חסינות (immunity)
יכולת של הגוף להתנגד לזיהומים, בגלל נוכחות בדם של נוגדנים ותאי דם לבנים. הנוגדנים נוצרים כדי להתמודד עם האנטיגנים הקשורים למחלות שונות. חסינות פעילה (אקטיבית) קיימת כאשר תאי הגוף עצמו מייצרים, ומסוגלים להמשיך לייצר, נוגדנים מתאימים אחרי התקף של מחלה או אחרי גירוי מכוון (ראה חיסון). חסינות סבילה (פסיבית), שהיא קצרת-מועד, מושגת על-ידי הזרקת נוגדנים מוכנים בנסיוב נוגדני שנלקח מאדם או מבעל חיים שכבר מחוסן. לתינוקות יש חסינות סבילה למחלות שכיחות במשך שבועות רבים לאחר הלידה; חסינות זו מוקנית להם על-ידי הנוגדנים מדם האם ומן הקולוסטרום. קיימים שני סוגים של תגובה חיסונית הנוצרים על-ידי שני סוגי לימפוציטים. לימפוציט B שמסייע ביצירת נוגדנים חופשיים הנמצאים בזרם הדם; ולימפוציט T, שאחראי על השמדת נגיפים ופטריות ועל פיקוח כללי של מערכת החיסון.