דלג לתוכן

תבכו, זה בריא

כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית. אז אם אתם טיפוסים מאופקים, הכתבה הזו תיתן לכםן סיבה טובה לבכות. כנסו

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 07/11/2023
3 דקות קריאה
הרבה דמעות זלגו החודש הזה בישראל. שבת השחורה של ה-7 באוקטובר נגעה כמעט בכל אחד ואחת מאתנו, הן אם באופן ישיר והן אם בעקיפין.  אלא שלצערנו, החברה מסתכלת לעתים קרובות על בכי, ובעיקר של גברים, כסימן לחולשה וחוסר בחוסן רגשי, ולא פעם נמצא את עצמנו עוצרים את הדמעות, בעיקר במקומות ציבוריים. אבל האם כדאי לעצור את הדמעות? ואולי מי שבוכה בעצם יוצא מורווח יותר ממי שמתאפק? הנה כמה דברים שכדאי לדעת על בכי.

גבר מבוגר בוכה ומנגב את הדמעות
צילום: shutterstock | Bricolage

למה אנחנו בוכים?

בכי הוא תגובה ייחודית וטבעית שיש לבני אדם, אך התשובה לשאלה למה אנחנו בוכים עדיין נותרה עלומה[1].

בעבר, הוגים ורופאים בתקופת יוון ורומא העתיקה טענו שדמעות פועלות כמו חומר טיהור - הן מתנקזות מהגוף ומטהרות אותנו[2]. בתנ"ך מתוארות הדמעות כתוצר לוואי כאשר חומר הלב נחלש והופך למים. מאוחר יותר, בתקופתו של היפוקרטס, חשבו שהמוח הוא הטריגר לדמעות. תיאוריה רווחת אחרת טענה שרגשות (ובמיוחד אהבה) חיממו את הלב, שגרם ליצירת אדי מים כדי לקרר את עצמו. אדי הלב היו עולים לראש, ויוצאים מהעיניים בצורת דמעות[3].

בכי הוא יותר מסימפטום של עצב או שמחה. הוא למעשה מופעל על ידי מגוון של רגשות - מאמפתיה והפתעה ועד כעס ואבל, ובניגוד לרגשות בלתי נראים, כמו למשל התאהבות, דמעות הן סימן שאחרים יכולים לזהות. התובנה הזו משמעותית מאוד למדע והיא הולידה את הטענה שדמעות מעוררות קשר חברתי וחיבור אנושי. בני אדם מגיעים לעולם פגיעים ולא מוכשרים פיזית להתמודד עם כל דבר בעצמם. בכי מאותת לעצמך ולאנשים אחרים שיש איזו בעיה חשובה שהיא לפחות זמנית, ויש קושי להתמודד איתה[3].

מאחר שדמעות של בכי גורמות לטשטוש הראייה, ישנה תיאוריה נוספת שטוענת שמצב זה יכול לגרום להגבלת התוקפנות, ואם הנתקף בוכה זה יכול להוות סממן של פגיעות וכניעה. בכי גם יכול לעורר אמפתיה ולגרום לאנשים מהצד לעזור[4].

יש דמעות ויש דמעות

ישנם 3 סוגים של דמעות[3]:
 
  • דמעות בזאליות – דמעות קבועות הדואגות ללחות העין בלי שאנחנו מרגישים בהן.
  • דמעות רפלקס – נוצרות לצורך הוצאת פסולת מהעין ולהגנה מפני זיהום.
  • דמעות רגשיות - ישנן ראיות לכך שדמעות רגשיות שונות מבחינת ההרכב הכימי שלהן בהשוואה לדמעות אחרות. בנוסף לאנזימים, שומנים, מטבוליטים ואלקטרוליטים המרכיבים את כל הדמעות, הדמעות הרגשיות מכילות יותר חלבון. אחת ההשערות היא שתכולת חלבון גבוהה יותר הופכת את הדמעות הרגשיות לצמיגות יותר, כך שהן נדבקות לעור חזק יותר וזורמות על הפנים לאט יותר, מה שמגדיל את הסיכוי שאחרים יראו אותן.

תבכו, זה לא בריא לשמור בבטן

הפסיכולוגיה של היום מדגישה במידה רבה את תפקידו של הבכי כמנגנון המאפשר לנו לשחרר מתח וכאב רגשי. בכי הוא כמו שסתום שיש לשחרר מדי פעם. איפוק ושמירת רגשות קשים בפנים, יכולה להזיק לבריאותנו[2].

הנה כמה סיבות שבגללן כדאי לבכות:
 
  • אנשים מאופקים הם בעלי מערכת חיסונית פחות טובה[5].
  • אנשים מאופקים הם בעלי סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם[6].
  • מרגיע – דמעות רגשיות מכילות רמות גבוהות יותר של הורמוני סטרס מאשר דמעות אחרות. הן גם מווסתות את מצב הרוח יותר, משחררות את השרירים והמתח. בכי למעשה מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומחזיר את הגוף למצב של איזון[7].
  • מחבר - בכי מחזק את התקשרות בין בני זוג, מעודד קרבה, אמפתיה ותמיכה[8].
  • מפחית כאב – דמעות רגשיות משחררות אוקסיטוצין ואנדורפינים. כימיקלים אלו גורמים לנו להרגיש טוב ועשויים גם להקל על כאב פיזי ולקדם את תחושת רווחה[9].

לסיכום, למרות שהמחקר על בכי עדיין נמצא בחיתוליו, לדמעות יש חשיבות משמעותית לאנושות ולשרידות שלנו, וכפי שנראה כרגע, פרט ליתרונות הבריאותיים שיש בבכי, הוא גם עוזר לנו להישאר מחוברים, ואין דבר שאנחנו צריכים יותר מזה בימים אלו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות:
 [1] New Ideas in Psychology Volume 47, December 2017, Pages 72-76. https://doi.org/10.1016/j.newideapsych.2017.06.003
[2] https://www.health.harvard.edu/blog/is-crying-good-for-you-2021030122020
[3]  https://time.com/4254089/science-crying/ 
[4] ScienceDaily, 7 September 2009. www.sciencedaily.com/releases/2009/08/090824141045.htm
[5] International Journal of Psychotherapy Practice and Research - 1(3):16-21. https://doi.org/10.14302/issn.2574-612X.ijpr-18-2564
[6] Health Psychol . 2012 Sep;31(5):640-9. doi: 10.1037/a0026257.
[7] https://www.webmd.com/balance/features/is-crying-good-for-you#1
[8] Front Psychol. 2016; 7: 1003. Published online 2016 Jul 6. doi: 10.3389/fpsyg.2016.01003
[9] Front Psychol. 2014; 5: 502. Published online 2014 May 28. doi: 10.3389/fpsyg.2014.00502

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
M.A יעל לובנשטיין
M.A יעל לובנשטיין פסיכותרפיה
5.0
( 3 חוות דעת )
"מטפלת מיקצועית רגישה לניואנסים.מסורה מאוד."
 נורית שמיט קלנדרוב
נורית שמיט קלנדרוב פסיכולוגיה התפתחותית
5.0
( 17 חוות דעת )
"נורית מקסימה! רגישה ונעימה עם מומחיות רב."
גברת אריאלה בר דויד
גברת אריאלה בר דויד פסיכולוגיה
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה בתנועה ופסיכותרפיה גופנית.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו