הפרעה סכיזואפקטיבית (schizoaffective disorder)

התמודדות עם הפרעות נפשיות וקשיים תפקודיים ובין אישיים עלולה להביא לפגיעה במצב הרוח ואף לדיכאון; מכיוון קצת אחר, מצבי רוח קיצוניים במיוחד (אפיזודות מאניות, דיכאון חמור שלאחר לידה) עלולים להביא לסימפטומים פסיכוטיים. הפרעה סכיזואפקטיבית מורכבת מלכתחילה משילוב בין תסמינים המאפיינים הפרעות מצב רוח ובין תסמינים המאפיינים סכיזופרניה.

תסמינים קליניים

הפרעה סכיזואפקטיבית הינה הפרעה פסיכוטית המאופיינת בתסמינים סכיזופרניים כדלוזיות, הלוצינציות, הפרעות במהלך וארגון החשיבה ועוד. כמו כן, הפרעה סכיזואפקטיבית מאופיינת בתסמינים של הפרעות מצב רוח (דיכאון או מאניה) כגון מצב רוח ירוד או מרומם באופן מוגזם. עבור חלק מהסובלים מההפרעה התסמינים הפסיכוטיים הינם הדומיננטיים ואילו עבור אחרים התסמינים האפקטיביים הם הדומיננטיים.

שכיחות ההפרעה

כ- 0.8% - 0.5 מהאוכלוסייה לוקים במהלך חייהם בהפרעה סכיזואפקטיבית. אחוז הנשים הלוקות בה גבוה מאחוז הגברים וגיל פריצת המחלה מאוחר יותר בקרב נשים. תת הסוג של הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית נפוץ יותר בקרב מבוגרים ותת הסוג של הפרעה סכיזואפקטיבית בי-פולרית (דו קוטבית) נפוץ יותר בקרב מתבגרים צעירים מאשר בקרב מתבגרים בוגרים יותר.

אבחנה על פי ה- DSM

אבחנה של הפרעה סכיזואפקטיבית ניתנת כאשר מתקיימים ארבעת הקריטריונים הבאים:

• תקופת מחלה בה הייתה אפיזודה אפקטיבית (מאנית, דכאונית או מעורבת) בו-זמנית עם שניים מחמשת התסמינים הסכיזופרניים הבאים: דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות במהלך החשיבה, התנהגות בלתי מאורגנת או התנהגות קטטונית וסימפטומים שליליים.

• במשך תקופת המחלה הופיעו דלוזיות או הלוצינציות במשך שבועיים לפחות, בהיעדר סימפטומים אפקטיביים.

• במשך זמן מספיק מתוך משך המחלה כולו הופיעו סימפטומים העונים על הקריטריונים של ה- DSM להפרעה אפקטיבית.

• ההפרעה אינה תוצאה של מחלה גופנית או של שימוש בחומרים (כגון סמים, תרופות וכו').

תתי סוגים של הפרעה

תתי סוגים של ההפרעה נבדלים זה מזה בסוג התסמינים האפקטיביים (של מצב הרוח):

• הפרעה סכיזואפקטיבית דו-קוטבית: במקרה שההפרעה כוללת אפיזודה מאנית או מעורבת.
• הפרעה סכיזואפקטיבית דיכאונית: במקרה שההפרעה כוללת אפיזודה דכאונית קלינית.

גורמים

הגורמים להתפרצות המחלה אינם ידועים, אך נראה כי קיים מרכיב תורשתי. כך, בקרב משפחות של אנשים הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית, ישנו אחוז גבוה של אנשים הסובלים מסכיזופרניה ביחס לאוכלוסייה הכללית.

טיפול בהפרעה

הטיפול המרכזי בהפרעה הסכיזואפקטיבית הינו טיפול תרופתי: טיפול במייצבי מצב רוח ובתרופות אנטי פסיכוטיות משמש הן לאפיזודות דיכאוניות והן לאפיזודות מאניות, בנפרד או במשולב. בנוסף, באפיזודות דכאוניות ניתן להשתמש גם בתרופות אנטי דכאוניות, תוך הקפדה על מניעת "גלישה" למצב מאני. יעילות הטיפול בנזעי חשמל (ECT) בהפרעה סכיזואפקטיבית שנויה במחלוקת, וכיום נעשה שימוש בטיפול זה בעיקר במצבים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל דיו.