גינקולוגיה (gynecology)

שלום "חלבון עוברי" , או בשם המלא - בדיקת הסקר הביוכימי של הטרימסטר השני, הינה בדיקת דם בין השבועות 16-20 בה נבדקים הערכים של 3 חלבונים שונים בדם האם, כאשר ביחד ( בשקלול ) עם גיל המטופלת, המטרה הראשונית של הבדיקה היתה לתת ניבוי /חיזוי , לגודל הסיכון לתסמונת דאון. עם השנים למדנו כי חרגה של כל אחד מהחלבונים השונים הנבדקים בבדיקה ( חריגה כלפי מעלה או מטה ) , עשוי להוות גורם סיכון, המעלה בצורה מסויימת את הסיכון למצבים שונים. הדבר הראשון והחשוב מכל שעלייך לעשות קודם - סקירה מכוונת, מפורטת ומדוקדקת. בסקירת מערכות מכוונת אנו נוהגים לשלול את אותם המצבים שעשויים להופיע ביחד עם תוצאת חלבון עוברי חריגה. מאחר ובבדיקה זו נבדקים כאמור 3 חלבונים שונים, חשוב מאד שתביאי עימך את תוצאת הבדיקה. אני גם , לפני שאני מבצע בדיקה זו ( סקירת מערכות מכוונת / סקירה מכוונת ) , מבקש תמיד מהנשים שיביאו עימן לבדיקה את הבדיקות הקודמות שביצעו בהריון ף השקיפות העורפית, סקר שליש ראשון , ואת דו"ח הסקירה המוקדמת ( באם אכן כבר הספקת לבצע אותה) . לסיכום : הייתי מבצע מיידית סקירה מכוונת . בהצלחה

שבוע טוב. ראשית - ברור שיש סיכוי ( והייתי גם אומר שאפילו גבוה - לפי והערכתי ונסיוני לאורך השנים במקרים אלו ) לילד שהינו בריא ותקין. לא הבנתי משאלתך, האם בוצע בהריון דיקור מי שפיר ? האם הדיקור תקין ? במידה וכן - האם בוצע רק "צ'יפ" ( CMA ) , או שמא בוצע גם ריצוף גנטי ("אקסום") ? במידה ולא בוצע אקסום - האם נשמרו תאים מהדיקור- כך שניתן גם כעת לבצע הרחבה של הבדיקה ולעשות אקסום כעת . מנסיוני אומר , לאחר נושא האקסום, כי הדבר הבא שהייתי עושה כעת - זו סקירת מערכות מכוונת מפורטת ומדוקדקת!!. יש משפט שאומר , כי ישנן "פנים רבות לקורפוס קאלוזום" - והכוונה היא, שהואריאציה הנורמלית באוכלוסית העוברים הבריאים והתקינים (!) למראהו וצורתו של הקורפוס קאלוזום עצומה . כך שזה דבר שאתה חייב "לראות אותו בעיניים שלך" , וכך לראות, עפ"י הנדיון, האם זה נראה כואריאציה תקינה, או שמא מראה פתולוגי (לא מספיקה האמירה כי הינו "דק"). באשר לאורך אותו ציינת ( 34 מ"מ בשבוע 34) , איננו מהווה ערך חריג/פתולוגי, אולם הייתי מאד נזהר כאן לתת את הייעוץ באשר לרוחב/מראהו הכללי, המראה של כל אחד מארבעת חלקיו, מבלי שבדקת בעצמך וראית זאת. מעבר , אני סבור, לא די בהסתכלות כאן על "רוחב חדרי המוח", וכי תבנית הסולקציה (שזה משהו שאנו עושים בסקירה המכוונת!) מאד תסייע כאן, על מתן הייעוץ השלם והמלא . צריך גם לבצע במהלך הבדיקה הסתכלות על מערכות נוספות בעובר במסגרת האפשרי לשבוע זה. שאר הגפיים? פתיחה וסגירה של כפות ידיים? ,המבנה האנטומי של הלב . ועוד!! באשר לייעוץ הגנטי - אם דרך קופת החולים אין תור זמין - הייתי מבקש מקופת החולים טופס 17 לביצוע בבית חולים , אולם גם כאן, הייתי ממליץ על ביצוע הייעוץ הגנטי, רק אחרי שביצענו סקירה מדוקדקת ומפורטת, שתיתן ליועץ הגנטי תמונה רחבה יותר ( בדיקת MRI ובדיקת אולטרסאונד משלימות אחת את השנייה - לכל אחת יתרונות על רעותה ) וכך תוכלי לקבל את הייעוץ הגנטי המיטבי. לכן הייתי ממליץ על סקירה מכוונת מקיפה ומפורטת - ולנוכח השבוע המתקדם יחסית , הייתי ממליץ שזו תתבצע במיידי . אני גם תמיד מבקש מהנשים שמגיעות לבדיקה - שיביאו עימן לבדיקה את כל דוחות הסקירות שהיו בהריון עד כה - דבר שהינו חשוב ועוזר . ואחרי כל זאת - אני חיב להגיד לך, שלאחר הברור האמור שאכן יש לעשותו - אני אופטימי !

