לימפומה

סרטן קשרי הלימפה , סרטן בלוטות הלימפה | Lymphoma

המומחים של Infomed מסבירים:

לימפומה היא ממחלה ממאירה של סוג מסוים של תאים לבנים הנקראים לימפוציטים, שהם חלק ממערכת החיסון שלנו. לימפומה, הקרויה בעברית סרטן קשרי הלימפה או סרטן בלוטות הלימפה, מזוהה עם שתי קבוצות מוגדרות: האחת לימפומה שאינה הודג'קין (Non Hodgkins lymphoma) המהווה את מרבית מקרי הלימפומה, והשנייה לימפומה ע"ש הודג'קין (ל"ה).

סקירות אפידמיולוגיות חובקות עולם מצביעות באופן ברור על עלייה בשכיחות לימפומות בסדר גודל של 4.8% לשנה. לא נמצא קשר חד-משמעי בין גורם מוגדר כלשהו ועלייה זו בשכיחות המחלה.

בשנים האחרונות הושגה התקדמות רבה בהבנת המנגנונים ההופכים לימפוציטים מסוג B או T תקינים לממאירים, בעיקר בלימפומה שאינה הודג'קין, ובתאים בודדים ייחודיים לל"ה (תאי ריד-שטרנברג).

נהוג למסווג את הלימפומות על פי מדדים שונים: סוג התאים הלבנים, צורת התאים, סימנים גנטיים ומולקולריים והתבטאות קלינית של המחלה. בהשוואה בין דרכי הסיווג השונות עולה כי לסיווג חשיבות עליונה בהערכת התקדמות המחלה ובתכנון הטיפול לחולה הפרטני.

