בדיקות דם הם שם כללי למגוון רחב מאד של בדיקות אשר ניתן לבצע, ע"י לקיחת דוגמית דם מהגוף לתוך מבחנה, וסריקתה המדויקת במעבדה.
בדיקת דם מטרתה לבדוק ערכים של חומרים שונים המצויים בדם, למשל ספירה של מס' תאי הדם, ריכוז המלחים בדם, ורמות שונות של מרכיבי דם המעידים על מצבי חולי שונים, כגון: רמת המוגלובין שיכולה להעיד על אנמיה, רמת תפקודי כליה או כבד שיכולות להצביע על פגם בתפקוד מערכות אלה, רמת סוכר שיכולה להעיד על התפתחות סוכרת, רמות כולסטרול בדם ועוד. בנוסף ניתן ע"י בדיקת דם לזהות גורמים מזיקים שונים הנמצאים בגוף, זאת ע"י לקיחת תרבית מן הדגימה, וחיפוש אחר חיידקים, וירוסים שונים וכו' המסתובבים בזרם הדם.
צילום: shutterstock
מחלות קשורות
מגוון רב מאד של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב ע"י בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.
מתי עושים את הבדיקה
בדיקת דם נעשית לרוב באופן שגרתי, לצורך מעקב בסיסי אחר בריאות האדם, אשר מבצע בדיקה אצל רופא באופן שגרתי. בעזרת בדיקות אקראיות אלה, ניתן לעיתים לגלות מצבי חולי שונים, שלא היו נותנים את אותותיהם לולא הבדיקה למשך זמן רב, וכך מקדימים להם טיפול. בדיקות הדם אשר מבצעים באופן שגרתי כוללות לרוב- ספירת מרכיבי הדם, בדיקת כימיה בסיסית בדם, רמת שומנים וכולסטרול וכן תפקודי כליה וכבד.
בדיקות דם ספציפיות נדרשות לביצוע במצבי מחלה, לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף. מגוון הבדיקות שיבוצעו תלוי בסימנים והסימפטומים שהחולה מציג, למשל- חולה שמגיע עם חום גבוה מאד, יתכן וסובל מזיהום, ותשלח בנוסף לבדיקות הדם השגרתיות גם בדיקה לתרבית דם, במטרה לנסות ולאתר את הגורם המזהם.
אוכלוסיות בסיכון
על נבדקים אשר נגועים במחלות זיהומיות, המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס),HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות התוויית נגד לביצוע הבדיקה, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה
אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, אולם לפני ביצוע בדיקת דם שגרתית, יש לרוב לשמור על צום, במשך 12 שעות (מותרת שתיית מים בלבד). הסיבה לכך היא בכדי לאפשר מדידה מדויקת עד כמה שאפשר של הערכים הבסיסיים של החומרים בדם, שכן פירוק המזון בדם עלול להביא לבדיקה שגויה, וערכים מוגברים מהרגיל של סוכר, כולסטרול ועוד. לרוב אין מניעה בלקיחת תרופות, באם ישנן, לפני הבדיקה, אך מומלץ להיוועץ על כך עם הרופא.
אופן ביצוע הבדיקה
באופן שגרתי, בדיקת דם מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור עד כמה שניתן ובאופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד עד כמה שניתן, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה (מס' המבחנות הנדרש משתנה בהתאם לכמות וסוג הבדיקות המבוקשות מהמעבדה). בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה (ע"י מטלית), בכדי למנוע היווצרות שטף דם באזור. המבחנות נלקחות למעבדה לצורך בדיקה. לעתים יש צורך בניסיון דקירה שני או שלישי,זאת במידה ולא מצליחים לחדור לכלי הדם, או שלא מצליחים להוציא את כמות הדם הרצויה בפעם הראשונה. נדרשת סבלנות כלפי הבודק, שכן פעולה זו אינה תמיד פשוטה, אולם לרוב לוקחת כ-5-10 דק'.
אחרי הבדיקה
ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול בחבישות חמות מס' פעמים ביום. הסיכון שקיים בבדיקת דם נובע מדגימה במחט נגועה בזיהומים, ולכן יש להימנע עד כמה שניתן מלבצע בדיקות דם במדינות עולם שלישי, ובאזורים בעולם בהם תנאי ההיגיינה אינם מוקפדים במלואם. במרפאות ובבתי החולים בארץ כל המחטים הן חד פעמיות.
פענוח תוצאות
יש לציין כי לעתים ישנן טעויות מעבדה, וכי כאשר ישנן תוצאות שחורגות מן הנורמה בצורה יוצאת דופן ושלא תואמות למצב החולה, יש לחזור על הבדיקה שנית.
