטי?
מנהיגים דומיננטיים הם הזכר אלפא הטיפוסי בקבוצה: הם לרוב אסרטיביים, בטוחים בעצמם, בעלי שליטה, החלטיים ומפחידים. רבות מהתכונות הללו חיוביות, אך מנהיגים דומיננטיים גם יכולים להפגין תכונות שליליות כגון נרקיסיזם, תוקפנות, חוסר שיתוף פעולה, ולעיתים אף אמונה שרק הם יכולים להנהיג את המדינה. כך למשל נשיא טורקיה, שממשיך להיבחר בכל מערכת בחירות, וכן דונלד טראמפ, שנבחר לנשיאות ארה"ב ב-2016 לאחר שהבטיח שוב ושוב להיות "חזק"[4].
סוג אחר של מנהיגים הוא מנהיגים שזוכים לכבוד - להערצה והערכה גבוהה על ידי אחרים. הם לא רק מוכשרים בעצמם אלא גם מעבירים ידע ומיומנויות לאנשים אחרים בקבוצתם. הם נחשבים למודל לחיקוי, וכתוצאה מכך הם זוכים לתפקידי מנהיגות על ידי חברי הקבוצה שלהם. עם זאת, למנהיגים אלו יש בדרך כלל תכונות הנחשבות לחביבות יותר (כגון חום) והן מקובלות יותר מבחינה חברתית מאלה של מנהיגים דומיננטיים, אך הן פחות מועדפות בעתות מלחמה[4].
הנפש זקוקה להחזרת תחושת השליטה האישית
כאשר לא ברור מה צופן העתיד, אנשים חווים חוסר שליטה אישית ותחושה שהם לא יכולים להשפיע על התוצאה, ותחושת שליטה היא צורך אנושי בסיסי. ככל הנראה אנשים מנסים לפצות על היעדר השליטה באמצעות אמון במנהיגים שלדעתם מחזיקים בשליטה רבה יותר. מנהיג דומיננטי יכול להיתפס כנחוש והחלטי, ולכן הוא נחשב לאטרקטיבי יותר במצבים אלו. במילים אחרות, תמיכה במנהיג/ה דומיננטי/ת בזמנים של אי ודאות היא תגובה שמטרתה להחזיר לאדם את תחושת השליטה האישית[4].
בנוסף, תחושת איום היא גורם לחץ המחלחל לחיי היומיום בקרב אזרחים הנמצאים באזורי מלחמה. איום קשור למצוקה נפשית (דיכאון, חרדה, פחד), אך תנאים מסוימים עשויים למתן את ההשפעות של גורמי הלחץ. ממחקר עולה כי תחושת שליטה עשויה לתווך ולמתן את ההשפעות הנפשיות של גורם לחץ זה[5].
אם בוחנים את זה רגע בספקטרום קטן יותר, מחקרים מראים שאפילו להתנהגותם של מפקדים בכירים בצבא יש השפעה עמוקה על בריאותם הנפשית של החיילים. הם יכולים להשפיע על האופן שבו החיילים מגיבים לאירועים מלחיצים כמו לחימה, אבל גם על נכונותו של אדם לפנות לייעוץ לבריאות הנפש בעתות משבר אישי[6].
לסיכום, כשאנחנו סומכים על מנהיג/ת דומיננטי, תחושת השליטה האישית בתקופות של אי ודאות, ובוודאי בתקופה של מלחמה, עשויה לחזור ולהקל עלינו מבחינה נפשית.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
חרדה, הפרעת חרדה
נוגדי חרדה ודיכאון
