הזרעה תוך רחמית, המכונה גם הזרעה IUI והזרעה מלאכותית, היא סוג של טיפול פוריות שבו מחדירים זרע באמצעות צינורית באופן ישיר לחלל רחם, בזמן שהשחלה משחררת ביצית. המטרה של הליך זה היא להגדיל את הסיכוי של הזרע להגיע לתוך החצוצרה ולהפרות את הביצית שממתינה שם, כדי לגרום להיריון[1]. הזרעההיא אפשרות טיפול זעיר פולשנית ונוחה יותר מהפריה חוץ גופית (IVF), והיא ניתנת לביצוע על ידי רופא/ה גניקולוג או גניקולוגית מומחה לפוריות.
צילום: shutterstock
מתי מתבצע
טיפולי הזרעה תוך רחמית מתבצעים במקרים הבאים:
אנדומטריוזיס – עלול להוביל לבעיות פוריות ולכן לרוב, שיטת הטיפול המקובלת במצבים אלו היא שימוש בתרופות לצורך השגת ביצית באיכות טובה, בשילוב עם הזרעה IUI[1].
בעיות בצוואר הרחם – מקרה של רירית סמיכה מדי המקשה על תנועת הזרע, או של עיבוי צוואר הרחם בעקבות צלקת או מבנה מולד[1].
בעיית פוריות מתונה בגבר – במקרים של ספירת זרע נמוכה, בעיות מורפולוגיות בזרע או תנועתיות חלשה של הזרע. הזרעה עשויה להתגבר על חלק מבעיות אלו באמצעות הפרדה בין זרעונים תקינים לאלה באיכות נמוכה יותר[1].
אלרגיה לזרע – לעיתים רחוקות קיימת אלרגיה לחלבון הזרע שגורמת לאדמומיות, נפיחות וצריבה אצל האישה.
נשים המעוניינות להקים משפחה חד הורית באמצעות תרומת זרע[2].
לא ניתן לקיים יחסי מים בשל בעיה נפשית, מגבלה פיזית או מחלה (למשל HIV)[3].
הכנות לטיפול
בשלב הראשוני לטיפול יש לסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת (והמטופל, במקרה של זוג). לאחר מכן יש לבצע בדיקות אבחון, כדי להעריך את הפוריות של המטופלת, או של המטופלת ושל בן/בת זוגה, כמו גם כדי לברר האם הזרעה מלאכותית היא טיפול מתאים - יש לוודא שהחצוצרות, המחברות את השחלות לרחם, פתוחות ובריאות, ושהרחם נראה תקין[3]. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של ההליך, יש לבצע הזרעה בזמן הביוץ. לרוב, מטופלות יתבקשו ליטול תרופות לפוריות כדי לעורר ביוץ, והדבר ילווה בבדיקת אולטרסאונד ובבדיקות דם כדי לקבוע מהו המועד הטוב ביותר להליך[2]. לאחר קביעת חלון הביוץ, תסופק דגימת זרע (מתרומה או על-ידי בן הזוג), שאותה יכינו במעבדה לקראת ההליך. ההכנה כרוכה בניקוי חומרי ההקפאה, בהפרדת תאי הזרע מהנוזל, ובהשבחת הזרע - בחירת תאי הזרע האיכותיים ביותר. תהליך זה מעלה את הסיכוי להצלחת ההליך[2].
כיצד מתבצע הטיפול
הליך IUI יתבצע בסביבות זמן הביוץ, בדרך כלל כ-24-36 שעות לאחר העלייה בהורמון LH המעיד על הביוץ שעומד להתרחש בקרוב.לאחר מכן יעשה שימוש בצינורית להחדרת הזרע ישירות לרחם. זהו הליך שנמשך לרוב דקות ספורות בלבד וכרוך באי נוחות מינימלית[4].
אחרי הטיפול
בימים ובשבועות שלאחר ההזרעה, יש לעקוב אחר סימנים ותסמינים של הריון. ניתן לבצע בדיקת היריון ביתית או בדיקת דם להריון[4].
תופעות לוואי וסיכונים
קיים סיכון קטן לזיהום לאחר ההליך. הסיכוי להיכנס להריון מרובה עוברים גדל במידה ונעשה שימוש בתרופות פריון[4]. כמו כן, קיים סיכוי קטן לפתח תסמונת גירוי יתר שחלתי בעקבות השימוש בתרופות אלו. חלק מהנשים עלולות לסבול מהתכווצויות קלות הדומות לכאבי וסת[3].
תוצאות הטיפול
הצלחת הטיפול תלויה במספר גורמים כגון תדירות ביצוע ההליך (האם הוא מתבצע באופן רציף בכל חודש), גיל המטופלת, הסיבה להזרעה, האם נעשה שימוש בתרופות פריון ועוד. במידה והטיפול הצליח, המטופלת תתעבר[4].
סקירת מערכות שלישית ( או בשמותיה הנוספים : סקירה שלישית, סקירת טרימסטר שלי ובדיקת שליש שלישי) מתבצעת על פי רוב בין השבוע 29-33 . יחד עם זאת, לעיתים , בשל נסיבות ספציפיות, אנו נדרש גם לבצעה גם מאוחר יותר. אני באופן אישי , "הכי אוהב" לבצע את הבדיקה בחלון הזמנים שבין השבועות 30-31, מאחר וזהו חלון הזמנים שבו אני "אראה הכי טוב את העובר" - בטווח השבועות הרלבנטי לסקירה השלישית ( בהריונות תאומים - אני מעדיף לבצע שבוע קודם לכן). יחד עם זאת, ולנוכח חשיבותה הרבה של הבדיקה , הרי שגם את האישה לא נמצאת בדיוק בזמן המיטבי - ולאור חשיבותה הרבה באשר להמשך ניהול ההריון ( וכאן אני אפנה אותך לכתבה שפירסמתי בנושא באחר האינטרנט שלי - ב"לשונית" : כתבות, שם אני מסביר אודות סקירה שלישית ויורד לעומקם של דברים) , ממליץ שלא לוותר, וכן לבצע את הסקירה השלישית, בכל מקרה, גם אם האישה לא בזמן האולטימטיבי.
בהצלחה
שלום
"חלבון עוברי" , או בשם המלא - בדיקת הסקר הביוכימי של הטרימסטר השני, הינה בדיקת דם בין השבועות 16-20 בה נבדקים הערכים של 3 חלבונים שונים בדם האם, כאשר ביחד ( בשקלול ) עם גיל המטופלת, המטרה הראשונית של הבדיקה היתה לתת ניבוי /חיזוי , לגודל הסיכון לתסמונת דאון.
עם השנים למדנו כי חרגה של כל אחד מהחלבונים השונים הנבדקים בבדיקה ( חריגה כלפי מעלה או מטה ) , עשוי להוות גורם סיכון, המעלה בצורה מסויימת את הסיכון למצבים שונים.
הדבר הראשון והחשוב מכל שעלייך לעשות קודם - סקירה מכוונת, מפורטת ומדוקדקת. בסקירת מערכות מכוונת אנו נוהגים לשלול את אותם המצבים שעשויים להופיע ביחד עם תוצאת חלבון עוברי חריגה. מאחר ובבדיקה זו נבדקים כאמור 3 חלבונים שונים, חשוב מאד שתביאי עימך את תוצאת הבדיקה. אני גם , לפני שאני מבצע בדיקה זו ( סקירת מערכות מכוונת / סקירה מכוונת ) , מבקש תמיד מהנשים שיביאו עימן לבדיקה את הבדיקות הקודמות שביצעו בהריון ף השקיפות העורפית, סקר שליש ראשון , ואת דו"ח הסקירה המוקדמת ( באם אכן כבר הספקת לבצע אותה) .
לסיכום : הייתי מבצע מיידית סקירה מכוונת .
בהצלחה
שלום, נמצאת בשבוע 33 לאחד סקירה מאוחרת שהצביעה על קלאב פוט ברגל ימין. Mri ממצא קורפוס קולוסום - מעט דק 34 ממ (חדרי מוח נורמלים). כמעט בלתי אפשר להשיג יעוץ גנטי או תור מהיום להיום. אני לחוצה ברמות בגלל השבוע המתקדם בו אני נמצאת. האם יש איזשהו סיכוי קטן לתינוק בריא או שבמצב הזה ממליצים על הפסקת הריון? כל טיפ/עצה תעזור במצבי.