לימפומה תסמינים
יש שוני בולט בתסמינים הנפוצים ובסוג הלימפומות בין ילדים לבין מבוגרים.
אצל מבוגרים, בחלק קטן מהמקרים נמצאת מחלה בעלות דירוג נמוך (Low grade) אשר מתקדמת לאיטה לאורך תקופות זמן ממושכות, אך במרבית המקרים, המחלה סוערת ותוקפנית (Aggressive). הביטוי של המחלה מגוון ויכול לכלול הגדלה של בלוטות לימפה שאינן רגישות ואינן כואבות, ולרוב אינן מלוות (בתחילה) בסימנים מערכתיים כמו חום, ירידה במשקל ותיאבון ירוד. אולם, רוב הסימפטומים נובעים משגשוג בלתי מבוקר של התאים בבלוטות הלימפה ובאיברים סמוכים. כך עלולים להיגרם קשיי נשימה, בצקת בפנים, תלונות וממצאים בבטן, לרבות ירידה במשקל שלשול או עצירות, שינוי במרקם העור ובגונו, חיוורון, דימום בריריות או ממערכת העיכול, וזיהומים מזדמנים חריגים וקשים.
מעורבות איברים שמחוץ לבלוטות הלימפה אינה נדירה כלל. השכיחות של לימפומה שמקורה במוח עולה עם ההתקדמות בגיל. מעורבות של ארובת העין וגלגל העין, האשכים, הלב ומעטפת הלב, בלוטת התריס ויותרת הכליה, הלבלב, השד, מערכת השתן, הריאות ומעטפת הריאה, העור, גתות הפנים והאף, מערכת העיכול, ולימפומה ראשונית של העצם, מדווחת בספרות, וכרוכה בדרך כלל במהלך תוקפני.
אצל ילדים מוכרים שלושה סוגים מיקרוסקופיים של לימפומה, כאשר יש מתאם מובהק בין הסוג המיקרוסקופי, סוג התאים וההסתמנות הקלינית. כך, מרבית הלימפומות מעל הסרעפת הן לימפובלסטיות (תאים לא תקינים), של תאים לימפוציטים, לרוב מסוג T אך גם מתאי B, והן מאופיינות בגושים גדולים במיצר בית החזה (במדיאסטינום), בתפליטים, נוזלים, בריאות ובמעטפת הלב, בקשריות לימפה צוואריות עם תסמונת הווריד החלול עליון (חסימה של וריד זה) או ללא תסמונת זו. לעומת זאת כל הלימפומות התת-סרעפתיות מתאי B הן עם צורה אופיינית ותסמינים של מערכת העיכול כמו כאבים, הקאות, חסימת מעי והתפשטות מהירה בחלל הבטן עם חסימה של דרכי השתן.
אצל ילדים המחלה התוקפנית יכולה להתבטא כלוקמיה (סרטן הדם), עם מעורבות של מח העצם, ו/או תופעות עצביות עקב מעורבות מערכת העצבים המרכזית.
לימפומה ע"ש הודג'קין מאופיינת על ידי הגדלת בלוטות לימפה היקפיות עם סימנים מערכתיים או בלעדיהם, ולעיתים בצורה סמויה בחלל החזה הקדמי או באיברים הקשורים למערכת הלימפה אשר נמצאים בבטן. התא הייחודי למחלה נקרא על שמם של ריד ושטרנברג, וזוהה כתא לימפוציטי מסוג B. חומרת המחלה וסיכויי ההחלמה תלויים במידת התפשטות המחלה, כלומר, אם מדובר במחלה מקומית או מפושטת .
סיבות וגורמי סיכון
מהלך המחלה כמו בסוגי סרטן אחרים, מייצג תהליך רב-שלבי הכולל הצטברות של פגיעות גנטיות מרובות המשפיעות על החומר הגנטי שאחראי על הגנה מפני התרבות לא מבוקרת של התאים . במחלת הלימפומה תהליך זה מוביל להתרבות בלתי מבוקרת של סוג תאי הדם הלבנים, הלימפוציטים.
למחלה אין גורם סיכון מסוים, אך ישנם מספר מאפיינים המהווים את גורמי הסיכון למחלה:
• המחלה שחיכה יותר אצל גברים.