שלום. חדרי המוח הינם חללים במוח המכילים את נוזל חדרי המוח (SSF ). במהלך סקירת המערכות אנחנו תמיד מסתכלים ובודקים את חדרי המוח. רוחב תקין של חדרי המוח הינו עד 10 מ"מ. יחד עם זאת, לא תמיד רוחב חדרי המוח בבדיקה ימדד זהה לחלוטין. אסימטריה של חדרי המוח מוגדרת, כאשר הפער ברוחב החדרים הינו לפחות 2 מ"מ ומעלה. במקרים בהם החדר הגדול מבין השנים - רוחבו איננו עולה על 10 מ"מ לא מתקיימת תוספת סיכון ברמה הנוירו-התפתחותית לעובר בהשוואה לכלל האוכלוסיה. פעמים רבות מופנית נשים, לאחר שבסקירת המערכות התרשם הבודק מקיומה של אסימטריה ברוחב של חדרי המוח. במקרה זה אנו נדרשים לבצע סקירה מכוונת למוח העובר - בדיקה מכוונת למוח, קפדנית ומדוקדקת לעובר, וזאת על מנת לראות , מעבר לשאלת האסימטריה, האם השינוים שתוארו (גם אם הם מינורים כשלעצמם) , אינם מהווים "רמז" עדין לקיומו של ממצא אחר, משמעותי יותר : מום מוחי מורכב. חשוב מאד כאן לבצע סקירה מכוונת , או בדיקה מכוונת למוח העובר, שהינה בדיקה קפדנית ויסודית בה אנו עוברים על כל פרטי המוח , לפרטי פרטים, בצורה מקיפה יסודית ומוקפדת, ובשום פנים אין (!)להסתפק ב "מדידה חוזרת של רוחב החדרים וזהו" . אני באופן אישי נוהג, לפני ביצוע הבדיקה ,לבקש שהנשים יביאו עימן , לקראת בדיקה חשובה ומקיפה זו, את הדוחות של סקירות המערכות הקודמות שבוצעו, ואז לפני תחילת הבדיקה חשוב לי לעבור על הנתונים והממצאים, הדינמיקה וההשתנות על ציר הזמן, ואילו ממצאים נוספים, באם אכן קיימים , התרשם הבודק הקודם. פעמים רבות - מספיק לבצע סקירה מכוונת למוח לצורך השלמת הברור , ואילו לעיתים - ובכפוף לממצאי הבדיקה (!) , אבקש להרחיב את רוחב הברור לכיוונים נוספים. אני תמיד ממליץ שסקירה מכוונת למוח - ולו בשל ש"משהו צד את עינו" של בודק אחר - תתבצע "הכי מוקדם שמתאפשר" בהצלחה בבדיקה !

חדרי המוח , הינם חללים המפרישים את הנוזל העוטף את רקמת המוח (CSF) . רוחב תקין של חדרי המוח ("הלטרלים") הינו עד 10 מ"מ. בהתנן העובדה, כי בסקירה אצלך מצאו רוחב שהינו מעל לערך שהינו מעבר לכך, הדבר מחייב ביצוע סקירת מערכות מכוונת - בדיקה מכוונת ומדוקדקת, שמטרתה לראות שהתרחבות החדרים, איננה סמן המעיד על מום או נזק לרקמת המוח עצמה (אשר סובבת את חדרי המוח). ברוב המקרים, בסקירה מכוונת למוח העובר, הדבר יצריך שילוב של בדיקת המוח בגישה בטנית ובגישה וגינלית ( אם כי -לא תמיד). המדובר בסקירה יסודית, קפדנית ומדוקדת הסוקרת את המוח מכל הכיוונים והזויות האפשריות- וזאת , ע"מ להבטיח כי המוח עצמו תקין. לעיתים בתום הבדיקה נצטרך להרחיב את הברור לכיוונים נוספים - בכפוף לממצאי הבדיקה. מנסיוני לאורך השנים- ברגע שנאמר כי קיימת הרחבה של חדרי המוח חשוב ביותר כי נבצע את הבדיקה בהקדם המירבי. אני באופן אישי, גם תמיד מקפיד לומר לנשים להביא עימן את דוחות הסקירות הקודמות אשר בוצעו בהריון, - וזאת מאחר וחשוב לי להשוות את הדינמיקה : השתנות הממצאים על פני ציר הזמן ואילו דברים בנוסף הודגמו בסקירת המערכות שבוצעו. בהצלחה

הקורפוס קאלוזום הינו אזור של תאי עצב במוח אשר חוצים את קו האמצע של המוח ומאפשרים בין השאר תקשורת העברת נתונים ועיבוד מידע בין שתי אונות המוח ומכאן חשיבותו הרבה . כאן המקום לציין, כי משרד הבריאות בישראל , לא הכניס עד כה, את הקורפוס קאלוזום כחלק מהדרישות ההכרחיות שהרופא מחוייב להדגים בעת ביצוע סקירת מערכות. את הקורפוס קאלוזום ניתן להדמות בברור גם בסקירה השנייה וגם בשלישית . ברמה האישית, אני חייב לציין, כי לנוכח חשיבותו הרבה (כך אני נוהג לפחות בעת ביצוע הסקירות) חשוב ביותר להדגים את הקורפוס קאלוסום , לכל הפחות, גם בסקירה השנייה, בסקירה השלישית, ובסקירות המכוונות למוח העובר המבוצעות במחצית השניה של ההריון בהצלחה