פרפקציוניזם (Perfectionism)

קיבלת 95 במבחן - תראה בכך סיבה לגאווה או סימן לכך שעליך ללמוד טוב יותר בפעם הבאה? בחברה המערבית ההישגית לא תמיד ברור איפה עובר הגבול בין הישגיות ושאפתנות בריאות לבין פרפקציוניזם - שאיפה מוגזמת לשלמות המביאה לקשיים בהיבטי חיים משמעותיים.

מהו פרפקציוניזם?

אילו היית רוצה להפתיע את בת זוגך בארוחה טובה, סביר להניח שהיית מצליח לעשות זאת תוך מספר שעות. עכשיו, דמיין לעצמך כמה זמן ואנרגיות היית צריך להשקיע כדי להכין לבת זוגך ארוחה שאינה רק טובה אלא מושלמת, הארוחה הטובה ביותר שאכלה מעודה. כמה זמן היית משקיע בתכנון התפריט? בחיפוש אחר המצרכים וכלי האוכל המושלמים? סביר להניח שבת זוגתך הייתה ממתינה זמן רב כדי ליהנות מערב נעים וטעים איתך.

פרפקציוניזם מוגדר כרצון להיות או להצטייר בעיני אחרים כמושלם, ומתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:

• האדם מגדיר עצמו כפרפקציוניסט, ואף מתרברב בכך ("אין מי שמשקיע בעבודה כמוני, אני תמיד אצא אחרונה מהמשרד").

• הימנעות ממצבים בהם עשוי האדם להצטייר או לבצע דבר מה באופן בלתי מושלם. היבט זה יתבטא, למשל, בויתור על פעילות פנאי כמו ספורט או נגינה לגביה חש האדם כי הוא "לא מספיק טוב".

• חוסר יכולת להודות בטעויות או בחוסר מושלמות: קושי לספר על מצבים בהם הביצוע לא היה מושלם, קושי להודות בפני אחרים בקיום קושי או משגה.

המחקר בנושא פרפקציוניזם מציע התבוננות בתופעה משתי פרספקטיבות מרכזיות:

• פרפקציוניזם מסתגל מול פרפקציוניזם בלתי מסתגל: הבחנה זו מתייחסת להבדל בין פרפקציוניזם המתבטא בשאפתנות והישגיות ומביא לביצוע התנהגות מכוונת מטרה ולהשקעה בה, לבין פרפקציוניזם הגורם לתפקוד בלתי יעיל (למשל- סטודנט ששאיפותיו מביאות להשקעה לימודית מול סטודנט שרצונו להצטיין מביא לחרדת בחינות). הגדרה זו אינה מקובלת על כל החוקרים בתחום - יש הטוענים כי פרפקציוניזם במהותו בהכרח אינו מסתגל ומביא לפגיעה רגשית או תפקודית.

• פרפקציוניזם המופנה כלפי עצמי מול פרפקציוניזם המופנה לאחר: פרפקציוניזם מתבטא בדרך כלל בדרישות מוגזמות של האדם כלפי עצמו, אך דרישות אלו עשויות להיות מופנות גם כלפי אחרים- בני זוג, ילדים, חברי צוות וכד'.

פרפקציוניזם - גורמים והשפעות

פרפקציוניזם נובע מסט הנחות ותפיסות בלתי יעילות הנוגעות למתן חשיבות גבוהה לביצוע מושלם, לתפיסה דיכוטומית ("אם זה לא מושלם זה לא שווה כלום") ולסטנדרטים גבוהים באופן מוגזם. תפיסה זו, אשר הופכת את חייו של הפרפקציוניסט למרדף מתיש ואין סופי אחרי התוצאה המושלמת, מתפתחת בדרך כלל בהתאם למסרים תרבותיים-חברתיים ומשפחתיים אותם מפנים האדם. כך למשל, אדם אשר חש מגיל צעיר כי אהבת והערכת הוריו מותנית בהתנהגות "מושלמת" מצידו, יפנים ציפייה זו ויפעל לפיה גם בבגרותו. בדומה לכך, לחץ תרבותי להישגיות והצטיינות עשוי לחזק נטייה זו.

על אף שהפרפקציוניזם מכוון, במהותו, להצטיינות ולעמידה בסטנדרטים גבוהים, הרי שבסופו של דבר הוא מביא פעמים רבות דווקא לתוצאה ההפוכה: בתחום התעסוקתי לדוגמא, מתקשים פרפקציוניסטים רבים להתארגן באופן יעיל, לעבוד כחלק מצוות ולהתמקד בעיקר ולא בתפל. בתחום הבין אישי, עשויים ההתנהגות הנוקשה ("אנחנו לא יוצאים עד שהבית לא מבריק!"), הקושי להודות בטעויות והביקורתיות הרבה, לגרום לחיכוכים, ריחוק וכן הלאה. מעבר לכך, פרפקציוניזם אף נמצא קשור למגוון הפרעות וקשיים רגשיים כגון חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה והתנהגות אובדנית בתגובה למצבי משבר או כישלון.