כחמישית מהישראלים/ות סובלים/ות מתסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית עקב אירועי המלחמה. טיפול בקנאביס רפואי עלה בשנים האחרונות ככלי אפקטיבי למיתון התסמינים ואף לשיפור באיכות חיי הסובלים/ות מההפרעה. אילו זנים אפקטיביים יותר לטיפול ב-PTSD ומה חשוב לדעת כדי לאפשר טיפול בטוח? הנה מה שחשוב לדעת על קנאביס רפואי ופוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד, מדיקן איקס
תאריך פרסום: 26/03/2025
6 דקות קריאה
חסות
בשיתוף עם מדיקן איקסiחברה פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי | גידול כחול לבן טבעי וייחודי מסוגו| ללא הקרנה | ללא הדברה | ללא מצע ומגע אדם בטכנו' מתקדמת!046037310
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית המתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי משמעותי. על פי נתוני משרד הבריאות הישראלי, כ-9% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מהפרעה זו. PTSD היא הפרעה המתאפיינת בספקטרום רחב של תסמינים, כגון הימנעות ממצבים מזכירי טראומה, סיוטים, הבזקים (פלשבקים), קשיי שינה, חרדה, דיכאון ועוד. חשוב להבין כי PTSD אינה רק תגובה רגשית זמנית לאירוע טראומטי, אלא הפרעה מורכבת המשפיעה על המוח ומערכת העצבים ועלולה להוביל לשינויים ארוכי טווח ולפגיעה בתפקוד היומיומי. כ-59% מהמאובחנים מדווחים על פגיעה חמורה באיכות החיים[1][2].
לפי הערכות מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ללא טיפול ראוי, כ-40% מקורבנות המעגל הראשון של אירועי ה-7.10 יחוו PTSD, ובקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר כ-10% יציגו תסמינים אופייניים להפרעה[3]. במחקר שבוצע זמן קצר לאחר השבעה באוקטובר, עלה כי כחמישית (20%) מהישראלים סובלים מתסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות המלחמה[4].
טיפול פסיכולוגי – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מהווה קו טיפול ראשון ל-PTSD. טיפול נוסף שהחל לצבור תאוצה האחרונות הוא הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (Eye Movement Desensitization and Reprocessing – EMDR).
טיפול תרופתי –תרופות מקבוצת ה-SSRI, המשמשות גם כנוגדי דיכאון, נחשבות כטיפול הקונבנציונלי והרווח עבור PTSD . תרופות אלו משפיעות על מערכות מוחיות שונות וכך מסייעות במיתון התסמינים.
פחות מחצי מהסובלים/ות הגיבו היטב לטיפול הקונבנציונלי: מה המגבלות בטיפול המקובל ב-PTSD?
על אף שחלופות אלו מהוות את טיפולי הבחירה ללוקים/ות בהפרעה, הן אינן חפות ממגבלות. כך לדוגמה, מחקרים שונים הראו כי רק 46% מהמטופלים/ות באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מדווחים/ות על שיפור משמעותי בתסמינים לאחר תקופת טיפול של כשישה שבועות. באשר לטיפול התרופתי המקובל, מצאו מחקרים כי עד כ-62% מהמטופלים יחוו תגובה טובה לטיפול[6]. מחקר ישראלי מסוים הציג תוצאות נמוכות אף יותר ומצא כי 40% בלבד מהלוקים/ות בהפרעת דחק פוסט טראומטית שנבעה מהשירות הצבאי הגיבו לטיפול[7].
לצד היעילות המוגבלת, קיים קושי ניכר בהתמדה בטיפולים הנפשיים והתרופתיים. תרופות לטיפול בפוסט טראומה יכולות לגרום לתופעות לוואי שונות, כגון עלייה במשקל וירידה בחשק המיני המקשות על הטיפול. באשר לטיפול הנפשי, רבים ורבות מבקשים/ות להפסיקו עקב הקושי בהתמודדות עם חווית האירועים מחדש[8]. לצד כל אלו, רבים/ות עוברים שבועות טיפול ארוכים עד להשגת הקלה משמעותית במצב [9]. מאפיינים אלו כולם מקשים על ההתמדה בטיפול בפוסט טראומה ומובילים לכך שהסובלים/ות מההפרעה אינם מקבלים מענה יעיל למצב.
האם שימוש בקנאביס רפואי מהווה טיפול יעיל בפוסט טראומה?
לאורך השנים האחרונות התבהרה ההבנה כי קנאביס רפואי עשוי להיות טיפול יעיל עבור מגוון מחלות. העניין הגובר בצמח, בשילוב עם דרישה גוברת מקהל המטופלים למציאת פתרונות אלטרנטיביים לטיפול בפוסט טראומה, הובילו מדענים שונים ברחבי העולם לחקור את היעילות הפוטנציאלית של קנאביס גם במקרי PTSD.
