המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומתה הניכרת לעודף משקל. מה הן ההשלכות כתוצאה מכך וכיצד ניתן למנוע אכילה רגשית? פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי", מסביר
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
בצל האסון הנורא שכולנו חווינו והמלחמה המתמשכת, אזרחי ישראל מתמודדים עם סוגיה בריאותית שלעתים קרובות לא זוכה לתשומת לב בין הכותרות בחדשות - העלייה בשיעור האכילה הרגשית ותרומתה הניכרת לעודף משקל והשמנה. המתח המתמשך של המלחמה שרק מתגבר מיום ליום, לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם גורם להתפתחות מנגנוני התמודדות טבעיים אך מסוכנים שעלולים להיות בעלי השלכות גורליות על הבריאות שלנו.
צילום: shutterstock | Prostoc-studio
מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית היא צריכת מזון בתגובה למצב דחק (סטרס) ולא עקב רעב, והיא תגובה שכיחה למתח כרוני שחווים במצבי משבר ובתקופות קשות כמו למשל בזמן מלחמה. התנהגות זו היא תגובה אנושית טבעית וחיפוש נחמה בעת מצוקה, כשהאוכל, במיוחד מזון עתיר קלוריות מסוכרים ושומנים, מספק תחושה זמנית של הקלה ונורמליות במציאות סוערת. תגובת הדחק של הגוף, המכונה לעתים קרובות תגובת "הילחם או ברח" (FIGHT OR FLIGHT), כוללת גם שחרור של הורמונים כמו קורטיזול, אשר נקשר לתיאבון מוגבר ובמיוחד לתשוקה ל"מזון מנחם". השינוי הפיזיולוגי הזה, בשילוב עם הצורך הפסיכולוגי בנוחות בזמן מצוקה, הינם חלק מהבסיס הביולוגי לאכילה הרגשית.
הקשר בין המצב הביטחוני לעלייה במשקל
מעבר לאכילה הרגשית, המלחמה עלולה לשבש את אורח החיים של רבים מאתנו, בין אם בדפוסים הרגילים של זמני הארוחות, שגרת הפעילות הגופנית ואיכות השינה. מעבר דירה למקום בטוח יותר, שינויים בעבודה, וחשש מאזעקות או מקרוב משפחה בשירות מילואים ועוד, מגבילים את היכולת לשמור על אורח חיים בריא ויכולים להחמיר תהליכים שמביאים לעלייה במשקל והשמנה. כך למשל, הישארות בבית והימנעות מיציאה החוצה גורמים לנו להיות קרובים יותר למקרר ורחוקים יותר מהפארק השכונתי בו אנחנו עושים פעילות גופנית. בנוסף, הסטרס פוגע משמעותית באיכות השינה ועלולה לשבש את פעילות השעון הביולוגי, מה שכידוע הינו גורם משמעותי התורם לעלייה במשקל והשמנה.
מהן ההשלכות של העלייה במשקל ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותה?
ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של ההשמנה, כוללות סיכון מוגבר לכמעט כל מחלה, החל מסוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף סוגי סרטן מסוימים וזוהי רק חלק מרשימה ארוכה של סיבוכים הקשורים לעודף משקל. ההשמנה היא המגיפה של המאה ה-21, ואם לא נמנע ונטפל בה, היא עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים ופגיעה באיכות החיים. המניעה והטיפול בעודף משקל והשמנה מתחילים בראש ובראשונה באימוץ אורח חיים בריא. כבו לפרק זמן את מסכי הטלוויזיה שמריצים שוב ושוב את תמונות הזוועה והסיפורים הקשים וצאו להליכה או ריצה קלה. רצוי להשתדל לחזור לשגרה קבועה שכוללת ספורט, ארוחות מסודרות ושינה איכותית ובשעות קבועות. בנוסף, כדאי להפחית את המתח – שתפו את הקרובים לכם בתחושותיכם, דברו עם אנשים במצב שלכם ופנו במידת הצורך לעזרה נפשית. מגע פיזי כמו חיבוק, הקדשת זמן במהלך היום להאזנה למוסיקה מרגיעה ומדיטציה, יכולים לסייע אף הם בהפחתת המתח.
למרות שכל אלו עשויים לסייע ולהפחית את המתח והאכילה רגשית, לעיתים קשה להקפיד על אורח חיים בריא לאורך זמן, וקשה שבעתיים לקיימם בזמן המלחמה. ההשמנה הינה מחלה כרונית ורצוי לא להזניח את הטיפול בה גם בתקופת המלחמה. מומלץ לקבל עזרה רפואית מקצועית להתמודדות עם ההשמנה וסיבוכיה תוך ראייה כוללנית של המטופל, איזון גורמי הסיכון הנלווים כמו סוכרת, לחץ דם, שומני הדם וכבד שומני וגם מתן מענה למצוקות והחרדות שכולנו שותפים להם בזמן המלחמה. פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי".
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
פרופ' יהודה קמרי
שאיבת שומן 