זיהום על ידי נגיף ההרפס מסכן את העובר בזמן הלידה, כלומר הוא יכול להידבק תוך כדי מעבר בתעלת הלידה. כאשר מדובר בהדבקה ראשונית, הסיכויים להדבקה גבוהים יותר. איני רואה סיבה לכך שההדבקה תסכן את הצלחת טיפול ה- IVF שלך, אך לא ציינת אם זוהי ההדבקה הראשונית, וכן מהו מצבך הבריאותי הכללי, ולכן אמליץ לך להיבדק. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד
הפרעה בתפקודי כבד לרוב מעלה חשד להימצאות של וירוסים הגורמים להפטיטיס. וירוס מסוג הפטיטיס A מדבק כשהוא עובר מצואה של אדם נגוע לפיו של בריא (למשל, אם לא שוטפים ידיים לאחר שהיה בשירותים ולאחר מכן אוכלים עם הידיים). במקרה כזה, אי-הקפדה על היגיינה קפדנית ביותר עלולה להוביל להדבקה של התינוקת, אשר עבורה מחלה זו עלולה להיות מסוכנת, ועל כן רצוי לצמצם את המגע ככל האפשר. וירוסים הפטיטיס B ו-C מדבקים רק במגע עם דם של חולה, ואם החשד הוא שאמך נדבקה באחד מאלה, הסיכון להדבקת התינוקת קטן. בכל מקרה, אבחנה של הפטיטיס נעשית בתוך שעות ספורות בבדיקת דם. אתה מציין שיש נוכחות של חיידק ושנלקחו תרביות. מבלי לדעת באיזה חיידק מדובר לא אוכל לתת מידע נוסף, ואמליץ להימנע ממגע לגמרי עד קבלת תוצאות התרבית, שמגיעות תוך כ-3 ימים בדרך כלל. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
כדאי להתחיל לקחת תוספי ברזל, ולחזור על הבדיקות (המוגלובין, ברזל, טרנספרין ופריטין) 3 חודשים לאחר שנטלת את התרופות. את הברזל כדאי לקחת יחד עם ויטמין C, כדי לשפר את הספיגה. כדאי להימנע מנטילתו יחד עם קפה, תה, חלב, ביצים וסיבים. אם בבדיקות החוזרות רמת הברזל והפריטין עדיין תהיה נמוכה - יש לבצע בירור בכיוון של איבוד דם או של הפרעה בספיגה.
הגיל שאת מספרת כי קיבלת בו מחזור הוא נורמלי לחלוטין. בגילך ייתכנו שינויים בסדירות המחזור. אם הכאבים ממשיכים, ואת עדיין לא מקבלת מחזור, את יכולה לגשת לרופא המטפל שלך לבדיקות נוספות. ייתכן שהכאבים כלל אינם קשורים למחזור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
באופן כללי, יכולות להיות מספר סיבות לנשירת שיער: תורשתי שינויים הורמונליים מחלה רצינית תרופות שימוש מרובה בשמפו ובמייבשי שיער לחץ פיזי או נפשי הרגלי עצבנות: משיכה ותלישה של השיער כוויות הקרנות התקרחות מקומית (Alopecia Areata) זיהום פיטרייתי (Tinea Capitis) טריכוטילומאניה - התנהגות כפייתית שמאופינית במשיכה אובססיבית של השיער עד לתלישתו. בהחלט ייתכן שנשירת השיער אצלך נובעת מהבעיה ההורמונלית ממנה את סובלת, מהשימוש בגלולות (נשירת שיער היא תופעת לוואי נדירה יחסית אבל אפשרית של גלולות), מהלחץ הנפשי שבו היית נתונה, או מהשילוב של כל הגורמים ביחד. ייתכן שלאחר שתאוזני הורמונלית נשירת השיער תיפסק. זהו תהליך שיכול להמשך מספר חודשים. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם רופא עור כדי לבדוק את הגורמים האפשריים לנשירה. רופא העור גם יוכל להמליץ לך על טיפולים אפשריים כגון: תוספת של ויטמינים ומינרליים או שימוש בתמיסת מינוקסידיל.
אף על פי שרמת הוויטמין B12 שלך היתה נמוכה יחסית בבדיקה האחרונה, היא עדיין תקינה. שנית, נימול הנגרם כתוצאה מחסר בוויטמין B12 מתחיל בקצות הגפיים, בחלק הדיסטלי, ומתקדם לחלק הפרוקסימלי, כלומר לכיוון הגוף. הנימול הזה גם סימטרי ומופיע בשתי הגפיים. לכן לא נראה כי הסיבה לנימול שלך הוא רמת הוויטמין B12. סיבה אפשרית אחרת לנימול בירך היא מצב שנקרא meralgia paraesthetica, אשר שכיח יותר בחולי סוכרת. מידע נוסף עליו תוכל למצוא לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071404_1.htm
על פי הבדיקות שצירפת, יש לך הפרעה קלה בתפקודי הכבד, ועודף שומנים בדם. נתונים אלה מתאימים למתב שציינת, של כבד שומני. המשך את המעקב ואת הטיפול אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
כדאי לדאוג ראשית לאיזון בלוטת התריס לפני שפונים לטפל בשומני הדם, כי אולי אכן הם מושפעים משנית מהחסר בבלוטה. כלומר- עליך לפנות לרופא שלך, ולהגדיל תחת מעקב ופיקוח את מינון האלטרוקסין בהתאם להמלצתו.
נושא הגובה מטריד רבים מבני גילך. חשוב להבין שגורמים שונים משפיעים על הגובה הסופי שלנו, חלקם גנטיים וחלקם קשורים להשפעות סביבתיות, כמו תזונה, מחלות, או אפילו האיזור הגיאוגרפי בו אנו גדלים. הדבר החשוב מבחינה התפתחותית הוא לאו דווקא הגובה הסופי, אלא קצב הגדילה. קצב הגדילה שונה מאדם לאדם. צניחה פתאומית בקצב הגדילה, שלעיתים מלווה גם בצניחה בקצב העלייה במשקל, הוא נושא לבירור על ידי הרופא המטפל. את קצב הגדילה ניתן לחשב על ידי טבלאות ומחשבוני צמיחה שונים שנמצאים אצל הרופא המטפל או אצל מומחה לאנדוקרינולוגיה. באמצעות המחשבון הבא תוכל לחשב את הגובה שלך ביחס לגובה שאר האוכלוסייה. http://www.infomed.co.il/CalcDevlp.htm
אתייחס ראשית לתפקודי בלוטת התריס שהבאת. לא ציינת אמנם יחידות מדידה, אבל אוכל לומר כי תפקודי בלוטת התריס שלך תקינים. ערך ה- TSH צריך להיות בטווח שבין 0.35 לבין 5.5 ואילו F T4 בטווח שבין 10 לבין 25. תוכלי לראות זאת באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=53