"המחקר אודות קנאביס רפואי לטיפול בפוסט טראומה אינו חד משמעי, אך למרות זאת כיום משרד הבריאות מאשר את השימוש בו במטופלים/ות הסובלים מ-PTSD. לצד ממצאי המחקרים התומכים בשימוש בקנאביס עבור פוסט טראומה, ייתכן שהתמיכה בשימוש בצמח נובעת גם מהראיות בשטח שיכולות להעיד על כך שאפקטיביות הטיפול הקונבנציונלי פוחתת לאורך זמן" מסביר ד"ר רונן קריספיל, בעל Ph.D בגנטיקה ובאפיגנטיקה. חוקר גידולי פנים בעל ניסיון נרחב בפיטופטולוגיה, מנהל גידול בחברת מדיקן איקס.
באופן מפתיע, המנגנונים המוחיים עליהם משפיע הקנאביס (קולטני המערכת האנדוקנבינואידית המצויים בגופינו ומגיבים לחומרים הפעילים בצמח הקנאביס), מצויים דווקא באזורי המוח האמונים על תחושת הפחד. [10]
סקירה מסוימת שפורסמה בעיתון הרפואי BMC Psychiatry מצאה כי אותם קולטנים המצויים באזורי הפחד הם אלה התורמים להשפעה חיובית של הקנאביס על תסמיני ה-PTSD [11]. אחד המחקרים שנכללו בסקירה הראה כי שימוש של שמונה שבועות בקנאביס רפואי הוביל לירידה של כ-28% בתסמיני ההפרעה. [12]. במחקר נוסף, דיווחו המטופלים על ירידה של 75% בדירוג של חומרת תסמיני ה-PTSD שלהם בעקבות שימוש בקנאביס (דירוג שנעשה בעזרת סקלה רפואית בשם CAPS). [13]
למרות שמדובר בירידה משמעותית, בשני המחקרים מדובר בקבוצות קטנות של מטופלים ולכן קשה להסיק מהם לגבי יעילות הטיפול בקרב כלל הסובלים מהפרעת פוסט טראומה. סקירה נוספת שכללה 11 מאמרים שונים העלתה גם היא תוצאות דומות והראתה כי שימוש בקנאביס הוביל לשיפור בתסמיני PTSD ובאיכות החיים.[14].
מנגד, סקירה של 14 מחקרים בתחום דווחה הקלה בתסמיני PTSD תחת טיפול בקנאביס בקבוצות מטופלים מסוימות שהתאפיינו בתסמינים דומים, אך לא בשאר המשתתפים. עוד עלה מהסקירה כי בקרב הלוקים ב-PTSD אשר מאובחנים עם ״הפרעת שימוש בקנאביס״ (Cannabis Use Disorder – CUD) מראש הושגו תוצאות פחות טובות תחת הטיפול ולעתים אף דווחה החמרה[15].
על אף שהמסקנות העולות מהמחקר בתחום כיום מבלבלות, קיימים מחקרים עדכניים המציעים את האפשרות כי טיפול בקנאביס עשוי לסייע באופן ממוקד יותר במרכיבים שונים של PTSD, למשל - שיפור במשך ובאיכות השינה. הפרעות שינה מהוות גורם משמעותי בפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים במטופלים אלו ולכן טיפול באמצעות קנאביס רפואי עשוי להוות כלי אפקטיבי בדרך לחזרה לשגרת חיים תקינה[16].
אילו זנים הוכחו כיעילים ביותר כטיפול ב-PTSD?
מלבד הניסיון לקבוע האם קנאביס רפואי יעיל כטיפול ב-PTSD ובמצבים פסיכיאטריים ונפשיים שונים, מספר מחקרים השוו בין זנים קנאביס שונים, המכילים ריכוזי קנבינואידים שונים, ויכולתם לסייע בהפחתת תסמיני ההפרעה ושיפור איכות החיים. מחקר גרמני מבוסס שאלונים משנת 2024 מצא כי זן היברידי המהווה הכלאה של קנאביס מזן אינדיקה וקנאביס מזן סאטיבה בשם ״Medibud״ סייע במידה משמעותית למטופלים רבים הסובלים מ-[17]PTSD.
מחקר נוסף שנערך בארצות הברית עלה כי הזן ״Mother of Berries״ או בקיצור M.O.B סייע במיתון תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית ובמיוחד בתסמיני שינה ובהקלה על תחושת חרדה[18].
באשר לחומרים הפעילים – ריכוזי הקנבינואידים THC ו-CBD, וטרפינים (Terpenes) – אין כיום מחקר שמוכיח כי הרכב מסוים יעיל יותר מאחר בטיפול ב-PTSD. המחקר ההשוואתי היחיד שבדק את יעילות צריכת הקנאביס בריכוזי חומרים שונים לא מצא הבדל משמעותי ביכולתם להקל על תסמיני ההפרעה[19].
"חשוב להבין שזני הקנאביס מהווים עולם שלם, מגוון ובעל השפעה אינדיווידואלית, אשר משתנה ממטופל למטופל בהתאם למצב הרפואי, אורח החיים ואפילו ההעדפות האישיות" מציין רונן ומוסיף: "לכן, כאשר מטופלים/ות אשר מוציאים/ות זן אפקטיבי אליו הם/ן מצליחים להתחבר, חשוב לוודא כי יוכלו ליהנות מאחידות המוצר לאורך זמן. האחידות הגבוהה בין האצוות השונות תאפשר לקבל את אותה אפקטיביות מבלי לצפות לתופעות לוואי משתנות".
