קנאה (Envy)

הנה את: בת ארבע, מתבוננת בעיניים כמהות באחותך הקטנה בת הימים הספורים, שמשום מה כל המבוגרים כולל אמא שלך(!) חושבים שהיא כל כך חמודה ונפלאה. הנה את שוב, הפעם בת 14, מתבוננת בלא פחות כאב כיצד החבר הראשון שלך מחליף עקיצות ופלירטוטים עם הבלונדינית מהכיתה השנייה.
איזו תגובה הייתה לך בכל אחד ממקרים אלו? בין אם בחרת להתפרץ בזעם ובין אם הסתגרת בשתיקה, סביר להניח כי זכורה לך היטב החוויה הכואבת של הקנאה.

מהי קנאה?

"מאה מיתות ולא קנאה אחת" נאמר ולא לחינם. קנאה ידועה כאחד מן הרגשות אשר קשה במיוחד לשאתם ולטענתו של הפסיכולוג דניאל גולדמן, היא מבוססת על רגשות בסיסיים יותר של פחד, כעס ועצב. מידה מסוימת של קנאה באחרים עשויה לדרבן אותנו להתקדמות ולעשייה, אך צידה השני הוא רגשות מכאיבים כתסכול, רגשי נחיתות ועוינות, וכן, התנהגויות אשר עלולות לפגוע בנו או באחרים. ניתן לזהות שני ביטויים מרכזיים של קנאה: קנאה באדם אחר וקנאה לאדם אחר.

• "וייחר לקין מאוד ויפלו פניו": קנאה באחר - הרצח האנושי הראשון המתואר בתנ"ך התרחש בעקבות קנאתו של קין באחיו הבל, בשל העדפת האל את מנחתו. תחושה זו של קנאה ביחס, במעמד, ברכוש ואפילו ביכולותיו ותכונותיו של אדם אחר, מוכרת כמעט לכולנו, ומופנית במרבית המקרים לאנשים קרובים לנו (יופיו והכריזמה של חבר טוב מעוררת בנו קנאה צורבת יותר מאשר מעורר בנו למשל, יופיו של בראד פיט). כאשר הקנאה באחר הינה עוצמתית במיוחד, היא עלולה לפגוע במערכות יחסים, להביא לדרישות עצמיות מוגזמות ולא ריאליות ("אני חייבת להצליח בדיוק כמו אחותי") ובחלק מן המקרים, אף לניסיון לפגוע בהישגיו של האדם המעורר את קנאתנו. קנאה זו עשויה לנבוע מאירועים אובייקטיביים (הורים המגלים יחס מועדף לאחד האחים) או מתחושה פנימית של נחיתות, חוסר ערך וחוסר ביטחון.

• "אני אוהב אותך; את שלי" - בניגוד לקנאה באדם אחר, קנאה לאדם אחר מתייחסת לעיסוק מוגזם ולא מציאותי בנאמנותו של הפרטנר הזוגי ובמחויבותו והשקעתו בקשר. קנאה זו, המתעוררת בדרך כלל על רקע רומנטי, כוללת מצוקה רגשית ("היא תעזוב אותי", "הוא בטח מסתכל על אחרות") ו/או התנהגויות הפוגעות במערכת היחסים, כמו מעקבים אחר הפרטנר, תובענות ("את לא הולכת לבד לחברות"), שתלטנות, האשמות וכד'. במקרים קיצוניים עלולה הקנאה אף להביא להתעללות רגשית או לפגיעה פיסית. השערות רבות הוצעו לגבי מקורות הקנאה הרומנטית, כאשר חלקן מתייחסות לגורמים נפשיים כמו תחושת נחיתות וחרדת נטישה, וחלקן לדינמיקה הנבנית בין בני הזוג.

קנאה כמנגנון פסיכולוגי - פרויד וקליין

אנו רגילים להתייחס לקנאה כאל רגש, אך תיאורטיקנים מתחום הפסיכולוגיה ראו בה גם מנגנון נפשי משמעותי.

פרויד ראה בקנאה הרומנטית רגש טבעי, המתעורר לראשונה במסגרת המשולש האדיפלי של גיל הילדות. הילד מתחרה עם ההורה בן מינו על אהבת ההורה בן המין השני, ומצב זה משאיר חותם של חרדה המתעורר בבגרות מול כל חוויה של איום ביחס לנאמנותו של בן/בת הזוג. כמו כן, הקנאה לבן/בת הזוג עשויה להיות ביטוי לשימוש במנגנון הגנה בלתי מודע של הדחקה. כך, כאשר מתעורר דחף לבגידה או לעזיבת הפרטנר הזוגי, ודחף זה הינו מאיים מדי, עשוי דחף זה להיות מושלך על הפרטנר ובהתאם, לקבל צורה של קנאה.

מלאני קליין, מממשיכות דרכו של פרויד, הציעה התבוננות מעמיקה במיוחד על תופעת הקנאה. קליין הדגישה את חשיבות יחסיו הראשוניים של התינוק עם אמו בשנת חייו הראשונה ואפיינה את התפתחותו כמורכבת משתי עמדות בסיסיות המתקיימות אצלו - העמדה הסכיזואידית- פרנואידית והעמדה הדיכאונית. כאשר מחזיק התינוק בעמדה הדיכאונית, בגילאי חצי שנה עד שנה, הוא מכיר בחשיבות הגנתה והזנתה של האם וחווה כלפיה תלות מוחלטת. תלות זו היא חוויה בלתי נסבלת עבור התינוק ולכן הוא עשוי להגיב באחת משתי דרכים: חווית חמדנות אוראלית המתבטאת ברצון לשלוט באם מתוך כעס על החזקתה במשאב יקר כל כך (החלב) אשר ניתן לו רק במנות קצובות, וקנאה מסוג של צרות עין. משמעות קנאה זו היא רצון להרוס ולקלקל את הטוב שבאם, כדי שלא להישאר תלוי בדבר טוב כל כך שאינו בשליטתו. קליין ראתה את הקנאה כנובעת מדחף תוקפני מולד וחזק במיוחד, או לחלופין, מהורות לא יציבה ביחסה לתינוק. כאשר הקונפליקטים הנוגעים לקנאה אינם נפתרים באופן מספק בילדות, עלולים שרידיהם ללוות את האדם גם בבגרותו ולהתבטא באלמנטים של אנוכיות, אשמה, רגשי נחיתות, הרס עצמי ועוד.