• הסיכון ללקוחת במחלה עולה עם הגיל.
• חשיפה לקרינה.
• חשיפה לכימותרפיה.
• חשיפה לכימיקלים מסוימים כמו אלו המצויים בקוטלי חרקים ועשבים.
• בעיה במערכת החיסון.
• מחלות אוטואימוניות .
• נמצא קשר ברור בין נגיפים מסוימים הקרויים EBV, HHV-8, HTLV-1, לבין התפתחות של סרטן.
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
סיבוכים של סרטן הלימפה, מתפתחים בעיקר כאשר המחלה לא מטופלת. סיבוכים אלו כוללים התפשטות של התאים הממאירים לרקמות שונות בגוף, אשר גורמים לתסמינים בהתאים למיקומם בגוף, ואף עשויים לגרום למוות.
סיבוכים של הטיפול בסרטן הלימפה נובעים מטיפולי הקרינה וכוללים בחילות, הקאות, עייפות ונשירת שיער. כמו כן הטיפול הכימותרפי מלווה בתופעות לוואי משלו, בהתאם לסוג הטיפול. בין היתר התופעות הקיימות הן ירידה בספירת הדם, בחילות, כיבים בחלל הפה, נשירת שער ופגיעה בפוריות.
טיפולים ותרופות
מרבית החולים מטופלים בשילוב של תרופות, לפי פרוטוקולים שנבנו על בסיס עקרונות מורכבים, על ידי קבוצות רב-לאומיות ממרכזים אונקולוגים גדולים. חלקם מטופלים בקרינה, אם כי המגמה לצמצם עד כמה שניתן בגישה זו. מספר פרוטוקולים כוללים אפשרות של השתלת תאי אב, אם כי אמצעי זה שמור למקרים מיוחדים.
לאחרונה התווספו תרופות חדישות, שהן תוצאה של הבנת המנגנונים המולקולריים המעכבים או מדכאים תוצרי גנים המעורבים בתהליך הממאיר של הסרטן.
כאשר הטיפול נחשב מוצלח, ניתן להגדיר החלמה מלאה מהמחלה לאחר מספר שנים ללא חזרה של הגידול. במצבים אלו, ישנה תגובה טובה לטיפול, וכבר תוך מספר חודשים של טיפול ממוקד, אפשר להתחיל לחוש בשיפור ולחזור לאט לאט לשגרה. תגובה חלקית, חוסר תגובה או במקרה של חזרה של הגידול, הזמן הנדרש להחלמה ושיפור במצב מתארך.
עם זאת, למרות כל הפיתוחים והטיפולים, המחלה עלולה להיות קשה וקטלנית בחלק מהמקרים.
מעבר לטיפול התרופתי במחלה, האבחון של המחלה וקבלת הבשורה עשויים להיות קשים מאוד על המטופל מבחינה נפשית, וחשוב להיעזר במעגלי תמיכה רבים ככל האפשר, מהמשפחה והחברים ועד הצוות הרפואי ועמותות שונות. מומלץ להשתדל ולשמור על שיגרת החיים עד כמה שאפשר, ולהתוודע למהלך המחלה והטיפולים בה בכדי לדעת למה לצפות.
כחלק מהטיפול, מומלץ על שמירה על אורח חיים בריא, הקפדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית (בהתאם ליכולת), ופעילויות שמעלות את מצב הרוח .
מניעה
רוב גורמי הסיכון למחלה לא ניתנים לשליטה, אך עדיין יש מספר דברים שאפשר לעשות:
• הימנעות מהתנהגויות המעלות את הסיכון ללקות ב-AIDS והדבקות בצהבת מסוג C, אשר מחלישות את המערכת החיסונית.
• הימנעות מחשיפה לקרינה ככל הניתן.
• הימנעות מחשיפה לכימיקלים כמו בנזן וקוטלי חרקים ועשבים.
• שמירה על משקל תקין ותזונה בריאה.
• לעיתים רחוקות, מתפתח סרטן קשרי הלימפה בצלקת שמסביב לשתלי חזה, ולכן ההחלטה על הכנסת שתלים כאלו צריכה להילקח בכובד ראש.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

פרופ' גיל סיגל

4.9

( 9 חוות דעת )

"הגענו לבדיקה עבור בעלי. ד״ר סיגל היה מקצועי אדיב וענה לנו על כל השאלות. מצליצה מאוד להגיע לטיפול אצל דר סיגל🙏"

קראו עליי עוד

רפואה סינית

יוסי לוי - Dipl CM

4.9

( 33 חוות דעת )

"מר יוסי לוי הינו מקצוען מהשורה הראשונה, ואדם נעים מאוד, חם, לבבי ואכפתי."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 27 עם רקע של לימפומה נון הודג'קינס שעם הזמן התחלפה להודג'קינס. סיימתי לאחרונה טיפול כמותרפי חזק במיוחד. בעבר קיבלתי הקרנות לבית החזה עד למינון המקסימלי בהפרש של שנתיים-שלוש. לאחרונה נמצא בבדיקות דם TSH כ-30, ו- FT4 10.6, והטיפול שהמומלץ הוא
תשובה: חשיפה לקרינה גורמת למספר בעיות בבלוטת התריס. אחת מהן היא התפתחות של תת-פעילות של הבלוטה, אשר מתרחשת בדרך כלל כ-3-2 שנים לאחר החשיפה. המצב שכיח יחסית לאחר קרינה טיפולית בגידולים באזור הראש והצוואר. הטיפול באלטרוקסין יהיה קרוב לוודאי לכל החיים. הורמוני הבלוטה או תחליפיהם אשר ניתנים בכדורים, חיוניים מאוד לפעילות התקינה של הגוף, ולכן לא הייתי מפסיקה בשום אופן את נטילתם. אם הערכים יחזרו לנורמה, זה רק יהיה סימן לכך שאתה נוטל מינון מספיק של אלטרוקסין. אבל אם תפסיק לקחת את התרופה, המצב יחזור לקדמותו. תוכל לקרוא בפורטל אינפומד על תת פעילות של בלוטת התריס והשלכותיה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחצי שנה חליתי בסרטן מסוג לימפומה ועברתי טיפולי כמותרפיה ובדיקת מוח עצם באגן. מאז התחילו להופיע אצלי כאבים באיזור האגן. תוצאות בדיקת רנטגן שערכתי הראו שינויים ניוונים ב-L3-L5 וגם ב-LT SIJ. אני סובלת מאוסטאופורוזיס ואני בת 56. מה פשר תוצאות בדי
תשובה: תהליכים ניווניים בעמוד השדרה קשורים לגיל, ושכיחותם הולכת ועולה בגיל המבוגר. שינויים אלה מתבטאים באיבוד תכולת הנוזלים של הדיסק ושינויים במבנה מרכיביו הביוכימיים. הניוון מביא לאיבוד האלסטיות שלו, הנמכת גובה הדיסק, ואי יציבות בגובה הפגוע. תוצאת שינויים אלה בסופו של דבר היא פגיעה בקומפלקס התלת-מפרקי (Three Joint Complex) עם פגיעה במפרקי הפסט (מפרקים בין-חולתיים אשר מאפשרים לחוליות תנועת גלישה אחד מעל השני במישור הקדמי-אחורי), בלט או פריצת דיסק, היצרות המרווח הדיסקלי, הסתיידות של הדיסק והרצועה האחורית, היווצרות של זיזי עצם בגבול החוליה האחורי ועוד. למרות שהדבר אינו ודאי, שכן יתכן ששינויים אלה היו גם מופיעים אצלך ללא קשר ללימפומה ולטיפול בה, ידוע על קשר מסוים בין טיפולים כמותרפיים לבין השינויים המוזכרים. בדיקת מוח העצם כשלעצמה אינה קשורה לבעיה שלך. ישנם מספר טיפולים אפשריים: מתרופות לשיכוך כאבים, הזרקות תחת CT, ואף טיפולים ניתוחיים שונים במקרים חמורים (קיבוע חוליה, שאיבת דיסק, ועוד). יש להתאים את הטיפול למצב הספציפי שלך, ועלייך לפנות למומחה עמוד שדרה וגב לצורך זה. בהצלחה, ד"ר עמית גיל - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אשתי בת 60. לפני שנתיים אבחנו אצלה סרטן ריאות מסוג NSCLC. היא עברה שני קורסים של כמותרפיה והמשיכה בטיפול בטרסבה כקו שני. הרופאה האונקולוגית היתה מרוצה מאד מתוצאות בדיקת ה- CT האחרונה שבוצעה, שהראתה שיפור ניכר בהקטנת הגידול. כהמשך הבירור הרפואי ול
תשובה: מיפוי עצמות בשיטת SPECT עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי על מנת לאתר נגעים בעצמות. נגעים אלה עשויים להיות מסוגים שונים: שברים, דלקות, גידולים, מוקדי דלקת ועוד. המטרה שלשמה אשתך עברה את הבדיקה היא איתורן של גרורות בעצם מן הגידול בריאה. הרופא המפענח מציין כמה מוקדי קליטה חדשים בבדיקה: יש מוקד כזה באזור העקב הימני. קליטה זו מתאימה באופייה ובמיקומה לדלקת של גיד אכילס, ובהיעדר סימפטומים, היא חסרת משמעות. יש גם קליטות בצלע 7, חוליה T9 ובעמוד השדרה הצווארי. מאחר שהבדיקה אינה לפני, אוכל רק להתיחס לדברי הרופא המפענח, שלפיהם שאר הממצאים מתאימים לשינויים ארתריטיים, לדלקת במפרקים המעורבים. דלקות מעין אלה שכיחות למדי, ואין צורך לטפל בהן אם אשתך אינה סובלת מכאבים או מהגבלה בתנועה באזורים הללו. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אבי, בן 77, סובל מכאבים בצידי המותניים למעלה מחודש, ושום כדור לכאבים לא עוזר. הוא סובל מבעיות בדרכי השתן: ערמונית מוגדלת, גידול ואבנים בדרכי השתן, כיס שתן מעובה וזיהומים בדרכי השתן זה כמה שנים. בבדיקת CT שעבר בשבוע שעבר, בנוסף לבעיות אלה, נוספו עו
תשובה: הממצא העיקרי בבדיקת ה- CT שעבר אביך הוא דיסקיטיס. זו דלקת של הדיסק הבין-חולייתי, שנגרמת על ידי זיהום חיידקי המתפשט לרוב מאתר אחר בגוף. מאחר שאביך סובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ייתכן שזהו המקור לזיהום. הדלקת גורמת לכאבים עזים, ולרגישות באזור החוליות המעורבות, אשר אינם מוקלים בנטילת משככי כאבים. במבוגרים, בשונה מילדים, הדלקת מתפתחת במשך זמן מה, ולכן קשה לעיתים להגיע לאבחנה במשך שבועות ואף חודשים. אבחנה של דיסקיטיס מבוצעת על ידי בדיקות דימות כמו בדיקת CT. בהמשך יש לקחת תרביות דם או ביופסיה מהדיסק הנגוע על מנת לאשש את האבחנה ולזהות את החידק המזהם. הטיפול כולל ריתוק למיטה וטיפול אנטיביוטי רחב טווח, לרוב תוך-ורידי. מומלץ לפנות בדחיפות לרופא, אשר בהתאם לממצאי הבדיקה הגופנית וה- CT ישקול אם יש מקום לטיפול באשפוז. באשר לבלוטות שהודגמו - מדובר בקשריות לימפה מוגדלות. הגדלה של קשריות לימפה אכן עשויה להעיד על פיזור גרורתי של מחלה ממאירה, אולם במקרה זה, סביר שמדובר בקשריות מוגדלות בתגובה לדלקת שממנה סובל אביך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >