טיפול גנטי להמופיליה
טיפול גנטי להמופיליה
2 דקות קריאה
טיפול גנטי חדשני נמצא בטוח לשימוש, לאחר שנוסה בהצלחה בשישה גברים
חולי המופיליה. הטיפול מיועד לחולי המופיליה A , שהיא צורה קשה יותר
של מחלה גנטית זו, אשר גורמת לדימום יתר. הטיפול הגנטי עזר למשתתפים
בניסוי להילחם במחלה על-ידי ייצור של פקטור 8, אותו חלבון שחסר
בחולי המופיליה והמאפשר לדם להיקרש. שיטת הטיפול פותחה על-ידי חברת
Transkaryotic Therapies מקמברידג', מסצ'וסטס שבארה"ב, והמחקר מומן
על-ידה. תוצאות הניסוי מתפרסמות בגיליון האחרון של ה New England
Journal of Medicine.
המחקר בדק רק את בטיחות הטיפול, ולא את יעילותו. ארבעה מתוך ששת
המשתתפים הראו רמות גבוהות של פקטור 8, ואף אחד מהמשתתפים לא סבל
מתופעות לוואי לאחר שנה של טיפול. תוצאות המחקר מהוות תקווה לתחום
של טיפול גנטי בכלל, אחרי שבטיחות טיפולים אלו הוטלה בספק בעקבות
מספר דיווחים על מיקרי מוות.
ברוב הניסויים בטיפולים גנטיים נעשה שימוש בנגיפים אשר נושאים את
הגנים החדשים ומחדירים אותם לתוך תאי הגוף. שיטה זו גרמה הרבה פעמים
להתפתחות דלקות ולתגובות לא רצויות של מערכת החיסון. בשיטה שפיתחה
חברת טרנסקריוטיק, הגנים החדשים מוחדרים בתנאי מעבדה לתוך תאי עור
הנלקחים מהמטופל. התאים מתחלקים ומתרבים ואז מושתלים בבטנו של
המטופל ומתנהגים כמו בלוטה חדשה, או מפעל קטן, אשר מייצר פקטור 8
שחולי ההמופיליה זקוקים לו. שיטה זו, מאמינים החוקרים, בטוחה יותר.
במאמר פרשנות שנלווה למחקר נאמר כי השיטה החדשה אמנם מבטיחה, אולם
יש צורך לבצע יותר מחקרים כדי לבדוק עד כמה היא בטוחה, כך שהתאים
המושתלים לא יגרמו לתגובת דחייה או שיהפכו לתאים סרטניים.
הצעד הבא הוא מחקר בשלב 2 (Phase II). החוקרים יבדקו את יעילות
השיטה ויחפשו דרכים שבהן תופק כמות גדולה יותר של פקטור 8 בצורה
קבועה. במחקר זה נמצא כי בעוד שניים מהמשתתפים לא סבלו מדימומים
ספונטניים במשך 10 חודשים, אצל שאר המשתתפים רמות פקטור 8 ירדו במשך
הזמן בצורה קבועה. החוקרים ינסו להגדיל את מספר התאים המושתלים, או
שישנו את מיקום ההשתלה. התקווה היא שיהיה ניתן ליישם שיטה זו גם
במחלות אחרות, כגון סוכרת.
N Eng J Med 2001; 344:1735-1742
https://content.nejm.org/cgi/content/abstract/344/23/1735
[13/06/2001]
חולי המופיליה. הטיפול מיועד לחולי המופיליה A , שהיא צורה קשה יותר
של מחלה גנטית זו, אשר גורמת לדימום יתר. הטיפול הגנטי עזר למשתתפים
בניסוי להילחם במחלה על-ידי ייצור של פקטור 8, אותו חלבון שחסר
בחולי המופיליה והמאפשר לדם להיקרש. שיטת הטיפול פותחה על-ידי חברת
Transkaryotic Therapies מקמברידג', מסצ'וסטס שבארה"ב, והמחקר מומן
על-ידה. תוצאות הניסוי מתפרסמות בגיליון האחרון של ה New England
Journal of Medicine.
המחקר בדק רק את בטיחות הטיפול, ולא את יעילותו. ארבעה מתוך ששת
המשתתפים הראו רמות גבוהות של פקטור 8, ואף אחד מהמשתתפים לא סבל
מתופעות לוואי לאחר שנה של טיפול. תוצאות המחקר מהוות תקווה לתחום
של טיפול גנטי בכלל, אחרי שבטיחות טיפולים אלו הוטלה בספק בעקבות
מספר דיווחים על מיקרי מוות.
ברוב הניסויים בטיפולים גנטיים נעשה שימוש בנגיפים אשר נושאים את
הגנים החדשים ומחדירים אותם לתוך תאי הגוף. שיטה זו גרמה הרבה פעמים
להתפתחות דלקות ולתגובות לא רצויות של מערכת החיסון. בשיטה שפיתחה
חברת טרנסקריוטיק, הגנים החדשים מוחדרים בתנאי מעבדה לתוך תאי עור
הנלקחים מהמטופל. התאים מתחלקים ומתרבים ואז מושתלים בבטנו של
המטופל ומתנהגים כמו בלוטה חדשה, או מפעל קטן, אשר מייצר פקטור 8
שחולי ההמופיליה זקוקים לו. שיטה זו, מאמינים החוקרים, בטוחה יותר.
במאמר פרשנות שנלווה למחקר נאמר כי השיטה החדשה אמנם מבטיחה, אולם
יש צורך לבצע יותר מחקרים כדי לבדוק עד כמה היא בטוחה, כך שהתאים
המושתלים לא יגרמו לתגובת דחייה או שיהפכו לתאים סרטניים.
הצעד הבא הוא מחקר בשלב 2 (Phase II). החוקרים יבדקו את יעילות
השיטה ויחפשו דרכים שבהן תופק כמות גדולה יותר של פקטור 8 בצורה
קבועה. במחקר זה נמצא כי בעוד שניים מהמשתתפים לא סבלו מדימומים
ספונטניים במשך 10 חודשים, אצל שאר המשתתפים רמות פקטור 8 ירדו במשך
הזמן בצורה קבועה. החוקרים ינסו להגדיל את מספר התאים המושתלים, או
שישנו את מיקום ההשתלה. התקווה היא שיהיה ניתן ליישם שיטה זו גם
במחלות אחרות, כגון סוכרת.
N Eng J Med 2001; 344:1735-1742
https://content.nejm.org/cgi/content/abstract/344/23/1735
[13/06/2001]
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה