בדיקת ממוגרפיה (Mammogram)

את מציגה שאלה לא פשוטה שאנו מתמודדים עימה בכל יום. בדיקה גופנית של השד על ידי רופא היא בדיקה סובייקטיבית, כלומר כל רופא יכול לומר כי הוא מרגיש משהו אחר. בנוסף, חשוב לציין כי גם גושים פתולוגיים (שאינם תקינים) יכולים לא להיראות בבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה. מאידך גיסא, במקרים רבים מבנה השד הוא אכן מגורגר וניתן לחוש בגושים כחלק מהמבנה התקין והנורמלי. מצב זה קיים בדרך כלל בנשים צעירות (כמוך), וניתן לחוש גם במבנים גושיים נוספים בשדיים. במקרים שאינם חד-משמעיים, כירורגים המומחים לניתוחי שד הם הכתובת, הואיל ולהם הניסיון הרב ביותר בתחום, הן מבחינת הבדיקה הגופנית והן מבחינת המשך הבירור שיש לערוך. באופן עקרוני, אם מדובר בגוש שגם את ממששת, אשר נמצא מספר שבועות ללא שינוי ולא היה שם קודם לכן, המלצתי היא ביצוע ביופסיה מן הגוש על מנת לוודא את מהותו האמיתית. מובן שגם אם התשובה תשלול תהליך גידולי, אין זה אומר שאין צורך בהמשך במעקב אשר יכלול גם בדיקה גופנית, וגם ממוגרפיות כל שנה – מעקב אחר הגוש המדובר וכן כמעקב כללי. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה התלויה מאוד בנסיונו של המבצע. בודק לא מנוסה עשוי פשוט להחמיץ את הממצא ולא לזהותו. כדי שגוש יזוהה באולטרסאונד, הוא צריך להכיל רקמה שונה מספיק מהרקמות הבריאות סביבו. יתכן שהגוש דומה במבנהו לרקמה הסובבת, ולכן אינו נראה באולטרסאונד, ובבדיקות בשיטות אחרות הוא יראה יותר בבירור. לא ניתן להסיק מכך על ממאירותו של הגוש. בהחלט יתכן שהגוש יימצא שפיר. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

לא ציינת אם לבתך ישנן בלוטות לימפה מוגדלות. זהו ממצא היכול לכוון לגורם לירידה בתאי דם לבנים, לויקופניה, וכן למצב יותר ספציפי - נויטרופניה. המספר האבסולוטי אשר מתחתיו אפשר לומר כי מדובר בנויטרופניה הוא מתחת ל-1000 ולכן בתך נמצאת בגבול התחתון. גם לגבי ערך הלויקוציטים בתך בגבול התחתון, מכיוון שערך נמוך מ-4.3 נחשב ללויקופניה. אצל תימנים יכולה להופיע לויקופניה והיא נחשבת לנורמלית ולא אינה מצריכה בירור, אך מכיוון שישנו שינוי מלפני מספר שנים, הבירור מתבקש. ישנן סיבות אפשריות רבות ללויקופניה, ביניהן מחלה ויראלית, טיפול אנטיביוטי, אנמיה ממאירה, אנמיה אפלסטית, מחלת גושה, מצבי איבוד דם לילי-התקפי, ובמקרים נדירים - סרטן הדם, לויקמיה. הבדיקה עליה המליצה ההמטולוגית מיועדת להסתכלות מקרוב על מוח העצם ועל תהליך היווצרותם והבשלתם של התאים השונים שם. הבדיקה עצמה נעשית עם הרדמה מקומית והתהליך עצמו נמשך רק דקות ואינו מסוכן. הבדיקה מאוד חשובה על מנת לברר את הגורם לירידה בתאי הדם הלבנים וכן על מנת לקבל טיפול מתאים אם יהיה בכך צורך. מידע נוסף לגבי תוצאות בדיקות דם נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/bloodTests.asp

הסתיידויות נובעות משקיעה של מלחי סידן ברקמות. זהו ממצא שכיח מאוד בבדיקות ממוגרפיה, שעשוי להופיע בנשים בכל גיל. מרבית ההסתיידויות הן שפירות. ההסתיידויות נבחנות בהתאם לגודלן, צורתן והאופן בו הן מסודרות. הסתיידויות ממאירות הן בדרך כלל קטנות, בעלות שוליים לא סדירים ובעלות צפיפות גבוהה יותר מאשר רקמת השד התקינה. הסתיידויות שפירות הן על פי רוב גדולות יותר, במקרים רבים עגולות ועם שוליים חלקים. להסתיידויות מסיבות שונות יש מראה אופייני. מאקרוקלציפיקציות (הסתיידויות גדולות) מופיעות בכ-50% מן הנשים מעל גיל 50 וב-10% מן הנשים מתחת לגיל 50. ממצא כזה בממוגרפיה אינו מחייב המשך בירור, במרבית המקרים. גם במקרה של מיקרוקלציפיקציות, הסתיידויות קטנות, כ-80% שפירות. בנשים בכל הגילים, כעשרה אחוז מן הממוגרפיות מצריכות המשך בירור, אך גם מבין אלה, מרבית הממצאים מתגלים כשפירים. הסתיידויות עשויות להופיע מסיבות שפירות רבות, ביניהן חבלה ישנה בחזה, מצב לאחר ניתוח בשד, גוף זר, דלקת בשד בעבר או בהווה, הצטברות של סידן בצינור חלב מורחב, ציסטה שפירה, משקעי סידן בעור (בגלל אבקות, משחות או דיאודורנט) או בתת-עור, שינויים המתרחשים לאחר קבלת קרינה לחזה, שקיעה של סידן בעורקי השד, משקעי סידן בפיברואדנומה (גידול שפיר של השד) ועוד. תוכלי לקרוא על כך עוד כאן: http://www.articles.co.il/article/7912/ממוגרפיה:המדריך_השלם

גודש, רגישות בשד והגדלה בהיקף השד עשויים להיות תופעת לוואי של ההורמונים אותם את נוטלת. בד"כ תופעת לוואי זו קורית בחודשיים עד שלושה חודשים ראשונים לטיפול. במקרה שלך אנו ממליצים לפנות לרופא נשים על מנת לשקול הפחתה במינון ההורמונים או מעבר לתרופה אחרת. כמו כן, חשוב לבצע מעקב אחר סרטן שד ללא קשר לטיפול ההורמונלי ע"י בדיקה עצמית, בדיקת כירורג וממוגרפיה.

הסיבה הנפוצה ביותר לגודש בשדיים לפני מחזור היא תסמונת קדם-וסתית - Premenstural Syndrome. אמצעי מניעה יכולים להוריד את הגודש ולמנוע את התופעה של תסמונת קדם-וסתית. לשם זהירות, אני ממליצה לך לעבור בדיקת שדיים אצל כירורג שד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד הינה אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר.כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד לתהליך ההחלמה. תהליך החלמת הצלקת אורך עד שנה.

הטיפול המשלים לאחר ניתוח כריתת גוש בשד תלוי בסוג הגידול, אשר נלקח במהלך הניתוח לבדיקה מדויקת תחת מיקרוסקופ. בגידולים שפירים אין צורך בטיפול משלים לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים של סרטן שד , במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת גוש בשד הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים. במקרים אחרים, לעיתים ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים, כתלות בסוג הגידול, גודלו, ונוכחות תאים סרטניים בקשריות הלימפה.

לאחר ניתוח כריתת שחלות עקב ממאירות, למשל סרטן השחלה , ישנו צורך במרבית המקרים בטיפול משלים אונקולוגי (adjuvant), הכולל לרוב טיפול כימותרפי ממושך או הקרנות לאזור האגן, בהתאם לסוג הגידול, שלבי המחלה (stage), ועוד. סוג הטיפול הכימותרפי ומשכו תלויים גם הם בדרגת המחלה וסוג הגידול, אך יכולים להמשך בין מספר שבועות למספר חודשים. ישנם מקרים קלים של סרטן בשלב מוקדם (stage ראשוני) בהם לא יהיה צורך בטיפול כימותרפי כלל. לעיתים יוצע טיפול כימותרפי משלים דווקא לפני הניתוח, במטרה להקטין את גודל הגידול ולאפשר ניתוח קל יותר (נקרא גם טיפול neo-adjuvant).