שבוע טוב.
ראשית - ברור שיש סיכוי ( והייתי גם אומר שאפילו גבוה - לפי והערכתי ונסיוני לאורך השנים במקרים אלו ) לילד שהינו בריא ותקין. לא הבנתי משאלתך, האם בוצע בהריון דיקור מי שפיר ? האם הדיקור תקין ? במידה וכן - האם בוצע רק "צ'יפ" ( CMA ) , או שמא בוצע גם ריצוף גנטי ("אקסום") ? במידה ולא בוצע אקסום - האם נשמרו תאים מהדיקור- כך שניתן גם כעת לבצע הרחבה של הבדיקה ולעשות אקסום כעת .
מנסיוני אומר , לאחר נושא האקסום, כי הדבר הבא שהייתי עושה כעת - זו סקירת מערכות מכוונת מפורטת ומדוקדקת!!. יש משפט שאומר , כי ישנן "פנים רבות לקורפוס קאלוזום" - והכוונה היא, שהואריאציה הנורמלית באוכלוסית העוברים הבריאים והתקינים (!) למראהו וצורתו של הקורפוס קאלוזום עצומה . כך שזה דבר שאתה חייב "לראות אותו בעיניים שלך" , וכך לראות, עפ"י הנדיון, האם זה נראה כואריאציה תקינה, או שמא מראה פתולוגי (לא מספיקה האמירה כי הינו "דק"). באשר לאורך אותו ציינת ( 34 מ"מ בשבוע 34) , איננו מהווה ערך חריג/פתולוגי, אולם הייתי מאד נזהר כאן לתת את הייעוץ באשר לרוחב/מראהו הכללי, המראה של כל אחד מארבעת חלקיו, מבלי שבדקת בעצמך וראית זאת. מעבר , אני סבור, לא די בהסתכלות כאן על "רוחב חדרי המוח", וכי תבנית הסולקציה (שזה משהו שאנו עושים בסקירה המכוונת!) מאד תסייע כאן, על מתן הייעוץ השלם והמלא . צריך גם לבצע במהלך הבדיקה הסתכלות על מערכות נוספות בעובר במסגרת האפשרי לשבוע זה. שאר הגפיים? פתיחה וסגירה של כפות ידיים? ,המבנה האנטומי של הלב . ועוד!!
באשר לייעוץ הגנטי - אם דרך קופת החולים אין תור זמין - הייתי מבקש מקופת החולים טופס 17 לביצוע בבית חולים , אולם גם כאן, הייתי ממליץ על ביצוע הייעוץ הגנטי, רק אחרי שביצענו סקירה מדוקדקת ומפורטת, שתיתן ליועץ הגנטי תמונה רחבה יותר ( בדיקת MRI ובדיקת אולטרסאונד משלימות אחת את השנייה - לכל אחת יתרונות על רעותה ) וכך תוכלי לקבל את הייעוץ הגנטי המיטבי. לכן הייתי ממליץ על סקירה מכוונת מקיפה ומפורטת - ולנוכח השבוע המתקדם יחסית , הייתי ממליץ שזו תתבצע במיידי .
אני גם תמיד מבקש מהנשים שמגיעות לבדיקה - שיביאו עימן לבדיקה את כל דוחות הסקירות שהיו בהריון עד כה - דבר שהינו חשוב ועוזר .
ואחרי כל זאת - אני חיב להגיד לך, שלאחר הברור האמור שאכן יש לעשותו - אני אופטימי !
שלום.
