טיפולי הפריה - הסיבות, הקשיים והפתרונות
טיפולי הפריה - הסיבות, הקשיים והפתרונות
לא מעט זוגות נאלצים לעבור טיפולי פוריות בגלל חוסר היכולת שלהם להיכנס להיריון בצורה רגילה. טיפולי הפריה יכולים לשנות את שגרת החיים של בני הזוג, הן מבחינת הזמן שהטיפולים נערכים והן מבחינת התחושות שהם יוצרים. זו הסיבה שיש להגיע אל טיפולי פוריות מוכנים, להיכנס אליהם בצורה מודעת וברורה ולהתייחס אליהם בהתאם.
טיפולי הפריה נעשים בדרך כלל כאשר לא צולחת האפשרות להיכנס להיריון עד גיל 35. מאחר והסיכוי להרות אחרי גיל זה יורד ל-25 אחוז, כאשר בגיל 40 הוא יורד ל-10% ואחרי גיל 45 הוא מגיע לאחוזים בודדים - אזי שההמלצה היא לפנות אחרי גיל 35 לטיפולי פוריות.
סיכוי ההצלחה של טיפולי הפריה (35%), יחד עם העובדה שקופת חולים מממנת טיפולים אלו בגיל זה, מעודדים למעשה זוגות לפנות אל טיפולי הפריה בגיל 35, אם הם לא הצליחו להיכנס להיריון עד גיל זה.
הכניסה אל טיפולי הפריה היא איננה כניסה פשוטה. זה מצריך לוח זמנים נוח, מצב כלכלי טוב ומצב נפשי תקין. הכניסה אל טיפולי פוריות תיעשה אחרי שבוצעו מספר בדיקות ונקבע שאכן טיפולים אלו יכולים להועיל לבני הזוג ויאפשרו להם להיכנס להיריון. בישראל, ישנה אפשרות לבצע טיפולי הפריה דרך מרכזי פוריות פרטיים, המבצעים מעקב אישי ופרטני אחר כל זוג שנכנס לטיפול אצלם. הטיפול נעשה גם בבתי חולים ציבוריים, שם ישנה הקפדה על מי מהזוגות אשר מבקשים להיכנס אצלם לטיפול אכן יתקבל.
כאשר מתחילים לעבור טיפולי הפריה יש ליצור שגרת חיים שתאפשר זאת. יש לקחת בחשבון את אורך הזמן שהטיפולים דורשים, לחשוב על התמונה המלאה ולא לחשוב על כל טיפול בנפרד. על מנת לעבור את הטיפול בצורה קלה רצוי מאוד לחזק את הקשר בין בני הזוג, ליצור הידברות מלאה ולהימנע ממחלוקות מיותרות. במידת הצורך ניתן להיעזר במטפל חיצוני, שיקשיב וידע מה הם התחושות והפחדים מהטיפול, ויעזור להתמודד איתם.
טיפולי הפריה דורשים עוד נקודה חשובה שיש להתמודד איתה, מקום העבודה. לפי החוק, שכירים נהנים מאפשרות לצאת לטיפולי פוריות בלי שזה ייחשב להם כהיעדרות. אך על מנת שיוכלו להנאות מזכויות אלו עליהם לעדכן את המנהלים בעבודה על טיפול הפוריות. כמובן שמצב זה איננו בהכרח נעים וקל, אך הוא ימנע אי נעימויות ויכול להקל בהתמודדות עם הטיפול.
נקודה משמעותית נוספת היא הצד הרפואי. טיפול פוריות איננו נעשה רק במרפאה אלא הוא מצריך גם עבודת בית. נטילת תרופות שונות, כתיבת יומן מעקב טיפולי וכמובן קשר עם הרופאים השונים. לשם כך, יש להיות דייקנים, אחראים ולשים לב מה בדיוק נעשה בטיפול וכיצד.
לא רק לבני הזוג יש תפקיד אלא גם לרופאים. עליהם להיות סבלניים עם בני הזוג, ליידע אותם בכל הליכי הטיפול ולהעניק להם את כל המידע הדרוש. בני הזוג עצמם צריכים לעשות עבודת בית עוד בטרם מתחיל הטיפול, וגם במהלכו, זאת באמצעות קריאת חומרים בתחום, שיחות עם אנשים שעברו טיפולים אלו וצבירת ידע שיכול לעזור להם.
טיפולי הפריה אינן דבר פשוט. מדובר בתהליך ארוך שדורש הרבה סבלנות ולא אחת מדובר בטיפול מתסכל מאוד עבור בני הזוג. לכן חשוב לעבור אותו ביחד, בתהליך שיתופי מלא, לשתף בו גם את החברים ובני המשפחה הקרובים על מנת לקבל את מירב העזרה והתמיכה. שיתוף הסביבה הקרובה יאפשר לעבור את התקופה בצורה הטובה ביותר ולהקל בכך הן על שגרת החיים החדשה ועל הטיפול עצמו.