אחד מהפרמטרים אשר יכולים להיות בעלי השפעה על אחידות הטיפול עם קנאביס רפואי הוא שיטת גידול הצמח. שיטת גידול איירופונית היא חלופה חדשנית ופורצת דרך בה צמחי הקנאביס גדלים באוויר, ללא מצע אדמה, והזנתם מתבצעת על ידי תמיסה עשירה בחומרים תזונתיים אשר באה במגע ישיר עם שורשי הצמח. זוהי חלופה פורצת דרך המאפשרת תנאי גידול אחידים, דבר המוביל לא רק לקבלת יבול באיכות גבוהה יותר אלא גם לשיפור באחידות בטיפול הניתן באמצעות קנאביס רפואי. [20]
"גידול בשיטה האיירופונית מאפשר להגיע לאחידות גבוהה מאוד בין הצמחים. למעשה, ניתן להגיד כי הצמח חשוף לעולם סטרילי – החל מתהליך הזריעה והעיבוד ועד לאריזה ולשינוע שלו. צורת גידול זו, שאינה מושפעת ממאפיינים סביבתיים, מאפשרת לנו ליצור טיפול קבוע מאוד שהכי קרוב לתרופה מבחינת ההשפעה הצפויה".
למרות היעילות הפוטנציאלית, ליווי פסיכיאטרי מהווה כלי חיוני בטיפול עם קנאביס רפואי
על אף הניסיון להסדיר את צריכת הקנאביס ולשלבה בפרוטוקולים הטיפוליים, רבים ממשתמשי הקנאביס בישראל כיום צורכים אותו באופן שאינו מפוקח. חשוב לזכור כי בדומה לנטילת תרופות אחרות, גם נטילת קנאביס רפואי צריכה להיעשות בהכוונה, בפיקוח ובאופן מבוקר. כשמדובר בטיפול ב-PTSD, זהו תפקיד הפסיכיאטר/ית המטפל/ת להנחות את הטיפול וכן להעריך את יעילותו ואת השפעתו על המטופל/ת.[21]
מדוע ליווי זה חשוב כל כך בטיפול בקנאביס?
התאמת הזן והמינון האופטימלי – על הרופא/ה להמליץ על שימוש בזן המתאים לתלונות המטופל/ת ולאופי ההפרעה כפי שמתבטאת בכל אחד ואחת מהמטופלים/ות באופן ספציפי.
ניטור תגובות והתקדמות – חשוב ביותר להעריך את השפעת הטיפול על המטופל/ת זמן קצר לאחר תחילת הטיפול ולאורך כל תקופת השימוש, זאת על מנת לזהות השפעות שליליות כגון תופעות לוואי או החמרה בתסמיני ההפרעה. הניתור חיוני גם לצורך קבלת החלטות באשר להחלפת הזן, שינוי המינון, שינוי דרך הנטילה ולעתים גם הפסקת הטיפול בקנאביס.
התאמת הטיפול לתרופות אחרות – כפי שהוזכר, צנח הקנאביס מכיל מספר סוגי חומרים פעילים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית, ועל כן יש לוודא כי הטיפול מתאים לתרופות נוספות אותן נוטל/ת המטופל/ת על מנת להימנע מהשפעה בין-תרופתית שעלולה לגרום לתסמינים שליליים.
לסיכום, השימוש בקנאביס רפואי כטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית מהווה כלי שעשוי לסייע לסובלים/ות מההפרעה. מסתמן כי המחקר הגובר בתחום המתבצע בימים אלו יסיר את הערפל ויחשוף את הפוטנציאל הטמון בקנאביס הרפואי ככלי טיפולי.
[20] Weingarten, M., Mattson, N., & Grab, H. (2024). Evaluating Propagation Techniques for Cannabis sativa L. Cultivation: A Comparative Analysis of Soilless Methods and Aeroponic Parameters. Plants, 13(9), 1256. https://doi.org/10.3390/plants13091256
הכתבה בשיתוף עם חברת מדיקן איקס, חברה פורצת דרך בשוק הקנאביס הרפואי המבצעת את כלל שלבי הפיתוח והייצור של מוצרי קנאביס תחת קורת גג אחת. לחברה טכנולוגיה פורצת דרך לגידול של קנאביס רפואי המאפשרת למטופלים/ות ליהנות ממגוון רחב של זני קנאביס איכותיים הגדלים באופן אורגני - ללא שימוש בחומרי הדברה וללא הקרנה. לפרטים נוספים לחצו כאן
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מדיקן איקס
בשיתוף עם מדיקן איקס i חברה פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי | גידול כחול לבן טבעי וייחודי מסוגו| ללא הקרנה | ללא הדברה | ללא מצע ומגע אדם בטכנו' מתקדמת! 046037310
חרדה, הפרעת חרדה 
טיפול עם קנאביס רפואי 
אבחון פסיכיאטרי 