חדרי המוח הינם חללים במוח המכילים את נוזל חדרי המוח (SSF ). במהלך סקירת המערכות אנחנו תמיד מסתכלים ובודקים את חדרי המוח. רוחב תקין של חדרי המוח הינו עד 10 מ"מ. יחד עם זאת, לא תמיד רוחב חדרי המוח בבדיקה ימדד זהה לחלוטין. אסימטריה של חדרי המוח מוגדרת, כאשר הפער ברוחב החדרים הינו לפחות 2 מ"מ ומעלה. במקרים בהם החדר הגדול מבין השנים - רוחבו איננו עולה על 10 מ"מ לא מתקיימת תוספת סיכון ברמה הנוירו-התפתחותית לעובר בהשוואה לכלל האוכלוסיה. פעמים רבות מופנית נשים, לאחר שבסקירת המערכות התרשם הבודק מקיומה של אסימטריה ברוחב של חדרי המוח. במקרה זה אנו נדרשים לבצע סקירה מכוונת למוח העובר - בדיקה מכוונת למוח, קפדנית ומדוקדקת לעובר, וזאת על מנת לראות , מעבר לשאלת האסימטריה, האם השינוים שתוארו (גם אם הם מינורים כשלעצמם) , אינם מהווים "רמז" עדין לקיומו של ממצא אחר, משמעותי יותר : מום מוחי מורכב. חשוב מאד כאן לבצע סקירה מכוונת , או בדיקה מכוונת למוח העובר, שהינה בדיקה קפדנית ויסודית בה אנו עוברים על כל פרטי המוח , לפרטי פרטים, בצורה מקיפה יסודית ומוקפדת, ובשום פנים אין (!)להסתפק ב "מדידה חוזרת של רוחב החדרים וזהו" . אני באופן אישי נוהג, לפני ביצוע הבדיקה ,לבקש שהנשים יביאו עימן , לקראת בדיקה חשובה ומקיפה זו, את הדוחות של סקירות המערכות הקודמות שבוצעו, ואז לפני תחילת הבדיקה חשוב לי לעבור על הנתונים והממצאים, הדינמיקה וההשתנות על ציר הזמן, ואילו ממצאים נוספים, באם אכן קיימים , התרשם הבודק הקודם. פעמים רבות - מספיק לבצע סקירה מכוונת למוח לצורך השלמת הברור , ואילו לעיתים - ובכפוף לממצאי הבדיקה (!) , אבקש להרחיב את רוחב הברור לכיוונים נוספים. אני תמיד ממליץ שסקירה מכוונת למוח - ולו בשל ש"משהו צד את עינו" של בודק אחר - תתבצע "הכי מוקדם שמתאפשר"
בהצלחה בבדיקה !
חדרי המוח , הינם חללים המפרישים את הנוזל העוטף את רקמת המוח (CSF) . רוחב תקין של חדרי המוח ("הלטרלים") הינו עד 10 מ"מ. בהתנן העובדה, כי בסקירה אצלך מצאו רוחב שהינו מעל לערך שהינו מעבר לכך, הדבר מחייב ביצוע סקירת מערכות מכוונת - בדיקה מכוונת ומדוקדקת, שמטרתה לראות שהתרחבות החדרים, איננה סמן המעיד על מום או נזק לרקמת המוח עצמה (אשר סובבת את חדרי המוח). ברוב המקרים, בסקירה מכוונת למוח העובר, הדבר יצריך שילוב של בדיקת המוח בגישה בטנית ובגישה וגינלית ( אם כי -לא תמיד). המדובר בסקירה יסודית, קפדנית ומדוקדת הסוקרת את המוח מכל הכיוונים והזויות האפשריות- וזאת , ע"מ להבטיח כי המוח עצמו תקין. לעיתים בתום הבדיקה נצטרך להרחיב את הברור לכיוונים נוספים - בכפוף לממצאי הבדיקה. מנסיוני לאורך השנים- ברגע שנאמר כי קיימת הרחבה של חדרי המוח חשוב ביותר כי נבצע את הבדיקה בהקדם המירבי. אני באופן אישי, גם תמיד מקפיד לומר לנשים להביא עימן את דוחות הסקירות הקודמות אשר בוצעו בהריון, - וזאת מאחר וחשוב לי להשוות את הדינמיקה : השתנות הממצאים על פני ציר הזמן ואילו דברים בנוסף הודגמו בסקירת המערכות שבוצעו. בהצלחה
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
אנדומטריוזיס
בדיקת הריון
קולפורפיה
מאת: מערכת אינפומד
09/06/2022
תשובת מומחה
סקירת מערכות שלישית
